2.5 מליון כרטיסי אשראי לא פעילים: כך אתם משלמים הון תועפות בלי לדעת

אביה פרי3 דקות קריאה
למה אתם צריכים כל כך הרבה כרטיסי אשראי?
שתף:

אם גם כשאתם פותחים את הארנק, כבר אין שם מקום לעוד שטר אחד – הסיבה היא וודאי לא ערמות המזומנים שמעמיסות עליכם. אם גם לכם יש כרטיסי אשראי לא בשימוש, הכתבה הזו היא בשבילכם. לא תאמינו כמה אתם משלמים עבורם.

 

 

אתם לא לבד

לפי נתוני חברות האשראי, יש בישראל 2.4 מיליון כרטיסי אשראי לא פעילים מתוך כ–11.3 מיליון כרטיסים – כ-21% מתוך כרטיסי האשראי בישראל. לישראכרט ואמריקן אקספרס יש 1.2 מיליון כרטיסי אשראי לא פעילים מתוך כ–5.2 מיליון כרטיסי אשראי; בוויזה כאל ודיינרס יש כ–700 אלף כרטיסים לא פעילים מתוך כ–3.6 מיליון; ובלאומי קארד מצויים 470 אלף כרטיסי אשראי לא פעילים מתוך כ–2.5 מיליון כרטיסי אשראי.

 

בישראל חיים כ-6 מיליון אנשים בוגרים, ובממוצע יש לישראלי שני כרטיסי אשראי בארנק. מסקר של עמותת פעמונים, המעניקה ייעוץ פיננסי בתחום כלכלת המשפחה, עולה כי 34% מחזיקים שלושה-ארבעה כרטיסים וכ-10% מחזיקים חמישה כרטיסים ויותר.

 

יותר מ-2 מיליארד כרטיסי אשראי לא פעילים
בישראל 2.4 מיליון כרטיסי אשראי לא פעילים מתוך כ–11.3 מיליון כרטיסים

 

הסיבות לשכרון כרטיסי האשראי

רבים מאיתנו מתפתים להנפקת כרטיסי אשראי כיוון שהם מעניקים לנו הטבות מסוימות בקניה – למשל כרטיס אשראי של רמי לוי המעניק הנחה בקניה ברשת, כרטיסי אשראי המעניקים הטבות בצפיה בסרטים, חברות מועדון במועדונים שונים וכו. הסיבות לפיתוי רבות. אלא שלפיתוי עבור קבלת ההנחה ("אנחנו במילא הולכים לסרטים, למה שלא נקבל 1+1?") מתווספת האמירה של מרבית חברות האשראי – פטור מדמי כרטיס. אך תוקף הפטור הוא בדרך כלל שנה. ("לא תרצי, תבטלי") העניין הוא שהשנה עברה ואיתה גם הזיכרון לגבי הצורך בביטול הכרטיס או לפחות דמי התשלום עבורו.

 

אנחנו לא שוכחים גם את הרכיב הפסיכולוגי, זה שגורם לנו להרגיש פחות כאילו אנחנו מוציאים כסף אמיתי בעת הקניה האשראי, וכן התחושה שיש לנו מגוון כרטיסי אשראי, "אפשרויות" ו"נקודות" גורמת לנו לתחושה טובה. סיבה נוספת לצבירת עוד ועוד כרטיסי אשראי היא התנהלות פיננסית לקויה. כך למשל אנשים עשויים להחזיק כרטיסים מרובים על מנת לנצל את המסגרת ואת סך האשראי שהם יכולים לקבל בחודש.

 

 

איך ריבוי כרטיסי אשראי פוגע בכם?

כרטיסי האשראי המרובים הם פרצה לאובדן, גניבה וחוסר שליטה בכרטיסים. כל מי שמחזיק כרטיס אשראי יודע כמה קשה לעקוב אחרי כל ההוצאות בפירוט האשראי, ולזכור על מה שילמנו והיכן הטעויות. נסו לעקוב אחרי מספר כרטיסים ולזכור איזו קניה ביצעתם היכן. 

 

קושי בשליטה פיננסית – ריבוי כרטיסי האשראי לא מאפשר מעקב פשוט אחרי ההוצאות וכן מייצר מצב כמעט בלתי אפשרי לתכנון תקציב: כך למשל כרטיס שיורד מהחשבון בשני לחודש, ואחריו כרטיס שיורד בחמישי ובעשירי – יגרמו לתנודתיות משמעותית בחשבון ויצמצמו את יכולת התכנון.

 

דמי כרטיס – עלות דמי הכרטיס של כרטיסי אשראי נעה בין מספר שקלים לכ-25 שקלים, בהתאם לחברת האשראי ולעסקה שקבעתם מולה. כרטיסי מועדון רבים מגיעים עם פטור מדמי ניהול כרטיס, אלא שלרוב הוא מוגבל בזמן. בדרך כלל מדובר בשנה הראשונה בלבד, שלאחריה החברה מתחילה לגבות תשלום. בשנה האחרונה חלק מחברות האשראי העלו את תעריפי דמי השימוש. הנה התעריפון של ישראכרט, לדוגמה, וגם המחירונים של לאומי קארד ושל כאל.

 

טשטוש תחושת ההיפרדות מהכסף – תשלום בכרטיס אשראי מטשטש את תחושת ההיפרדות מהכסף. שימוש במספר גדול של כרטיסים, חלוקה לתשלומים וגילגול האשראי לחודש העוקב הם מהגורמים לאיבוד שליטה על ההוצאות,

 

כרטיסי אשראי והתנהלות פיננסית
קשה לשלוט בכסף כשיש לכם כרטיסי אשראי שונים עם מועדי חיוב שונים

 

איך תבדקו אם גם אתם בין 2.5 מליון כרטיסים?

פותחים את הארנק, נזכרים בכל הכרטיסים שהנפקנו כשהיינו סטודנטים, חיילים, חברים באגודות, ועדות או הסתדרויות, צרכנים בסופר פארם, שופרסל ושאר חנויות. בוחרים את האחד האהוב והראשי, ומשאירים אותו בארנק. 

 

מתברר שלא מסובך לבטל כרטיס אשראי לא נחוץ. מתקשרים לחברת האשראי ולאחר המתנה של כמה דקות ועוד כמה ניסיונות של נציג השירות לשכנע אותנו להשאיר את הכרטיס — הוא משיב "אין בעיה, הכרטיס בוטל". בחלק מחברות האשראי אף ניתן לבקש את ביטול הכרטיס בפנייה בעמוד הפייסבוק של החברה, במסרון או בצ'אט באתר האינטרנט. הליך זהה ניתן לבצע בפנייה לבנק בנוגע לכרטיסי אשראי בנקאיים, אם יש אישור לבצע הוראות טלפוניות, וגם זה לא עולה כסף. אם בכל זאת חפצה נפשכם בהשארת הכרטיס בכל מחיר, לפחות התקשרו להתמקח על דמי הכרטיס, ברוב המקרים שיחת טלפון קצרה של בקשה להארכת הפטור מעמלות לשנה נוספת, תעניק לכם שנה חינמית בקלות. מדובר בחסכון של 300 ₪ בשנה לכל כרטיס!