השכנים מגהנום: למה בישראל יש כל כך הרבה סכסוכי שכנים ומדוע זה יכול לעלות ביוקר

השכנים שלכם זורקים זבל במדרגות? תופסים לכם את החניה? מסרבים לשלם ועד בית והופכים את חצר הבית המשותף לגינה הפרטית? ברוכים הבאים למועדון נפגעי סכסוכי שכנים, ואם זה מנחם אתכם- אתם ממש לא לבד. על פי הערכות בכל שנה פונים לאגודה לתרבות הדיור ולבתי המשפט יותר ממאה אלף ישראלים, והמספרים רק עולים. הסיבות העיקריות לכך הן ריבוי הבנייה של מגדלים רבי קומות בשנים האחרונות, והעובדה שבארץ אין חוק המתיחס לבתים משותפים.

על מה ולמה
אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לסכסוכי שכנים, היא התנגדות לפרויקט תמ"א 38 בבניין המשותף. לדברי עו"ד יובל גרינשטיין ממשרד עורכי הדין דרור-גרינשטיין, במקרים כאלה יש בהחלט מה לעשות, בעיקר כאשר יש מיעוט של דיירים בבניין המתנגד לפרויקט, "סעיף 5 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008 מקנה סמכות למפקח על המקרקעין לאפשר תוספת יחידות דיור לבניין, בנסיבות מסוימות, כאשר אין הסכמה של כל דיירי הבניין. גם במידה ומוגשת עתירה, ההחלטה הסופית היא של המפקח על המקרקעין ובית המשפט המחוזי, כערכאת ערעור על המפקח, שבסמכותו לדחות או לאשר את הבנייה. באחד המקרים בית המשפט פסק לטובת התומכים בתמ"א, וחייב את המתנגדים בהוצאות כספיות בסך של 10,000 ש"ח.

עוד דוגמא לסכסוכי שכנים נפוצים היא בניית תוספות לדירה כמו מחסן, ובמקרים מסוימים אפילו השכרתו. גם כאן לדברי עו"ד גרינשטיין, יש מה לעשות, אפילו אם השכן קיבל היתר בנייה מן הועדה המקומית לאותה תוספת, " ניתן להצמיד חלק מהרכוש המשותף לדירה ספציפית בהסכמת כל בעלי הדירות בלבד", מסביר עו"ד גרינשטיין, "וגם אז זה לא אומר שהוא יכול להשכיר את התוספת ולהרוויח על חשבון שאר הדיירים בבניין".

עכשיו דמיינו מקרה כזה: יום שמש נעים וחם, אתם עולים להשתזף להנאתכם על גג הבניין המשותף ונתקלים באנטנה או מתקן סלולארי שלא היו שם בעבר. נשמע מוזר? מסתבר שזה יותר נפוץ ממה שאתם חושבים, ובמקרה הזה לא מדובר רק במטרד אלא גם בסיכון בריאותי של ממש. אז מה אפשר לעשות?, " חשוב לדעת שדייר בבניין משותף לא יכול להחליט על דעת עצמו להתקין אנטנה סלולארית ברכוש המשותף ללא הסכמת יתר דיירי הבניין וללא אישור המפקח על המקרקעין ",אומר עו"ד גרינשטיין, "במקרה אחד , המפקח על המקרקעין אפילו החליט כי יש להסיר את המתקנים תוך 45 יום מקבלת החלטתו, לתקן את כל הליקויים שנגרמו בעקבות אותה ההתקנה ואף לשלם קנס כספי לא קטן תוך 45 יום".

להכיל עולה פחות עד כאן המקרים שיש לגביהם התיחסות בחוק, אבל מה קורה כשמגיעים לסכסוכים שהם בתחום האפור, כמו שכן שמתקין מצלמות בכניסה לבית, אלים מילולית או מתאמן בסקסופון בין שתיים לארבע? במקרים לא מעטים, הסכסוך גובה מחיר יקר של נזקים כבדים לרכוש, ולעיתים הוא הופך את החיים של דיירי הבניין המשותף לסיוט. בשנים האחרונות, סכסוכי שכנים אפילו גוררים תביעות לשון הרע, וגם כאן סכומי התביעה יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים.

פנייה לגישור יכולה לעלות לכם הרבה פחות כסף. למשל פנייה למפקח על רישום המקרקעין תעלה לכם 214-416 ש"ח בלבד, וגישור באמצעות האגודה לתרבות הדיור יעלה כ- 250 ש"ח. אם מדובר בסכסוך כספי בהיקף עד ‭17,500‬ שקל, תוכלו לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות, שאינו מחייב ייצוג על-ידי עורך-דין. אבל כל זה לא אומר שהפסיקות לא יגרמו לכם נזק כלכלי.
סכסוכי שכנים נוטים להיות מאוד אמוציונאלים, וזה מאוד טבעי. אחרי הכל, מדובר בבית שלכם, המקום אליו אתם מגיעים בסוף יום עבודה ורק רוצים קצת שקט. ולמרות זאת, כדאי תחשבו טוב לפני שאתם פונים לבית המשפט, כי יכול מאוד להיות שתפסידו הרבה זמן, כסף ושקט נפשי. כל מקרה כזה נדון לגופו, וגם אם תנצחו בבית המשפט, זה לא יהיה ניצחון מוחלט כי הרי תמשיכו להיתקל בשכנים שלכם, כך שהניצחון עלול לגרום לעוד סכסוכים.

אבל עד שעם ישראל יעבור חינוך מחדש של איך לחיות בבתים משותפים, הדבר הנכון ביותר יהיה לשנות גישה. גישה סובלנית ופייסנית יותר כלפי השכנים שלכם עדיפה ברוב המקרים, בעיקר כי האפשרויות האחרות יכולות לעלות לכם ביוקר.