החוק נותן עדיפות לעסקים המקומיים במכרזים – אבל גופי הממשלה מפרים אותו

לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל פועלת הממשלה לעודד את הציבור להעדיף תוצרת כחול לבן. מדי כמה שנים, כך גם במהלך 2018, אנו נחשפים למסע פרסום שמטרתו נטיעת תחושת שליחות לאומית שבכוחה להניע אותנו הצרכנים לבחור מוצרים מתוצרת הארץ. אריק איינשטיין המנוח אפילו הלחין וביצע את השיר "תוצרת הארץ" המשבח את התוצרת המקומית ומתאר עד כמה היא מגוונת ואיכותית. המדיניות לחיזוק התעשיה המקומית אינה ייחודית לישראל וגם אצלנו נושא זה אינו מסתכם במסעות שיווק כלליים לתוצרת כחול לבן. ברבות השנים נחקקו חוקים ותוקנו תקנות שמטרתן הענקת עדיפות ליצרנים וספקי שירות ישראלים. בין היתר החוק מאפשר לעסקים מקומיים המשתתפים להתמודד על מכרזים של מוסדות שלטון (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, צה"ל, משטרה וכד') ולזכות גם אם המחיר שנקבו בו גבוה בעד 15% מזה של הצעה מתחרה מספק שאינו ישראלי. דרך נוספת להעניק יתרון לתוצרת מקומית היא הטלת מכס. בעידן הכפר הגלובלי והסכמי סחר חופשי היקף השימוש בכלי זה מצטמצם והולך.

לכולנו ברור עד כמה ניתן לחזק את המשק הישראלי, לרווחת כלל בציבור, על ידי העדפת תוצרת ושירותים של עסקים מקומיים. אלא שלאחרונה מסתבר שפעמים רבות המדינה עצמה אינה פועלת בהתאם לדרישות החוק ונמנעת מלהעניק לעסקים ישראלים את היתרון המגיע להם במכרזים.

בג"ץ נגד שר הפנים

על האופן בו נוהגות הרשויות המקומיות לעקוף את התקנות המחייבות הענקת עדיפות ליצרנים מקומיים במכרזים ניתן ללמוד מבג"ץ שהגישו ביולי 2018 התאחדות התעשיינים וחברת אלקטרה נגד שר הפנים אריה דרעי, משרד הכלכלה והחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. סעיף 22 לתקנות העיריות קובע שכל עוד המחיר אינו גבוה בלמעלה מ-15% ועדת מכרזים של רשות מקומית צריכה להעדיף תוצרת מקומית על פני מוצר מיובא. מן העתירה עולה שמכרזים מנוהלים באופן המאפשר התחמקות מהענקת היתרון לתעשייה המקומית, זאת באמצעות חלוקת המכרז לשני שלבים, הענקת עדיפות ריקה מתוכן בשלב הראשון וקבלת אישור שר הפנים להליך תחרות פרטנית (המאפשרת בחירה לפי מחיר בלבד) בשלב השני של המכרז.

העדפת ספקים מחו"ל במספר מכרזים הקשורים בהקמת קריית התקשוב הטכנולוגית

בימים אלה מקים צה"ל בסיס ענק בסמוך לבאר שבע בו ישכון אגף התקשוב. במסגרת פרוייקט מסדר גודל כזה נחתמות עסקאות ענק בין משרד הביטחון לעסקים ממגוון תחומים. הספקים נבחרים בהליך מכרז בו אמורים עסקים ישראלים ליהנות מיתרון. מסתבר שלא אחת קורה שמעסקים ישראל נמנעת מלכתחילה האפשרות להשתתף במכרז. כך למשל בשני מכרזים, אחד בהובלת משרד הביטחון והשני של החברה הממשלתית רפאל, משום מה לא נכללה חברת "גאומטרוניק" ברשימת היצרנים הרשאים להשתתף במכרז. מכיוון שגאומטרוניק היא החברה היחידה בישראל המייצרת את הפריטים הדרושים (במקרה זה מערכות אל-פסק וספקי כוח) יצא שבמכרזים הללו השתתפו רק יצרנים זרים.

אפליה לרעה של תוצרת הארץ במכרזים של רשויות מקומיות

במהלך אוגוסט פירסמה עריית מודיעין עילית כוונתה לערוך מכרז לרכש גופי תאורה חדשים לתאורת רחוב ואתרים שונים ברחבי העיר. בעוד הליכי פתיחת המכרז בעיצומם הודיעה העיריה למשתתפים אפשריים כי תעניק יתרון משמעותי למי שיציע גופי תאורה המיוצרים בצפון אמריקה או מערב אירופה. בחברת געש תאורה המייצרת גופי תאורה בארץ סברו תחילה שמדובר בטעות אולם מסתבר שעריית מודיעין עילית בחרה לנצל את העובדה שהעיר שוכנת מחוץ לגבולות הקו הירוק כדי להתחמק מיישום התקנות המחייבות הענקת עדיפות ליצרנים ישראלים.

על מקרים נוספים של הכשלת יצרנים ישראלים במכרזים ממשלתיים יודעים לספר בחברת "דולב" המייצרת מכלים ועגלות אשפה.  במכרזים ממשלתיים בהם השתתפה הוענקה לחברת דולב עדיפות רק בשלב הראשון ולא בשלב המכריע, זאת בנימוק של "אין להעניק עדיפות פעמיים". בחברת מד מים רימונים מספרים שנמנעת מהם השתתפות במכרזים על רקע העדפת תקן אירופי למרות שהמוצרים שלהם, מתוצרת כחול לבן, עומדים בתקנים הישראלים אשר הינם מחמירים לא פחות מן האירופאים.