המשחקים האולימפיים בטוקיו ייצאו לדרך רק בעוד כשנתיים, ובזמן שהספורטאים שלנו נלחמים על מקומם במשלחת – היפנים מתחילים להתמודד עם המשמעויות הכלכליות. כבר עכשיו נראה כי התקציב של אולימפיאדת טוקיו עומד להיות גבוה מהצפוי באופן ניכר, והמארגנים טוענים שהחישובים האלה כוללים בתוכם קיצוץ בעלויות, אבל זה פשוט לא מספיק.

 

התקציב הנוכחי: 25 מיליארד דולר

דו”ח שפרסמה ועדת הביקורת של הממשלה ביפן מוכיח שהוצאות האולימפיאדה, לפחות בשלב הזה, עומדות על 25 מיליארד דולר. הסכום הזה הוא בוודאי איננו הסכום הסופי, ועל פי ההערכות הוא צפוי לעלות במהלך השנתיים הקרובות. הבעיה הגדולה של היפנים היא שמדובר בחריגה דרמטית מהתקציב המקורי, וכשנקבע ב-2013 כי אולימפיאדת טוקיו תארח את המשחקים ב-2020 היה החישוב צנוע יותר. הוא עמד על 829 מיליארד ין, או 7.3 מיליארד דולר.

 

בניית אולימפיאדת טוקיו

כאן בונים – ומשלמים ביוקר

 

האתגר: מעקב אחר ההוצאות

כפי שזה נראה כרגע, הבעיה האמיתית של מארגני המשחקים היא במעקב אחר ההוצאות שנערמות בקצב בלתי רגיל. מועדי היעד לביצוע חלק משמעותי מהמשימות כבר מתקרבים ובמקביל עולה גם השאלה המתבקשת: האם כל ההוצאות הללו אכן נדרשות והאם הן חלק מהוצאות האולימפיאדה או לא. בשלב הזה יש גם מחלוקת בשאלה מי אחראי לשלם מה, ומי אמור ליהנות מהרווחים.

 

גורם בכיר בוועדת התקציב של אולימפיאדת טוקיו הסביר כי “הדבר המדהים ביותר הוא שהמשחקים האולימפיים הם מגה פרויקט שתמיד היה צפוי שיחרוג מהתקציב.” הוא טוען כי מחקר שבוצע על הוצאות המשחקים האולימפיים ב-2016 לא מצא ולו אולימפיאדה אחת שעמדה בתקציב שלה, ובוודאי שלא נמצאה מדינה שחסכה בעלויות ולא הגיעה לתקציב שהגדירה.

 

 

אולימפיאדת טוקיו ממשיכה להתייקר

לפני קצת פחות משנה, בדצמבר שעבר, הודיעה הוועדה המארגנת את המשחקים האולימפיים כי התקציב עומד בשלב הזה על 12 מיליארד דולר. התקציב הורכב מתרומות של כ-5.3 מיליארד דולר שהגיעו מהוועדה המארגנת ועוד 1.3 מיליארד דולר שהתקבלו מהממשלה. חודש אחד לאחר מכן טענה מושלת טוקיו שגם העיריה צריכה להשתתף ולתרום למאמץ 7.2 מיליארד דולר “לטובת פרויקטים הקשורים באופן ישיר ובלתי ישיר למשחקים”. פרויקטים אלה כוללים מתקנים ייעודיים לספורטאי המשחקים הפראלימפיים, מתקני אימון וכן מתקנים נוספים לתיירים ולצרכי פרסום.

 

אלא שהפרויקטים הללו הקפיצו את התקציב עוד יותר, וכך הוא הגיע ל-19.1 מיליארד דולר. וכשהמחיר עולה גם הוויכוחים בלתי נמנעים, והמארגנים טוענים כי הוצאות אלו הן הוצאות אולימפיות שאמורות להיות משולמות “מחוץ לתקציב הכולל של המשחקים”. לזכותם של המארגנים ייאמר (וגם בוועדת התקציב מסכימים) כי אכן נעשים נסיונות לשלוט בתקציב ולצמצם עלויות, אבל המשימה הזו קשה עד בלתי אפשרית. תכניות בנייה יכולות להידחות בחודשים בודדים לכל היותר, שכן למשחקים האולימפיים יש תאריך יעד שנקבע מראש, ואותו לא ניתן להזיז.

 

מי ישלם על אולימפיאדת טוקיו?

השאלה האמיתית היא אילו עלויות קשורות במשחקים ישירות ואילו עלויות הן באחריות העירייה

 

הפתרון: לשפוך עוד כסף

אז מה עושים כשהבעיות מגיעות? “הבעיות תמיד מגיעות”, מסבירים בוועדת תקציב. “בטח בפרויקטים בגודל כזה. כל שאפשר לעשות הוא לשפוך עוד כסף על הפרויקט”. הכסף אכן נדרש שכן בימים האחרונים שוב עלה הצורך בהרחבת הקופה המיועדת לארגון אולימפיאדת טוקיו. דו”ח של וועדת הביקורת, שכולל 178 עמודים, הגדיר תקציב נדרש שעומד כיום על 25 מיליארד דולר, שהוא כמובן גבוה יותר מזה שנקבע לפני פחות משנה.

 

בעקבות הדו”ח נדרשו המארגנים, הממשלה והעירייה לייצר שקיפות רבה יותר, וגם הוויכוח בשאלת אחריות המימון עלה מחדש. ההוצאות המופיעות בדו”ח כוללות בין היתר גם הוצאות הקשורות בשיקום כבישים, התקנת לוויינים מתקדמים לחיזוי מדויק של מזג האוויר ובבניית מתקני תיירות. הוצאות מהסוג הזה אינן קשורות באופן ישיר לתקציב המשחקים, לפחות על פי המארגנים. גם הוצאות של שיפוץ מבנים ואבטחה לא אמורות להיכנס לתקציב המשחקים.

 

 

כשהכסף נגמר – הציבור משלם

כדי לכסות את ההוצאות הגבוהות, 25 מיליארד דולר כאמור, פונים בממשלה לכספי הציבור. למעשה נראה כי כ-80 אחוזים מכלל התקציב יגיעו מקופת המדינה, כלומר – מהאזרחים. 20 האחוזים הנוספים ימומנו באמצעות תקציב נפרד המורכב מנותני חסות, משווקים וכן גם מההכנסות הצפויות על מכירות הכרטיסים.

 

המארגנים מסבירים כי הסכומים האדירים הללו חושבו לאחר שעלויות רבות קוצצו, ולטענתם הם הצליחו לחסוך כמה מיליארדים בשנים האחרונות: הם השתמשו בכספים קיימים, קיימו בדיקות קצרות יותר וחסכו גם בהוצאות הבינוי.

 

הבעיה: אולימפיאדת טוקיו תבריח מועמדות

לטענת הוועד האולימפי הבינלאומי – היעדר שקיפות מבריח את המדינות מהמכרזים לאירוח המשחקים גם באולימפיאדת החורף

 

העלויות הגבוהות מרחיקות את המדינות מהמכרז

לטענת הוועד האולימפי הבינלאומי, לשקיפות מצד המארגנים יש השפעה עצומה לא רק על אולימפיאדת טוקיו שתתקיים בעוד שנתיים – אלא גם על אולימפיאדות נוספות בעתיד, לרבות אולימפיאדת החורף. בתקופה האחרונה נשמעות טענות לפיהן מידע חלקי והסתרת עלויות כבר הבריחו מדינות שתכננו להגיש הצעה לאירוח המשחקים, ובפרט לאירוח משחקי אולימפיאדת החורף.

 

נכון למועד כתיבת שורות אלו, שלוש מדינות בלבד מתמודדות על הזכות לארח את המשחקים האולימפיים בחורף 2026: קנדה (בעיר קלגרי), שוודיה (בשטוקהולם) ואיטליה (מילאנו-קורטינה). מדינות אחרות פרשו מהמרוץ. בינתיים דיווחו מארגני אולימפיאדת החורף האחרונה, שהתקיימה בדרום קוריאה, על עודף תקציבי של 55 מיליון דולר. העירייה טוענת כי שילמה מיליונים על תחזוקה בעוד הממשלה מסרבת לספוג את העלויות.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >