גלישה בסתר (Incognito) – האם אנחנו באמת מוסתרים?

איתן נוימן5 דקות קריאה
שתף:

היכרות עם האופן שבו פועלת אופציית "גלישה בסתר" בדפדפן קריטית עבור מי שרוצה לשמור על הפרטיות שלו באינטרנט. הנה כל הפרטים

גלישה באתרי אינטרנט מתבצעת כידוע באמצעות דפדפן. מבחינה טכנית, הדפדפן הוא סוג של תוכנה שתפקידה להעביר את פרטי המחשב אל ספק האינטרנט ולקבל נתונים על אתרי היעד. מלבד גלישה באתרים, בחלק מהדפדפנים יש גם אפשרות להורדת אפליקציות ואביזרי עזר מקוונים.

אבל כיום, יותר ויותר אנשים מחפשים דרכים לגלוש באינטרנט תוך כדי שמירה על פרטיות – וכאן נכנסת לתמונה האפשרות של "גלישה בסתר".

 

מה זה Incognito?

גלישה בסתר, או בלועזית Incognito, מאפשרת לבקר באתרי אינטרנט שונים באופן יחסית פרטי. בראש ובראשונה, המשמעות היא שאנשים אחרים שמשתמשים באותו מכשיר שעליו מותקן הדפדפן לא יראו את הפעילות המתקיימת בו.

למרות שעדיין תתבצע שמירה של הורדות וסימניות, פונקציית "גלישה בסתר" של הדפדפן מונעת ממנו לשמור את היסטוריית הגלישה, את קבצי הקוקיז ונתוני האתרים ואף את המידע שהוזן בטפסים (כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון, סיסמאות וכן הלאה).

מי כן יראה את המידע?

העניין הוא שגם גלישה בסתר לא באמת מסתירה לחלוטין את הפעילות שלנו באינטרנט מגורמים מסוימים. כך לדוגמא הפעילות תחת פונקציית Incognito עדיין יכולה להיות מוצגת בפני האתרים שאליהם נכנסים, כמו גם בפני המעסיק, הארגון או בית הספר שדרכם מבצעים את החיבור.

יתרה על כך, ספק האינטרנט עצמו רואה את התנועה גם בלשוניות גלישה בסתר בדיוק כמו שקורה בלשוניות רגילות והוא גם זה שאחראי על המרת כתובת ה-IP של אתרי אינטרנט ממספרים לאותיות.

בפועל, לכל אתר אינטרנט כפי שאנו מכירים אותו (facebook.com, ynet.co.il וכן הלאה) יש מספר מזהה. אותו מספר משמש כסוג של תעודת זהות עבור האתר, אך בלתי אפשרי לזכור אותו בצורה טבעית.

לכן, יש מאחורי הקלעים "ספר טלפונים" שנקרא שרת DNS ותפקידו להמיר את הכתובת של האתר מהמספר הרלוונטי לשם ולמילה. היות ואי אפשר לגלוש באתרי אינטרנט בלי שרת DNS, המידע עובר מהמחשב אל השרת גם כשמשתמשים באופציה של גלישה בסתר.

אז איך בכל זאת שומרים על פרטיות?

שמירה על פרטיות באינטרנט דורשת מאמץ קצת יותר גדול מאשר גלישה במצב Incognito. קודם כל, אם לא רוצים שספק האינטרנט יראה לאן אנחנו מגיעים, אפשר להגדיר שרת DNS אחר ובעלות מינימאלית של כמה שקלים בחודש. שנית, כדאי להשתמש בתוכנת אנטי-וירוס עם חומת אש מובנית.

במקביל, כדאי לשקול שימוש בדפדפן עם VPN (Virtual Private Network): רשת פרטית מדומה שמאבטחת את המידע באמצעות הצפנה בצד השולח ופענוח בצד המקבל. גם כאן, מה שחינם עולה ביוקר ואין ברירה אלא לבחור בשיטה של ניסוי וטעיה עד שמוצאים את השירות האידיאלי.