"חולית" – ביקורת סרט

"הכוכב אראקיס ידוע גם בכינויו 'חולית'. ארץ של חול, ביתו של התבלין מלאנג'. התבלין שולט באמפריה. מי ששולט בחולית שולט בתבלין. הקיסר זימן את כל אחד מהבתים ואמר להם: 'הבית שיפיק הכי הרבה תבלין ישלוט בחולית. אין איזורים מופרזים, אין חוקים, אין דין ואין דיין'. צבאות רבים הגיעו. כעת שלושה בתים נלחמים עד דם על שליטה בחולית. אטריידיס האצילי, אורדוס הערמומי והארקונן הרשע. רק אחד ישרוד. המלחמה שלך על חולית מתחילה…עכשיו".
זוהי הפתיחה של משחק המחשב הנוסטלגי "Dune 2: The Building of a Dynasty", שהיה חלוץ משחקי האסטרטגיה  ואחד המשחקים הכי גדולים של שנות ה-90. יכול להיות. ממש אולי. שיש שיגידו "שחולית" הוא מהסרטים הכי גדולים של שנות ה-20 של שנות האלפיים.

רגע לפני שמתחילים, אם אתם יודעים שאתם כבר הולכים לראות את הסרט לא משנה מה תקראו פה ו/או מה תקראו במקום אחר – איימקס. איימקס, איימקס ושוב פעם איימקס. זהו סרט מרהיב בצורה יוצאת מן הכלל וזה גם בלי הררי האפקטים שיש בו. רק באיימקס תקבלו עוד 26 אחוז מסך כאשר הסרט עובר ליחס מסך 1.9:1 המפורסם שלו והתמונה נפרסת על 21 מטרים של גובה ו-16 רוחב. יש המון סצינות כאלה וגם קצת משחקים של "איפה אפי?" כשהמרחבים האינסופיים של המדבר מוצגים לרווחה לעיניי הצופה והוא צריך גם לנשום וגם לתור אחר משהו באופק. סצינה רודפת סצינה העין לא יודעת ולא רוצה לדעת שובע. הכל גדול, מרשים וצועק בשקט חרישי. ואז מגיע ה-CGI וואווו ואווו ואווו כמה שהוא טוב. אני רק אגיד שלוש מילים על זה: סופות חול והארבסטר.
עוד לא דיברתי בכלל על הסאונד וחייבים לדבר על הסאונד. כי הסרט הזה נשמע הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה. האנס פאקינג זימר, האיש והאגדה שהביא לנו מוזיקה פלאית כמו הסאונטראק של "גלדיאטור"(!!!), "אינטרסטלר" והאביר האפל הרביץ פה עבודה כזאת שאומרים שהבמאי (Denis Billeneuve) התאים את הסרט ליצירה שלו ולא להיפך. ואין שום מקום בישראל, שום אולם קולנוע שבו תוכלו לשמוע סאונד יותר משובח ויותר מפנק מאשר באולם איימקס.

"חולית" הוא מסוג הסרטים האלה שאפשר לחשוב עליהם כעל סיר שבת של סבתא על הפלטה. בישול איטי מלווה בקול חריכת בשר מונוטוני המשחרר ניחוחות בלתי נשכחים ברחבי הבית. הוא מחזיק אותך על להבה קטנה ולאט לאט מדליק את הטורבו. יש מי שישתעמם ויזמין משלוח ויש מי שיחכה בסבלנות ויהנה מהמטעמים. ויש לא מעט כאלה. כמו למשל ג'ייסון ממואה, דייב בטיסטה, ג'וש ברולין, טימוטי קלמט, רבקה פרגסון וסטלן סקרסגרד. עם מצבור כזה של שחקנים קשה להאמין שמשהו יוכל להשתבש. ממואה תמיד אחלה בתור הביג-מן של הטובים. מביא אתו לא מעט אנושיות גם כשהוא לא רוכב על חיות ים וצועק "MY MAN!". ת'אנוס בכבודו ובעצמו ג'וש ברולין עם משחק מעולה אבל רק סקרסגרד שגילם את ברון הרשעים "בית הארקונן" כמעט הצליח לגנוב את ההצגה לטימוטי ורבקה שרוב הסרט מונח על כתפיהם. וצריך כתפיים כמו של האלק הוגן משנות ה-80 בשביל להחזיק את הסרט הזה. כי יש כאן טלנובלה של ממש…אם טלנובלה הייתה "משחקי הכס", במדבר שהגיבורים שלה הוחלפו בדמויות מסטאר ווארס.

"חולית" הוא האדפטציה השנייה למסך הגדול של הרומן רב-המכר מ-1965 של הסופר והמחבר פרנק הרברט. מעולם לא קראתי את הספרים אבל יש לי קצת יותר חשק עכשיו לצלול אל תוך העולם הזה ואני חושב שזה מה שעושה הסרט הכי טוב. הוא מציג עולם אחר בדרך מאוד משכנעת שבא לך לחזור לשם ולהתעמק קצת יותר. אז אם בא לכם משהו חדש-ישן לא מהעולם הזה שיקח אתכם יד ביד לארץ אחרת – לכו על זה בכל הכוח.