חוב ציבורי הוא נתון חשוב המצביע על מידת חוסנה של כלכלתה של מדינה. מדובר בסך החובות של הממשל, הן ברמה הלאומית (הממשלה ומוסדותיה) והן ברמה מוניציפלית (חובותיהם של הרשויות המקומיות). חלק הארי של חובות ציבוריים מקורם בהנפקת איגרות חוב ממשלתיות, נטילת הלוואות (מבנקים בינלאומיים או ממדינות אחרות) וגירעונות תקציביים של עיריות, מועצות אזוריות ומקומיות. את חלקה של הממשלה בחוב הציבורי נהוג לכנות “חוב ממשלתי”. נהוג גם לחלק את החוב הציבורי לחוב מול גורמים מחוץ למדינה (“חוב חיצוני”) ולחובות לגורמים בתוך המדינה (“חוב פנימי”).

 

חוב ציבורי גבוה ישפיע לרעה על דירוג האשראי של המדינה, יקשה על קבלת מימון ויגרום לכך שהמדינה תאלץ לשלם ריביות גבוהות על הלוואות. התנהלות פיסקאלית אחראית ומוצלחת של הממשלה תביא להפחתת החוב הציבורי. בישראל אנו עדים לירידה מתמשכת שכזו אשר החלה כבר בשנת 2010. מעניין לבחון את הגורמים האחראיים לירידה מבורכת זו ומה השפעותיה על חיי כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחי המדינה.

 

חוב ציבורי כסכום כולל וכאחוז מן התמ”ג

גובהו של חוב ציבורי לבדו, כסכום במטבע כזה או אחר, אין בו בכדי לאפשר הסקת מסקנות אודות מצב המשק. זאת משום שסכום כזה עשוי להיות עצום עבור משק קטן אולם זעיר כשמדובר על כלכלה של מדינה גדולה ומפותחת. מסיבה זו נהוג לציין חוב ציבורי כאחוז מסוים מן התמ”ג (תוצר מקומי גולמי). כך למשל חוב ציבורי של 100 מיליארד דולר במשק בו התוצר השנתי עומד על 100 מיליארד דולר יהיה 100%.  נהוג לתאר הצגה כזו של החוב הציבורי גם בשם “יחס חוב תוצר” או “שיעור החוב הציבורי מהתוצר”.

 

יחס החוב תוצר של ישראל בשנת 2009 עמד על 71.9%, בשנת 2015 כבר הצטמצם לכדי 64.4% ונראה שבשנת 2016 יסתכם החוב הציבורי ב62.1% בלבד (הנתון הסופי יפורסם על ידי החשב הכללי במשרד האוצר בסוף הרבעון הראשון של 2017).

 

השפעתו של החוב הציבורי על הכלכלה ואיכות החיים

כאמור חוב ציבורי גבוה עלול להוביל להורדת דירוג האשראי. דירוג האשראי נקבע על ידי חברות דירוג בינלאומיות ומצביע על חוסנה של הכלכלה המקומית וכתוצאה מכך על רמת הסיכון הכרוך בהענקת הלוואות ואשראי לממשלה. בשנת 2016 נקבע לישראל (על ידי חברת הדירוג הבינלאומית הנחשבת פיץ’) דירוג אשראי ברמה של A+. דירוג גבוה זה התאפשר הודות לצמצום מתמשך של הגירעון וירידה ביחס החוב תוצר, ירידה הנובעת בו זמנית מצמצום החובות החיצוניים והפנימיים כאחד כמו גם מגידול בתוצר המקומי הגולמי.

 

דירוג אשראי טוב מאפשר קבלת מימון בתנאי החזר נוחים וכך חלק קטן יותר מן התקציב הממשלתי מוקצה להחזרי ריבית על הלוואות. צמצום כזה בהוצאות המימון מאפשר הזרמת כספים למטרות שונות עלפי שיקולי מדיניות הממשלה (ביטחון, חינוך, רפואה, תקציבים לרשויות מקומיות וכד’). יוצא איפה שירידה בחוב הציבורי בכוחה להביא לשיפור כללי של איכות החיים במדינה, פיתוח תשתיות, שיפור שירותים לאזרח ואפילו הפחתת נטל המס.

 

מצבה של ישראל מול מדינות אחרות בעולם

מגמת הירידה המתמשכת של החוב הציבורי בישראל היא מרשימה במיוחד כשלוקחים בחשבון שהיא מתרחשת דווקא בשנים בהן כלכלות איתנות שונות בעולם נקלעות למשברים, דוגמת “משבר הסאב פריים” בארה”ב (פיצוץ בועת מחירי הנדל”ן, שהחל בשנת 2008 והשפעותיו טרם נמוגו לחלוטין).

 

מבחינת יחס חוב ציבורי לתוצר ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע עם 62.1% לשנת 2016, יחס טוב יותר משל גרמניה, בריטניה, צרפת, קנדה, ארה”ב ועוד מדינות בעלות משק מפותח ויציב. על המדינות עם יחס חוב ציבורי לתוצר נמוך משל ישראל נמנות מקסיקו, דנמרק, שוויץ, קוריאה ונורבגיה. אולם הנתונים הם מרשימים עוד יותר אם לוקחים בחשבון שבין השנים 2009 – 2016 שיעור החוב הציבורי מן התוצר ירד בישראל בכ11%. רק במדינה אחת ירד יחס זה בשיעור גדול יותר, נורבגיה עם ירידה של 21.3%.

הגורמים לירידת החוב הציבורי

ניתן לציין מספר גורמים מרכזיים להפחתת היחס בין היקף החוב הציבורי לתוצר המקומי הגולמי. אולי הראשון במעלה מביניהם הוא שיעור הצמיחה. הכלכלה הישראלית צמחה בשנים האחרונות בשלושה וחצי אחוזים בממוצע לשנה, בשנת 2016 העלייה בתמ”ג הייתה 3.8% נתון הממקם את ישראל במקום גבוה בטבלת כלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר מבין כל מדינות הOECD. 

 

גורם חשוב נוסף הוא הירידה בגירעון התקציבי של הממשלה. למרות תחזיות קודרות משהו הפער בין ההוצאות המתוכננות לאלה שבוצעו בפועל עמד בשנת 2016 על 2.15% בלבד. בשנת 2015 הגירעון הסתכם ב2.75% מן התמ”ג. לא רק שהגירעון עצמו נמוך אלא שמדי שנה מאז 2011 מסתבר שהממשלה מצליחה לא רק לעמוד ביעד הגירעון אלא אף להעפיל עליו.
גורמים נוספים קשורים להתנהלותו המקומית של המשק הישראלי כמו גם מצבו בהשוואה למדינות אחרות שכלכלתן משפיעה על זו של ישראל (ארה”ב וגוש האירו למשל). בשנים האחרונות אנו עדים למדד מחירים לצרכן נמוך מאוד (לעיתים אפילו שלילי) ולהתחזקות של השקל מול מטבעות מובילים (הדולר והאירו בראשם).

 

הירידה בשיעור החוב הציבורי מהתוצר הוא עדות נוספת לחוסנה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. בעולם בו מדינות רבות חוות תקופות של מיתון, עליה באבטלה, שחיקת מטבע ומשברים מסוגים שונים המשק הישראלי מתנהל ביציבות ונמצא במגמת צמיחה מתמשכת.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >