כולנו מכירים את הפרויקטים השאפתניים של היזם האמריקאי איילון מאסק: ליישב את המאדים (חברת ספייס אקס), לפתח רכב חשמלי (טסלה), להביא לניצול אופטימאלי של אנרגיה סולארית (סולאר סיטי) – ללא ספק, האיש שופע רעיונות, וכמה שהם נשמעים בתחילה כפנטזיות עתידניות ובלתי ניתנות לביצוע, בחלוף הזמן מביא אותם היזם לכדי הגשמה ומוכיח בכל פעם מחדש שאין דבר העומד בפני הרצון. הייפרלופ – רכבת סופר מהירה הנעה בתוך צינור בתנאים של חיכוך מינימאלי, ובזכות כך, מגיעה למהירויות גבוהות ביותר המתקרבות ל-1,200 קמ”ש: זהו רעיון שאפתני נוסף של מאסק.

 

הייפרלופ וואן בוחרת יעדים וישראל עולה לגמר

על אף שהגה את הרעיון, בחר הפעם איילון מאסק לא לנקוט באמצעים להגשמתו ונתן יד חופשית לחברות יזמיות לעבוד על הפרויקט. חברת הייפרלופ וואן האמריקאית היא המובילה והמבטיחה מביניהן – החברה גייסה 160 מיליון דולר, העסיקה קרוב ל-800 עובדים וכבר ערכה מספר ניסויים מקדימים למערכת. מתוך כוונה לבחור מספר יעדים בעולם לבניית הרכבת, ערכה הייפרלופ וואן תחרות בינלאומית בה נטלו חלק 2,600 צוותים מכל קצות העולם. נחשו מה? הצוות הישראלי, המונה שלושה יזמים (ערן טל, עמרי רחמים ויותם דרקסלר) עלה לחצי הגמר לצד 34 צוותים נוספים. לאחר סינון נוסף נבחרה ישראל כאחת מתוך ארבעה יעדים להרצת הפרויקט.

 

בקרוב גם בישראל? רכבת הייפרהופ

בקרוב בישראל: רכבת הייפרלופ מתל אביב ועד אילת תוך 20 דקות בלבד

 

הייפרלופ – כיצד זה עובד בפועל?

עיקרון פעולתה של הרכבת המהירה ביותר בהיסטוריה מתבסס על עיקרון פיזיקלי פשוט: חפץ המצוי בתוך צינור בתנאי לחץ נמוכים מאוד או בואקום והנע בתוכו בזכות שינויים בעוצמת הלחץ שמסביבו. המקרה של הייפרלופ ה’חפץ’ זוהי קפסולת הנוסעים הנעה בתוך צינור המשמש כתוואי הנסיעה. מערכת ייעודית המותקנת בקדמת הקפסולה שואבת את האוויר שבחזית ומזרימה אותו אל החלק התחתון והאחורי שלה. כך נעה הקפסולה קדימה במהירות רבה בתנאים של חיכוך מינימאלי עם דפנות הצינור (מעין קפסולה מרחפת) ותוך ניצול נמוך מאוד של אנרגיה (האנרגיה נדרשת אך ורק לשם התנעה ושיוט של הרכבת בתחילת דרכה). באופן זה צפויה ההייפרלופ להגיע למהירויות גבוהות של כ-1,200 קמ”ש. במהלך שנת 2017 ערכה החברה מספר ניסויים ובדיקות מקדימות למערכת, אשר נחלו הצלחה והוכיחו כי הקמת המערכת אפשרית וכדאית כפי שהניחו בתחילה.

 

קו תל אביב-אילת – מדוע?

קו תל אביב-אילת זהו המסלול, שלדברי היזמים הישראליים שעומדים מאחורי הפרויקט, שעתיד להיבנות בישראל עד לשנת 2025. יתרה מזאת, מדובר ביעד המועדף ביותר בעייני מייסדי הייפרלופ וואן. היות ובשני היעדים (תל-אביב ואילת) יש שדות תעופה, החיבור ביניהם באמצעות רכבת מהירה המאפשרת לעבור משדה לשדה תוך 20 דקות בלבד הוא הגיוני ואף מתבקש. נכון להיום, התכנית נהנית מתמיכה ממשלתית ענפה: משרד התחבורה, הכלכלה, התיירות וגופים מדיניים נוספים רואים בעין יפה את הקמת הקו המהיר.

 

על אף שהרעיון נשמע לרבים בגדר מדע בדיוני, למעשה, מדובר בפרויקט קל יחסית ליישום. עלות בניית הייפרלופ המחבר בין תל-אביב לאילת נמוכה פי 3 מעלות של הקמת רכבת מהירה רגילה. גם עלות הנסיעה בהייפרלופ תהיה זולה – בערך כמו נסיעה באוטובוס עירוני, שהרי מחיר התפעול שלו נמוך: המערכת חשמלית, עובדת על פאנלים סולאריים וצורכת מעט אנרגיה. על פי התכנית, עד שנת 2020 צפויה המערכת להתחיל לפעול. תחילה, כקו להובלת סחורות בלבד, ועד שנת 2025 תותאם גם להסעת נוסעים. פרט לתחנות תל-אביב ואילת יכללו גם תחנות ביניים: אשדוד ובאר שבע.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >