שימוש במזומן עד 5,000 ש"ח – ההגבלות הצפויות ממרץ 2018

עומר גלעדי5 דקות קריאה
שימוש במזומן - כבר לא כמו פעם
שתף:

תשלומים במזומן בישראל מהווים את המנוע המרכזי המאפשר העלמות מס ואי דיווח על הכנסות, על כן ראינו לאחרונה מסר הצעות להגבלת התשלומים במזומן והחזקת מזומן בסקטורים הפרטי והעסקי. בעוד השימוש במזומן הוא דווקא אולי יותר פופולארי ממה שנוטים לחשוב – לא רק בישראל אלא בעולם כולו, בישראל דווקא מנסים ראש הממשלה ושר האוצר לגבש הגבלות על שימוש במזומן, שישפיעו, כך צפוי, באופן ישיר על שיעור העסקאות וההכנסות הלא מדווחות בעסקים. על הגבלת השימוש במזומן הצפויה בשנת 2018 בישראל – במאמר שלפניכם.

 

שימוש במזומן יוגבל - מסיבה טובה
שימוש בכסף מזומן מאפשר העלמת מס ואי דיווח על הכנסות, ועל כן גובשה הגבלה על שימוש במזומן בין אנשים פרטיים ובין פרטיים לבין עסקים, הצפויה להיכנס לתוקף במהלך שנת 2018

 

המלצות ועדת לוקר להגבלה על שימוש במזומן

בשנת 2014 התכנסה וועדה המכונה בשם "וועדת לוקר", וכבר אז גיבשה שורה של המלצות להגבלת השימוש בכסף מזומן בעסקאות בין שני צדדים פרטיים ובעסקאות B2C בין צד פרטי וצד עסקי. לאחר שבשנתיים האחרונות היו מונחות על שולחן הכנסת ללא יישום, החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון החליטו לאחרונה לקדם את המלצות הוועדה. על פי הסיכום בין השניים, הגבלת השימוש במזומן תוכנס לחוק ההסדרים ותיכנס לתוקפה כבר במרץ 2018, כאשר בעיקרן השימוש יוגבל השימוש בכסף מזומן בין אנשים פרטיים ל – 25 אלף ש"ח בעסקה, ובין אדם פרטי לעסק ל – 5,000 שקל לעסקה.

 

כיום, בטרם אישור המלצות הוועדה במלואן, החוק מגביל את התשלום במזומן לסכומים של מעל ל – 20 אלף שקלים בעסקאות שבין שני גופים מסחריים (עסקים או ארגונים) בלבד. כמו כן, החוק כיום איננו מתייחס לעסקאות בין אנשים פרטיים או לעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים ולפיכך אין מגבלה על תשלום במזומן במקרים הללו.

 

כאמור, ועדת לוקר התכנסה, בחנה ודנה באפשרויות להגבלות לצורך צמצום השימוש בכסף מזומן במשק הישראלי, ומסרה את מסקנות דו"ח הביניים כבר בשנת 2014 כאשר התקנות והמתווה שבו גובשו על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, בשיתוף פעולה ובסיוע נרחב של גורמים נוספים כמו אנשי רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, המפקח על הבנקים, משטרת ישראל ובשיתוף נגידת בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים. הצוות גיבש מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק, כאשר היעד המרכזי של המהלך הוא מלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון. בדו"ח המקורי של וועדת לוקר, דובר על הגבלת עסקאות במזומן לסך של 10,000 ש"ח, בין כל שני גופים – עסקיים או פרטיים.

 

הגבלות על שימוש במזומן
המלצות וועדת לוקר המקוריות כללי המלצה להגביל עסקאות במזומן לסכומים של עד 10,000 ש"ח, ללא הבדל בין גופים עסקיים לאנשים פרטיים

 

שינויים טכנולוגיים, שינוי המתווה והתנגדות הסיעות החרדיות

המתווה המקורי שגובש בשנת 2014 שנקבעה בהמלצות הוועדה ליישום בפעימה הראשונה היה גבוה יותר מהסיכום הנוכחי בין ראש הממשלה לשר האוצר. השינוי הנוכחי נבע מכך שבזמן שהמלצות הועדה היו מונחות על שולחן הכנסת ללא יישום, נולדו שיפורים טכנולוגיים שאפשרו את השימוש באמצעים שאינם מזומן בצורה קלה יותר. כמו כן עדיין לא סוכמו סופית הסכומים להגבלה על עסקאות במזומן, אך לשון הצעת החוק מציעה כי נושא זה יהיה תחת סמכותו של שר האוצר, וההמלצה להגביל את הסכום המרבי לעסקאות לכדי 50% ביחס להמלצות הוועדה בשנת 2014.

 

מסתמן כי ישנם סיכויים קטנים שההגבלה הצפוייה על שימוש במזומן החל ממרץ 2018 תעבור את אישור הכנסת לאור העובדה שהמפלגות החרדיות מתנגדות לה, עקב השימוש הנרחב והנפוץ שמבצע הציבור החרדי בעסקאות בכסף מזומן. ראיה לכך היתה בשנת 2017, כאשר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה ביטל ברגע האחרון דיון בהצעת חוק להגבלת השימוש במזומן. למרות שח"כ שגפני הודיע לאחרונה כי שינה את דעתו ובכל זאת יתמוך בהצעת החוק, הרי שלא ברור אם יתר הסיעות החרדיות ילכו בעקבותיו.

 

המלצות נוספות של ועדת לוקר

במטרה להגביל את השימוש במזומן, המליצה עוד וועדת לוקר להטיל מגבלה על השימוש בהמחאות (צ׳קים) באופן שיצמצם את האפשרות לפדות המחאה יותר מפעם אחת, כאשר ההליך צפוי בשני שלבים, הראשון יתייחס להמחאות בשווי של עד 10,000 ש"ח, והשני להמחאות בשווי של עד 5,000 ש"ח. כמו כן המליצה הוועדה לאסור בעתיד את המסחר בהמחאות בכל סכום, והציעה לאסור על הוצאה וקבלה של המחאות ששם המוטב לא נכתב עליהם (המחאות פתוחות).

 

מבדיקה שערכה ועדת לוקר עולה כי על פי המצב הנהוג כיום בעסקאות בהן התשלום מבוצע במזומן או בהמחאות, קיים קושי באפשרות הזיהוי של מבצעי העסקאות, ועל כן השימוש בכסף מזומן ובהמחאות סחירות מהווה פתח עבור מעלימי מס ומלביני הון "להעלים" עסקאות, או לא לדווח על כלל הכנסותיהם כחוק. הועדה מעריכה כי היקף הכלכלה השחורה בישראל עומדת על כ – 20% מהתוצר, והמשמעות –  אובדן הכנסות למדינה בשיעור של כ – 40 – 50 מיליארדי שקלים, בכל שנה.

 

שתף:
קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme