בשנת 1954 הוקם בנק ישראל וקבע את משכנו סמוך למבנים מרכזיים בירושלים ובהם משכן הכנסת, בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה. בנק ישראל המשמש כבנק המרכזי של מדינת ישראל, הוקם כשש שנים לאחר קום המדינה מתוך הצורך של המדינה העצמאית והחדשה בבנק מרכזי. הנחיצות בקיומו התעוררה כבר עם הקמת המדינה אולם נדרש לממשלת ישראל זמן לארגן ולגבש את שורת התפקידים שימלא לצד פיתוח מבנהו האירגוני. קיומו של בנק ישראל ופעילותו עוגנו בחוק שעבר בכנסת, לפיו התנהל הבנק עד שנת 2010. אז, נחקק החוק החדש לבנק ישראל המחזק את עצמאות הבנק, ומגדיר מחדש את מטרותיו, אופן קבלת ההחלטות ועוד. בנק ישראל הינו גוף עצמאי, א-פוליטי, ומשוחרר לקבל החלטות כלכליות ללא אג’נדה אישית או אינטרסים. עצמאות זו מעניקה לבנק ישראל את חופש השימוש בכלים שניתנו לו במטרה להשיג את יעדיו על פי החוק.

 

בראש בנק ישראל עומד נגיד שאחראי על ניהול הבנק ומייעץ לממשלת ישראל בנושאים כלכליים. כמו כן משמש הנגיד כיושב ראש הוועדה לניהול מדיניות הכספים של המדינה וכחבר במועצה המנהלית של הבנק. כיום, נגידת בנק ישראל היא ד”ר קרנית פלוג, והיא מונתה לתפקיד בשנת 2013. לבנק ישראל מספר מטרות ותפקידים וביניהם ניהול מדיניות הכספים של מדינה, החזקה וניהול של יתרות מטבע החוץ של ישראל, הסדרה ופיקוח של מערכת הבנקאות, הענקת ייעוץ ממשלתי בנושאים כלכליים, מתן שירותי בנקאות לממשלה, ניהול מערכת מידע וסטטיסטיקה על כלכלת ישראל, הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במשק והנפקת השטרות והמטבעות של המדינה. סקירה מלאה על בנק ישראל, פעילותו ומטרותיו – לפניכם.

 

בנק ישראל הינו הבנק המרכזי של מדינת ישראל, פעילותו מוסדרת בחוק בנק ישראל אשר חודש בשנת 2010 מתוך מטרה לשמור עליו כגוף עצמאי ומשוחרר מאינטרסים שאינם כלכליים. תפקידי הבנק מגוונים ושונים, ביניהם ניהול המדיניות הכלכלית של ישראל וניהול יתרות המטבע המקומי והמט”ח

 

התפקיד העיקרי של בנק ישראל – ניהול מדיניות הכספים של המדינה

ניהול המדיניות המוניטארית (הכספית) של מדינת ישראל, משמעותו בעיקר נקיטת פעולות המסייעות לשמירה על יציבות המחירים במשק. השמירה על יציבות המחירים במשק חשובה עבור חוסנה הכלכלי של המדינה ויציבות המשק בה. היא נחוצה גם על מנת ליצור את התנאים המתאימים לצמיחה של התוצר הלאומי והתעסוקה לאורך זמן. ככלל, השמירה על יציבות המחירים (מה שאומר בדרך כלל עליית מחירים איטית ומבוקרת לאורך זמן) מאפשרת למשקי הבית להשתמש באופן יעיל בהכנסות שלהם לצרכי מחיה, חסכונות והשקעה, באופן שמאפשר איכות חיים גבוהה ביחס לעליות השכר הממוצעות במשק. יציבות המחירים במשק משקפת את התעריפים שנדרש הציבור לשלם עבור לשלם עבור כל סחורה או שירות שהוא צורך, וכאשר תעריפים אלה עולים מתרחשת אינפלציה שהיא תוצאה ישירה של ערעור יציבות המחירים במשק, והציבור למעשה מבצע פחות רכישות (כמו גם ההכנסה מספיקה בממוצע לביצוע פחות רכישות). תפקידו של בנק ישראל, בין היתר, הוא מניעת אינפלציה בהיקפים חריגים, כמו גם מניעה של דיפלציה (ירידות מחירים בכלל  המשק ולאורך זמן) המתארת מצב של עליית ערכו של הכסף וירידה ברמת המחירים בצורה לא מאוזנת.  

 

במסגרת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, אשר כאור נועדה לשמר את יציבות השוק והמחירים בו, נכללים תפקידים אחרים כמו תמיכה בהגדלת התעסוקה וצמצום הפערים החברתיים, שמירת היציבות של המערכת הפיננסית ועוד. בכל הקשור לאינפלציה היעד המרכזי הוא שמירה על קצב עליות מחירים (אינפלציה) של 1% – 3% בשנה. הכלי העיקרי לשמירה על רמות אינפלציה רצויות הוא שינויים בריבית בנק ישראל המשפיעה על ריביות ההלוואות והחסכונות ועל מחירי המוצרים במשק. רמת האינפלציה נמדדת על ידי מדד המחירים לצרכן – זהו מדד הכולל בתוכו משפחות שונות של מוצרים (כמו ירקות, מוצרי הנעלה, ציוד משרדי, וכן הלאה) לאורך זמן, וגובהו נגזר מן הגובה הממוצע של מחירי אותם המוצרים בחנויות לצרכן.

 

בנק ישראל אחראי ליציבות המשק

אחד מהתפקידים החשובים של בנק ישראל היא שמירה על יציבות המשק, תוך שמירה על רמת אינפלציה רצויה של 1% – 3%. אינפלציה ברמות גבוהות או נמוכות מזו, תביא לחוסר יציבות כלכלית, לערך לא ריאלי של השקל הישראלי, ולפגיעה באיכות החיים של הצרכנים ומשקי הבית בישראל

 

תפקיד נוסף של בנק ישראל – הנפקת שטרות, מעות ומטבעות זיכרון

בנק ישראל מנפיק מדי פעם שטרות ומטבעות מיוחדים, מעות ומטבעות זיכרון, כאשר בנק ישראל נחשב לסמכות היחידה הרשאית לבצע הנפקה מסוג זה. בכל שנה או לכבוד אירועים מיוחדים לדוגמא, מנפיק הבנק מטבעות זיכרון ספורים המוטבעים בזהב או כסף ונמכרים לציבור הרחב או לאספנים על ידי החברה הישראלית למדליות ולמטבעות. עיצוב השטרות והמטבעות המיוחדים, המעות ומטבעות הזיכרון נקבעים בעזרתה של  וועדה הכוללת מגוון אנשים המייצגים את הציבור בקשת רחבה של תחומים כמו אמנים, אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, אנשי רוח  ועוד, והם מייעצים לנגיד בנוגע לתכנים, המוטיבים הקישוטיים, המידות ועוד.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >