בישראל, לקוחות הבנקים הם לקוחות שבויים. בעוד כ – 50% מכלל לקוחות הבנקים מבטאים חוסר שביעות רצון מן השירותים והעלויות של שירותי הבנק – רק 3% מכלל לקוחות הבנקים בישראל באמת מעבירים את הפעילות הבנקאית שלהם מבנק אחד למשנהו בכל שנה. עוד 38% מכלל הלקוחות – מספרים כי היו רוצים לעבור בנק, אולם הם לא מבצעים את המעבר בפועל. הסיבה? מעבר בנק נתפס כתהליך ארוך ומורכב, מסורבל ועמוס בבירוקרטיות, במהלכו הלקוח נדרש לטפל בכלל ההעברות, ההפקדות, הוראות הקבע וכדומה. המורכבות, כמו גם הצורך להתרגל לסביבה חדשה – בדרך כלל לאחר שנים רבות של התנהלות בבנק המוכר, גורמת ללקוחות רבים לוותר על ההרפתקה, ולהישאר בבנק שהם מכירים. זה עשוי להשתנות בקרוב – אם חוק ההקלות יקודם.

 

 

מאחר והלקוח הישראלי נחשב ללקוח “שבוי”, הבנקים אינם רואים מולם צורך לדאוג להמשך שביעות הרצון של לקוחות קיימים. בניגוד לחברות הסלולאר למשל, שם בעקבות החוקים והתקנות המבטיחים תהליך ניוד שהוא כמעט שקוף כלפי הצרכן (כולל ניוד מספר הטלפון וייתור הצורך בהחלפתו), מנהלי הבנקים יודעים שהלקוחות שלהם יישארו בבנק, גם לאור עמלות שעולות, שירות פחות ממצוין, וכדומה. במילים אחרות, הבנקים בישראל פחות טורחים בעניין שימור הלקוחות. בבריטניה, אשר הדגימה מערכת בנקאות ריכוזית בדומה לזו הקיימת בישראל, הוקמה לאחרונה מערכת חדשה, המאפשרת מעבר בין בנקים בתהליך מהיר ופשוט, הנעשה כולו באחריות הבנק שאליו עובר הלקוח. בישראל, מתקיימים דיונים בעניין חוק ההקלות, מימוש אותה מערכת שתאפשר מעבר מהיר וקל בין בנקים. האם מערכת כזו תעורר את הבנקים בישראל להילחם על כל לקוח, להציע מסגרות אטרקטיביות לניהול חשבון, ולהפחית בעמלות מסיבות שיווקיות? ייתכן, שנגלה בקרוב.

 

חוק ההקלות יאפשר מעבר פשוט

בעקבות חוק ההקלות – אם יאושר – נוכל להתנייד בין בנקים קצת יותר בקלות

 

דגם האם בבריטניה – בתוך שבוע, חשבון בנק חדש

בבריטניה אחוז העוברים בין בנקים היה דומה לזה שבישראל – פחות מחמישה אחוזים. מערכת הסליקה המרכזית פיתחה אפשרות לחשבון בנק חדש אשר עוקב אחר כלל הפעולות בחשבון הבנק הישן – ומאפשר העתקה שלהם למעבר חלק ושקוף בין חשבונות בנק. כך, לקוח המעוניין לעבור בנק, בוחר את הבנק החדש במסגרתו הוא מעוניין לנהל את חשבונותיו, ובתוך עד שבוע – מבצע הבנק החדש את כלל הפעולות הנדרשות לתפעול שוטף וזהה של החשבון החדש לזה של החשבון הישן, והלקוח מוזמן להתחיל לנהל את הכספים שלו הישר מהחשבון החדש. המערכת מדווחת על מעל 99% הצלחה בניוד חשבונות בנק, בעלויות מזעריות, והיא מבצעת מעקב אחר כל חשבון בנק שנויד במשך מעל שנה, על מנת לוודא כי לא נותרו פעולות אוטומטיות או אחרות בחשבון הבנק הישן שלא הועתקו אל החשבון החדש. בבריטניה, מספרים על זינוק בכמות הניודים של חשבונות העו”ש אל מעל 20% בארבע השנים האחרונות, מאז כניסת המערכת החדשה לניוד חשבונות בנק לפעולה.

 

בישראל  חוק ההקלות ייכנס לתקציב 2019

העלות המשוערת של הקמת מערכת שתאפשר מעבר מקוון וידידותי למשתמש בין בנקים, היא כ – 200 מיליוני שקלים, מהם 160 מיליון צפויים להיות ממומנים מקופות הבנקים בישראל. בעוד התועלת של מערכת כזו לניוד חשבונות בנק היא ברורה, בשלבי האיפיון הראשוני של אותה המערכת באופן שיותאם לשוק הישראלי, מתגלעים נושאים שיש לתת עליהם את הדעת. למשל, נדרש להגדיר את אופן הפעולה של אותה מערכת לניוד בין בנקים במקרים של חשבונות שהיו שייכים לשני בעלים (כמו במקרה של בני זוג המנהלים חשבון בנק משותף) ונפרדו. בנוסף, נשמעו תלונות מטעם הבנקים בנושא חוק ההקלות, בעיקר בנושא מימון 160 המיליונים באופן שיתחלק שווה בשווה בין הבנקים, בעוד נתח השוק של הבנקים ורווחיהם אינם שווים. תהליך האיפיון של מערכת הניוד צפוי להיות מורכב וצפוי כי ישתתפו בניסוח חוק ההקלות ותפעול המערכת בעלי אינטרסים שונים. ביחד עם זאת, ניראה כי תכנון המערכת הוא תהליך שקשה יהיה לעצור אותו, בעיקר לאור ההטבות לקהל העצום של הצרכנים ולקוחות הבנקים, והיתרונות שמערכת כזו עשויה להביא עימה.

 

 

הצעת חוק לפיקוח על הבנקים

לצד הניסיון לעודד תחרות בשווק הבנקאות הריכוזי בישראל, הצעת חוק נוספת שכבר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, קובעת כי על הבנקים להגיש דו”חות שיאפשרו פיקוח צמוד יותר בעניין ההתנהלות הצרכנית, חשבונות הלקוחות, גבהי העמלות שנגבו, ותנאי ההלוואות המוצעות. זאת, על מנת לבחון לעומק את תנאי הפעילות המוצעים הלכה למעשה על ידי הבנקים לכלל הצרכנים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >