כולנו מודעים לעובדה שהבנקים גובים מאיתנו עמלות על פעולות שונות שאנו מבצעים בחשבוננו. גביית עמלות היא דרך לגיטימית המאפשרת לבנק מסחרי לממן פעילותו אולם גם אתם וודאי שותפים לתחושה הרווחת כי הבנקים בישראל מחזיקים את לקוחותיהם בני ערובה ומרשים לעצמם לגבות עמלות גבוהות באופן שאין לו הצדקה. ברבות השנים נשמעו בעניין זה טענות חוזרות ונשנות כלפי הבנקים המסחריים וגורמי הממשל הממונים על התנהלותם (המפקח על הבנקים בראשם). נראה כי במקרה זה מנגנון התחרות החופשית אינו מספיק כדי למנוע מן הבנקים לנצל את עמדתם העדיפה ולחייב לקוחותיהם בעמלות גבוהות. בשנת 2014 פעל לראשונה המפקח על הבנקים בניסיון להביא לשיפור במצב וחייב את הבנקים להציע מסלולי עמלות מוזלות, ביניהם כאלה בהם נגבות עמלות נמוכות במיוחד עבור פעולות מסוג “בנקאות ישירה“, פעולות המבוצעות באופן מקוון (דרך האינטרנט), בטלפון או במכונה אוטומטית.

 

חשוב להבין שהבנקים עצמם אחראים לזהות חשבונות שלבעליהם משתלם לעבור למסלול עמלות מוזלות. ההערכה היא שנכון לתחילת שנת 2018 הבנקים רחוקים מלהשלים חובתם זו וכך לקוחות רבים היכולים להרוויח ממעבר למסלול עמלות מוזלות ממשיכים לשלשל, שלא לצורך, סכומים בלתי מבוטלים לכיסי הבנקים מדי שנה.

 

מסלולי עמלות מוזלות הם לא חדשים

המפקח על הבנקים, כבר בשנת 2014, חייב את כל הבנקים המסחריים ליצור מסלולי עמלות מוזלות, לפעול לזהות חשבונות שעדיף להעבירם למסלול כזה וליידע בעלי החשבונות על כך. מסתבר שהבנקים אינם ממלאים חובתם זו ולקוחות רבים ממשיכים לשלם עמלות גבוהות שלא לצורך

 

לקוחות רבים אינם יודעים שעדיף להם לעבור למסלול עמלות מוזלות

לאור הסחבת שתוארה לעיל בהעברת לקוחות למסלולי עמלות מוזלות הוציא המפקח על הבנקים הנחייה לפיה החל מספטמבר 2016 הבנקים חייבים להעביר מיוזמתם חשבונותיהם של אזרחים ותיקים ולקוחות בעלי מוגבלויות למסלולי עמלות מוזלות (אם מעבר כזה אכן משתלם לבעל החשבון). לאחרונה הוגשו כנגד בנקים מסחריים שתי תביעות של בעלי נכות להם הסתבר שהיו יכולים ליהנות מעמלות מוזלות אם היה הבנק בו מתנהל חשבונם ממלא אחר ההנחיה הנ”ל של המפקח על הבנקים. מגישי התביעות ביקשו שתביעותיהם יוכרו כתביעות ייצוגיות ולכן ייתכן שמדובר בקצה קרחון בפרשה העשויה לקדם את נושא הפחתת העמלות שגובים הבנקים המסחריים בישראל.

 

סכומים קטנים המצטברים לכדי עשרות מיליוני שקלים בשנה

רובנו איננו יודעים בדיוק כמה אנו משלמים לבנק מדי שנה עבור פעולות שאנו מבצעים בחשבוננו. לעיתים אנו מתרעמים על שחויבנו בעמלה חריגה, כך למשל במקרה של צ’ק שניסינו להפקיד בחשבוננו אך הבנק סירב להפקידו בשל פגם כזה או אחר שנפל בו נחויב בעמלה בת כ-8 שקלים. הסיבה שאיננו מודעים לגובהן המדויק של העמלות הוא שמדובר בסכומים קטנים, בדרך כלל הסכום הכולל של העמלות שאנו משלמים אינו עולה על 30 שקלים בחודש.

 

חשוב להבין שעבור הבנקים מדובר בסכומים משמעותיים, מסיבה זו ייתכן ותידרש טלטלה שתעורר את הבנקים להשלים את ביצוע הנחיית המפקח על הבנקים משנת 2016 ולהעביר באופן יזום את חשבונם של אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות למסלולי עמלות מוזלות. ישנן דרכים שונות לברר באיזו מידה ממלאים הבנקים את חובתם, למשל באמצעות ביקורות יזומות מטעם המפקח על הבנקים. אין ספק שתביעות של לקוחות במקרים בהם הבנק כשל בטיפול בהעברת חשבונם למסלול עמלות מוזלות עשויות להשפיע על האופן בו מתנהלים הבנקים. מעניין יהיה לגלות אם אל שתי התביעות שהוגשו לאחרונה, אחת נגד בנק הפועלים והשנייה נגד בנק לאומי, יצטרפו תביעות נוספות.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >