הסטטיסטיקה מראה כי אחד מכל ארבעה זוגות הנישאים בישראל יבחרו, בשלב כזה או אחר, להיפרד ולסיים את נישואיהם בגירושין. הליך גירושין יכול שיתנהל בשיתוף פעולה בין הצדדים, בעזרת מגשר, כשעורך דין בודד מטפל בנושא עבור שני בני הזוג גם יחד ותוך שהסכם גירושין טוב והוגן מנוסח בקלות וברוח טובה. אולם, למרבה הצער, ברוב המקרים אין זה המצב. בדרך כלל להליכי גירושין נטייה להפוך טעונים מאוד מבחינה רגשית והם מנוהלים בדרך של עימות כאשר כל צד פועל כדי להיטיב את מצבו על חשבון הצד שכנגד. שתי אבני נגף עיקריות עומדות בפני זוג המצוי בהליך גירושין, אחת היא הגעה להסכמה בכל הקשור לילדים משותפים (משמורת, הסדרי ראייה, מזונות ילדים ועוד), ואילו השנייה היא חלוקת רכוש משותף.

 

בכל הקשור לילדים גם אם הצדדים אינם תמימי דעים הם חולקים לפחות את הרצון להיטיב עם הילדים. להבדיל, בכל הקשור לחלוקת הרכוש הצדדים נמצאים משני עברי המתרס ופועלים ככל יכולתם להציב עצמם בעמדה הטובה ביותר בעת שהם פותחים פרק חדש בחייהם. באופן טבעי, כדי שחלקו של צד אחד יגדל חייב חלקו של הצד שכנגד להצטמצם. האופן בו תבוצע חלוקת הרכוש בכל מקרה לגופו תלוי במגוון גורמים. כך למשל אם יש בנמצא הסכם ממון תקף שערכו הצדדים מבעוד מועד תבוצע החלוקה בהתאם להוראותיו. בהיעדר הסכם ממון יחולק הרכוש המשותף על פי חוק יחסי ממון עבור זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974 ולפי חזקת השיתוף לזוגות שנישאו לפי מועד זה. בתי המשפט נדרשו לא פעם לתת דעתם על סוגיות שונות הנוגעות לחלוקת הרכוש ולהשלים את הוראות החוק בהלכה פסוקה. אחד מן הנושאים הקשורים לחלוקת רכוש ומוסדר בעיקר מכוח פסיקה נוגע למוניטין שצבר אחד מבני הזוג באופן אישי או מוניטין של בית עסק שהקים מי מן הצדדים. כל זאת משום שמוניטין כזה עשוי להיות בעל ערך כלכלי רב. אספנו עבורכם מידע מאיר עיניים בכל הקשור לאופן בו נלקח מוניטין בחשבון בעת חלוקת רכוש משותף במהלך גירושין.

 

חלוקת רכוש במסגרת הסכם גירושין

ניסוח הסכם גירושין טוב והוגן עובר גם דרך הסדרת חלוקת הרכוש המשותף. מוניטין, אישי או עסקי, עשוי להיות בעל ערך כלכלי רב ולכן אין פלא שבית המשפט נדרש לא פעם לתת דעתו לאופן בו יש להתחשב במוניטין ממנו צפוי להמשיך ליהנות, לאחר הגירושין,  רק אחד מבני הזוג

 

הכלת הלכת השיתוף על נכסי קריירה ועל חלוקת רכוש

בני זוג רבים מנהלים חיי משפחה כך שאחד מהם הוא המפרנס העיקרי, וככזה הוא נידרש להשקיע זמן רב בעבודה, פיתוח קריירה, פתיחת עסק, רכישת מוניטין כמומחה בתחום כזה או אחר וכד’. כל זאת תוך שבן הזוג השני נותר אמון על ניהול משק הבית ורוב זמנו מושקע בטיפול בעניינים שוטפים, ניהול שגרת יומם של הילדים המשותפים ועוד. כמעט מיותר לציין כי ללא תרומתו של “בן הזוג הביתי” לא יכול “בן הזוג העסקי” להתפנות להתפתח מבחינה מקצועית. לפיכך, כאשר נוצר פער ניכר בכושר ההשתכרות העתידי בזכות מוניטין שצבר אחד מבני הזוג יש מקום להעריך שוויו של מוניטין זה ולהביאו בחשבון בעת קביעת האופן בו יחולק הרכוש המשותף. בשנת 2004 נדרש בית המשפט העליון לתת דעתו לעניין נכסי קריירה, האם וכיצד יש לכלול אותם בכלל הנכסים המשותפים שיש לחלק. בפסק דין תקדימי קבע אז בית המשפט כי חזקת השיתוף חלה על נכסי קריירה, לרבות מוניטין אישי. פירוש הדבר הוא שיש להתייחס לשוויו הכלכלי של המוניטין כאל נכס שבני הזוג התכוונו מאז ומתמיד שיהיה שייך לשניהם גם יחד וככזה יש לחלקו באופן שווה בשווה ביניהם אם בחרו לסיים נישואיהם ולהתגרש.

 

 

אמות מידה לפיהן יוחלט מתי זכאי בן זוג ליהנות ממוניטין שצבר בן זוגו

חשוב לדעת כי לא בכל מקרה של גירושין יש מקום להעניק מחצית מערכו של מוניטין לבן הזוג שאינו נהנה ממוניטין זה באופן ישיר. בתי המשפט קבעו בפסיקה מספר גורמים בהם יש להתחשב כדי לקבוע אם וכיצד יש לחלק ערכם של נכסי קריירה לרבות מוניטין. כך למשל חלוקה כזו תבוצע כאשר בשל חלוקת התפקידים ביניהם התפתח פער ממשי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, עוד יילקחו בחשבון תקופת הקשר (גם לפני הנישואים), צבירת השכלה, האופן בו התפתח המוניטין, ויתורים שנעשו כדי להשיגו ועוד.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >