שכירויות גבוהות לחנויות בקניונים מייקרות את עלויות המוצרים – מה עושים?

מאז תחילת שנת 2018 קרסו מספר לא מבוטל של רשתות אופנה ישראליות, היו שנמכרו בשל הפסדים, אחרות הגיעו לפשיטת רגל, ביניהן הוניגמן, הוניגמן קידס ו-TNT (כולן של קבוצת הוניגמן), סליו, יפו תל אביב ומישמיש. רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי שר האוצר משה כחלון היוזם מהלכים שנועדו להביא להוזלות במחירים. מהלך שנוי במחלוקת שיזם שר האוצר הוא הענקת פטור ממע"מ על יבוא אישי בסכום של עד 75 דולרים. פטור זה מאפשר רכישה מקוונת בזול מאתרי סחר קמעונאי בינלאומיים תוך תשלום תוספת בגובה דמי המשלוח בלבד. רכישה מקוונת כזו מאפשרת לצרכנים לחסוך בהוצאות, כל זאת על חשבון עסקים קמעונאיים מקומיים שרבים מהם שוכנים בחנויות בקניונים, שם מחירי שכירויות גבוהים לבעלי העסקים.

בעיית האטת זרם המבקרים בקניונים אינה ייחודית לישראל, במדינות רבות מתמודדים בעלי עסקים השוכנים בקניונים עם אתגרים שמקורם במגמת מעבר לרכישה מקוונת. במקומות בהם משכילים בעלי הקניונים לפעול יחד עם שוכרי החנויות צצים פתרונות יצירתיים המאפשרים לעסקים להמשיך להתקיים על היתרון הגלום בכך גם לבעלי הקניונים בדמות גביה ארוכת טווח ובטוחה של שכירויות. הקניונים בישראל מאופיינים בדמי שכירות גבוהים הנגבים ממי שמבקשים לנהל עסק באחת מן החנויות בקניון. דמי השכירות הגבוהים מקשים על בעלי העסקים למכור במחירים תחרותיים. בעיה זו החמירה עוד יותר מאז נכנס לתוקפו הפטור ממע"מ על יבוא אישי בסכום של עד 75 דולרים. רבים שואלים עצמם כיום מה צופן העתיד לאלפי בתי העסק הפועלים בחנויות המושכרות מבעלי קניונים בארץ. אספנו עבורכם מידע מאיר עיניים בנושא זה.

ברשות ההגבלים העסקיים מכירים בבעיית השכירות הגבוהה בקניונים

בתחילת 2018 פרסמו שתי קבוצות הקניונים המובילות בישראל, מלירסון (קניוני עופר) ועזריאלי, את הדוחות הכספיים המסכמים לשנת 2017. מן הדוחות עולה כי למרות הירידה בפדיון אצל העסקים השוכנים בקניונים הכנסות בעלי הקניונים רק עלו. קניוני עופר גבו כ-2.3% יותר דמי שכירויות בשנת 2017 מאשר בשנת 2016, קניוני עזריאלי גרפו בשנת 2017 סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים בדמות דמי שכירות בלבד, סכום הגבוה בכ-2.4% ביחס לשנת 2016. מלבד דמי שכירות גובים בעלי הקניונים מן השוכרים גם דמי ניהול ודמי תחזוקת שטחים ציבוריים.

בעלי רשתות המפעילות חנויות בקניונים בארץ מבינים היטב את שורש הבעיה. בישראל שתי קבוצות שרוב הקניונים בארץ מצויים בבעלותן, קבוצת מלירסון (קניוני עופר) וקבוצת עזריאלי. במצב כזה אין די תחרות, הביקוש לשטחי מסחר בקניונים גדול ואם עסק אחד לא מצליח ניתן בקלות להחליפו באחר. גם ברשות ההגבלים העסקיים מבינים ששוק הנשלט על ידי שתי קבוצות בלבד הוא קרקע פורה לניצול, התקווה היא שהרשות תנקוט בצעדים אופרטיביים דוגמת חקיקה המגנה על השוכרים. אחת האפשרויות היא הגבלת הסכום שבעלי הקניונים יכולים לגבות מהשוכרים כך שלא יעלה על אחוז מסוים מן הפדיון (של בית העסק).

יציאת רשתות חשמל מן הקניונים

רשתות מוצרי חשמל לבית, כגון אלקטרה מוצרי צריכה, מחסני חשמל ושקם אלקטריק, בוחרות לסגור סניפים המצויים בתוך קניונים ולפתוח תחתם סניפים במבנים עצמאיים באזורי מסחר עם שכירויות נוחות יותר. באופן זה מצליחות הרשתות להפחית באופן משמעותי את עלות הפעלת החנויות. מנהלי רשתות אלה טוענים כי מדובר במהלך מתבקש מכיוון שגובה דמי השכירות במרבית הקניונים אינו פרופורציונאלי לתנועת הקונים בהם. במסגרת תוכנית "נטו הוזלות" שיזם שר האוצר משה כחלון, בוטלו מכסים ומיסי קנייה על מגוון מוצרי צריכה. ברשתות החשמל מגלגלים את החיסכון אל הלקוחות בדמות הפחתת מחירי מגוון מכשירים. רשתות שהשכילו להקים מערך חנויות מחוץ לקניונים יוכלו להתחרות טוב יותר גם בתנאים החדשים שלאחר ביטול מיסי הקנייה והמכס.