שר האוצר משה כחלון יוזם מהלכים שונים שמטרתם הפחתת יוקר המחייה. כך למשל תוכנית “נטו הוזלות” במסגרתה בוטלו מכסים ומסי קנייה על מגוון מוצרי חשמל לבית כמו גם על בגדים, תמרוקים, משחקי וידאו וצעצועים. במסגרת תוכנית “נטו משפחה” הוענקו הטבות מס בגין ילדים עד גיל 6. תוכנית “נטו תעשייה” נועדה להבטיח השקעת כספי ציבור בתעשייה הישראלית. תוכנית “מחיר למשתכן” מטרתה להפוך רכישת דירת מגורים לברת השגה עבור משפחות צעירות, כמו גם לרווקים ורווקות מגיל 35 ומעלה שעדיין אין בבעלותם דירת מגורים. טבעי שיש מי שמבקרים את המהלכים שמוביל השר כחלון ומשמיעים כנגדם מגוון טענות. בדרך כלל הדברים לא מתפתחים לנקיטת צעדים אופרטיביים ממש אבל לאחרונה התבשרנו על עתירה לבג”ץ שהגישו איגוד לשכות המסחר, לשכת ארגוני העצמאים והתאחדות בעלי המלאכה כנגד שר האוצר, ראש הממשלה ומנהל רשות המיסים. העותרים מבקשים מבג”ץ להורות לבטל פטור ממע”מ על חבילות מחול במחיר של עד 75 דולרים. עבורנו הצרכנים ביטול הפטור פירושו תוספת תשלום בגובה 17% על מוצרים שאנו רוכשים מספקים בחו”ל, כולל בפלטפורמות כגון ebay, עלי-אקספרס ואמזון. לפניכם פירוט הטיעונים שמעלים העותרים כנגד הפטור שמיטיב עם רבים מאיתנו. נסכם בהערכת סיכויי העתירה להתקבל.

 

חבילות מחול בלי מע"מ

אנו רגילים לשמוע ביקורת על מהלכים שמוביל שר האוצר משה כחלון במטרה להפחית את יוקר המחייה. רק לעיתים רחוקות ננקטים בפועל צעדים כנגד תוכניות אלה. בסוף אפריל 2018 הוגשה לבג”ץ עתירה שמטרתה ביטול פטור ממע”מ על חבילות מחול במחיר של עד 75 דולרים

 

אפליית המגזר העסקי והקמעונאי פוגעת בכ-2 מליון אזרחים המועסקים בהם

כולנו שמענו על המצוקה אליה נקלע ענף האופנה בישראל. הסיבה למשבר ברורה, הוא נגרם בעיקר ממעבר של הציבור לקניית ביגוד באינטרנט מספקים בחו”ל. רשתות אופנה ותיקות קורסות, ביניהן הוניגמן, יפו תל אביב, סליו, מישמיש ועוד, חנויות אופנה בקניונים נסגרות ומותגים בינלאומיים מצמצמים נוכחות בישראל.
רבים טוענים שהמתרחש בענף האופנה הוא רק סימפטום של קושי עימו מתמודדים עסקים ממגוון תחומים. הענקת פטור ממע”מ על מוצרים המגיעים בחבילות מחו”ל פוגעת ביכולת של קמעונאים מקומיים להתחרות, שהרי הם מחויבים לשלם מע”מ כבר מן השקל הראשון. העתירה המדוברת הוגשה על ידי שלושה גופים שחברו יחד כדי להשיג מטרה משותפת לקהלים השונים אותם הם מייצגים. איגוד לשכות המסחר (איגוד העסקים והמעסיקים הגדול בישראל), התאחדות בעלי המלאכה ולשכת ארגוני העצמאים, טוענים בעתירתם שהפטור מפלה לרעה עסקים ישראלים ומעניק יתרון תחרותי לעסקים זרים.

 

אין ספק שהפטור הוא התערבות של המדינה בתחרות החופשית, לפעמים להתערבות כזו השפעה חיובית. העותרים טוענים שהחיסכון ממנו נהנים הצרכנים אינו מצדיק את היקף הפגיעה במשק. מה גם שפרנסתם של חלק גדול מאותם צרכנים תלויה בחוסנם של עסקים העלולים להיסגר בגלל אותו פטור ממע”מ.

 

 

בשנת 2017 הגיעו לישראל כ-61 מיליון חבילות מחול

בשנים האחרונות היקף הקניות באינטרנט גדל בכ-20% מדי שנה. בשלוש השנים האחרונות הוכפלה כמות החבילות שמזמינים ישראלים באופן מקוון מעסקים בחו”ל. אם ניקח לדוגמא את ענף האופנה, המשבר אליו נקלע נובע מכך שבשנת 2017 כ-12% מכלל רכישות הבגדים בישראל נעשתה באופן מקוון מעסקים בחו”ל. העותרים טוענים שעסקים במגוון תחומים נפגעים באופן דומה ושאם הפטור ממע”מ יישאר בתוקף זה רק עניין של זמן עד שענפים נוספים יקלעו למשבר. חשוב להבין שפטור ממע”מ על חבילות מחו”ל עד מחיר מסוים אינו דבר חדש. למעשה, הפטור נקבע בתיקון לתקנות מס ערך מוסף עוד בשנת 2008. הבעיה היא שלא נקבעה תקרה לפטור אלא רק שמוצרים הפטורים ממכס יהיו פטורים גם ממע”מ. כך יצא שעם הענקת פטור ממכס ומיסי קנייה במסגרת תוכנית “נטו הוזלות” הורחב בעקיפין גם הפטור ממע”מ. בעוד הפטור ממכס הוא צנוע יחסית הוא מוביל לפטור בעל משמעות כלכלית מרחיקת לכת.

בעקבות העתירה נדרשים שופטי בג”ץ לתת דעתם על הפטור ממע”מ על חבילות מחול, לקבוע אם הוא אכן פוגע בעסקים המקומיים, מה היקף הפגיעה והאם היא מוצדקת לאור החיסכון שנהנים ממנו משקי הבית בישראל בזכותו.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >