רשות האכיפה והגבייה מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות. הרשות נחלקת לשתיים, מערכת לשכות הוצאה לפועל (שבראשה רשם הוצאה לפועל) והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
ההוצאה לפועל (הוצל”פ) אמונה על גביית כספים שמגיעים לנושים מכוח פסק דין או החלטה שיפוטית אזרחית אחרת. עוד מסייעת לשכת ההוצאה לפועל לגבות כספים שמגיעים מכוח שטר או משכנתא. את רוב ההליכים המתנהלים בהוצאה לפועל יוזמים נושים (המכונים “זוכים”) כנגד מי שחייבים להם כספים (מכונים “חייבים”). המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אמון על גביית תשלומים שחייב אזרח למדינה כמו גם פיצויים שמגיעים לקורבן עבירה פלילית ממי שהורשע בביצוע העבירה (כאשר בפסק הדין הורה בית המשפט על תשלום פיצויים כאלה). לאור תיאור מבנה רשות הגבייה והאכיפה מובן שבידיה מצטברים נתונים אודות מאפייניהם של מי שחייבים כספים. הרשות מנתחת את הנתונים במטרה להציג תמונה עדכנית שבכוחה לסייע לצמצום התופעה. לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר שערכה הרשות ובמהלכו נבחנו מאפייני חייבים, כולל המגזר אליו הם שייכים, מקום מגוריהם, הרקע הסוציו אקונומי ממנו הם מגיעים ועוד. לפניכם תמצית הדברים, נקדים ונאמר שגם אתם וודאי תופתעו מן הממצאים.

 

רשות הגביה וחובות בישראל

אחת הבעיות של הכלכלה הישראלית היא חובות משקי הבית. בידי רשות הגבייה והאכיפה נתונים מאירי עיניים אודות האופן בו נחלקים החובות בין בני מגזרים שונים, אזורים בארץ ושכבות סוציו אקונומיות. ממחקר חדש שערכה הרשות עולה תמונה מפתיעה

 

במגזר היהודי אחוז חייבים זהה אצל בני הרמה הסוציו אקונומית הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר

האחראים לביצוע המחקר ציפו למצוא היקף חובות גדול יחסית אצל בני מגזרים חלשים כלכלית, הגרים באזורים הנחשבים למפותחים פחות ומגיעים מרקע סוציו אקונומי מאתגר. למרבה הפלא מנתוני רשות הגבייה והאכיפה עולה כי כנגד כ-4.4% מן המגיעים מרמה סוציו אקונומית הנמוכה ביותר פתוחים תיקים בהוצאה לפועל כאשר תיקים כאלה פתוחים גם כנגד כ-4.2% מבני המעמד הסוציו אקונומי הגבוה ביותר. שיעור החייבים בקרב בני המעמד הסוציו אקונומי הבינוני במגזר היהודי עומד על כ-12%. החוקרים מסבירים את התופעה בכך שהמגזר החרדי, שהמשתייכים לו נחשבים לבני מעמד כלכלי נמוך, מאופיין בהנהלות כלכלית אחראית והתאמת רמת ההוצאות לרמת ההכנסות.

 

 

על פי רשות הגבייה: במגזר הערבי התמונה שונה בתכלית

מתוצאות המחקר עולה כי החברה הערבית בישראל נוהגת באופן שונה בתכלית בכל הקשור להתנהלות כלכלית מאוזנת. כנגד כ-20% מבני המעמד החברתי הנמוך במגזר הערבי פתוחים תיקים בלשכה להוצאה לפועל או ברשות לגביית קנסות, אגרות והוצאות. האחוז הולך ויורד ככל שהמעמד הסוציו אקונומי עולה עד שבקרב מי שנחשבים אמידים במגזר הערבי אחוז החייבים הוא אפסי.

 

רשות הגבייה והמגזר הערבי

מה אפשר ללמוד מתוך הנתונים של רשות הגבייה על המגזר הערבי?

 

בישובי הפריפריה אחוז חייבים נמוך יחסית

נתונים מפתיעים נוספים שעולים מן המחקר נוגעים לאחוזי החייבים מבני יישובים שונים בארץ. מסתבר שביישובים בעלי צביון חרדי, דוגמת מודיעין עילית ובני ברק שיעור החייבים עומד על כ-6% בממוצע בעוד הממוצע הארצי בקרב יהודים עומד על כ-9%. עוד עולה כי דווקא ככל שמתרחקים מערים מרכזיות, במיוחד אלה הממוקמות במרכז הארץ, כך יורד ממוצע אחוז החייבים. התמונה המפתיעה העולה מן המחקר מעוררת שאלות חשובות. אחוז החייבים הנמוך בקרב אוכלוסיות הנחשבות חלשות כלכלית מצביע על כך שניתן להתנהל באופן אחראי כלכלית גם כאשר ההכנסות העומדות לרשות המשפחה מצומצמות. ההבדלים בין המגזר היהודי לערבי מצביעים על פער שחשוב לבדוק את הגורמים לו, מדוע ישנם יהודים ממעמד חברתי גבוה הנקלעים לחובות בעוד כמעט אין ערבים אמידים שנגדם מתנהלים הליכי גבייה.

 

עוד נראה שבמגזר הערבי מי שמצויים במצוקה כלכלית נוטים להיקלע לחובות מכבידים. במגזר היהודי אחוז החייבים בקרב בני השכבות החלשות נמוך יחסית. בקרב בני המעמד הבינוני, יהודים וערבים כאחד ישנו אחוז דומה של חייבים, כ-10%. חובות משקי הבית זינקו ב-23% בשלוש השנים האחרונות ועמדו, נכון לסוף שנת 2017, על כ-512 מיליארד שקלים! נתון מדאיג לכל הדעות. עובדי רשות הגבייה והאכיפה מקווים שהנתונים והניתוח המעמיק שהוצגו במחקר יסייעו לקובעי מדיניות לנקוט בצעדים שבכוחם להפחית את מספר האזרחים נגדם מתנהלים הליכי גבייה, הליכים הפוגעים באיכות החיים של החייבים מחד וגוזלים משאבים ציבוריים נכבדים מנגד.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >