בישראל מערכת בריאות ציבורית שתושבי רוב מדינות העולם יכולים רק לקנא בה. ייתכן ואתם מרימים גבה לאור המאבק השנתי הסוער סביב סל התרופות וסבלם של חולים שנאלצים לממן מכיסם את מחירי התרופות והטיפולים שאינם חלק בסל. איננו מתעלמים גם מן הצפיפות במחלקות בבתי החולים, המאבק שנאלצו לנהל הרופאים המתמחים, הכורעים תחת הנטל, כדי לשפר את תנאי העסקתם, קשישים המתקשים לרכוש לעצמם תרופות מרשם ועוד תופעות כגון אלה. חשוב לזכור שבישראל ביטוח בריאות בסיסי מעולה לכל אזרח באשר הוא, העיקרון הוא לאפשר טיפול רפואי ברמה טובה לכל אחד, מטרה נעלה שאנו כחברה מצליחים, כשבוחנים את הדברים מזווית רחבה, לעמוד בה.

 

ככל שהדבר נוגע למחירי התרופות, ממחקר השוואתי שתוצאותיו פורסמו בתחילת שנת 2018 בכתב עת רפואי בינלאומי ידוע עולה שמחירי תרופות המרשם בישראל הם מן הנמוכים ביותר בעולם. הסיבה למצב משביע רצון זה היא פיקוח ממשלתי על מחירי התרופות (מנגנון פיקוח לפי “המודל ההולנדי”). בישראל, יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות בעולם, משתלם יותר לקבל מרשם רופא לפני שפונים לבית מרקחת, אפילו אם רק כדי להצטייד בתרופות שניתן לרכוש גם ללא מרשם. לאחרונה התבשרנו על מהלך משולב של משרד הבריאות ומשרד האוצר שמטרתו הוזלה נוספת במחירי התרופות (במיוחד תרופות יקרות). ההוזלה תושג, כך מקווים, בזכות רפורמה במנגנון קביעת המחירים המרביים לתרופות מרשם.

 

מחירי התרופות בדרך למטה?

מחירי התרופות בישראל, כל עוד קיבלתם מרשם עבורן, הם מן הנמוכים בעולם. משרד הבריאות ומשרד האוצר מובילים מהלך שמטרתו השגת הוזלה נוספת במחירי התרופות. החיסכון הצפוי עשוי להסתכם בכ-180 מליון שקלים בשנה

 

שר האוצר חתם על צו לשינוי במודל הפיקוח על מחירי התרופות

בסוף מאי 2018 חתם שר האוצר משה כחלון על צו פרי עבודה בת שנתיים של צוות משותף למשרדי הבריאות והאוצר. הצוות המשולב התבקש למצוא דרך ליעל את מנגנון הפיקוח על המחיר המקסימלי שניתן לגבות עבור תרופות הנרכשות לפי מרשם. בין היתר המליץ הצוות להדק את הפיקוח על תרופות מקור יקרות שאין להן חלופות זולות יותר (בדמות תרופות גנריות). מנגד, כך לפי המלצות הצוות, ניתן להקל את הרגולציה והפיקוח על מחירי תרופות שתוקף הפטנט עליהן פג ויש בנמצא חלופות זולות עבורן, תרופות בשם אחר בהן הרכיבים הפעילים זהים.

 

בתחום הפרמקולוגיה קיים מצב ייחודי בו כדי לאפשר את ההשקעה הנכבדת הדרושה לשם פיתוח תרופה חדשה קיימת אפשרות לרשום פטנט על התרופה לתקופה מוגבלת. כל עוד הפטנט תקף חברות אחרות מנועות מלייצר תרופה דומה, גם אם כוונתן לשווק אותה תחת שם אחר. רק עם תום תקופת הפטנט קמות לתרופה המקורית חלופות גנריות שהן למעשה אותה תרופה כשהיא מיוצרת על ידי חברה אחרת אשר העניקה לה שם חדש. אך טבעי הוא שמחיר תרופות שעדיין מוגנות בפטנט הוא גבוה. מרגע שפג תוקפו של הפטנט, עבור תרופות להן ביקוש גדול, מתחיל שיווק חלופות וכל שנותר הוא לאפשר לתחרות להביא להורדת המחיר. הצו החדש מפריד בין הפיקוח על תרופות מקור ותרופות גנריות. מחירי התרופות נבדקים תוך השוואתם למחיר הממוצע באירופה.

 


לא רק הפחתה במחירי התרופות

במסגרת ההודעה שמסר שר האוצר לעיתונות, אודות הצו החדש עליו חתם, ציין השר כי הצו הוא רק צעד אחד מתוך שורות צעדים שמקדמים במשותף משרד האוצר ומשרד הבריאות. בין היתר כוללת התוכנית מהלכים כגון תוספת תקציב למוסדות בריאות ממלכתיים, הוספת שירותים כגון טיפולי שיניים לנוער ולקשישים, הרחבת סל התרופות (תוך הגדלת התקציב המוקצה לסבסוד תרופות וטיפולים), פיתוח בתי חולים ועוד.

 


מגמה הנמשכת כבר כמה שנים

אם יביא הצו החדש להפחתה נוספת במחירי התרופות יהיה זה המשך של מגמה בת כמה שנים. במהלך חמש השנים האחרונות חלה ירידה של כ-30% במחירי תרופות המרשם בישראל. לאורך תקופה זו עלו המחירים בארה”ב בכ-38%. המודל ההולנדי המשמש בפיקוח על מחירי תרופות המרשם הוא האחראי לשמירה על רמת המחירים. ירידה במחירי תרופות שתוקף הפטנט עליהם פג מאפשרת הוזלות נוספות. לפי המודל ההולנדי נבדק ממוצע המחיר בארצות אירופה עבור כל תרופה הכלולה בסל התרופות הישראלי. לאחר שנקבע מחיר מקסימלי מתקיים מו”מ בין קופות החולים לחברות התרופות וכך המחיר בפועל עשוי להיות נמוך משמעותית מן המקסימום המותר.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >