במדינה המלחיצה שאנחנו חיים ישנם פעמים שבא לך לראות סרט אבל מבלי להפעיל את המוח יותר מדי. כאילו לשים אותו על “ניוטרל”. שהתמונות יקלטו מעצם היותן תמונות ולא כי היית צריך לפענח אותן. שלא יהיו 20 דמויות שונות, שלא תהיה עלילה שצריך טבלת אקסל על למנת לעקוב אחריה ושלא יהיו טוויסטים ופיתולים שצריך קורס אינפי במדעי המחשב בכדי להבין. פשוט שימותו הרבה אנשים וזה יהיה מגניב. אז עד שיגיע היום שיבוא במאי עם אשכי שור מברזל שבאמת ישמיד את האנושות אחת ולתמיד, נוכל להתנחם בסרטי אקשן מהסוג הזה שעושה דבר אחד ואחד בלבד, עושה אותו על הצד הטוב ביותר ומצליח לחדש כל פעם מחדש. ישנן מעט מאוד סדרות סרטים שמצליחות לעמוד בנוסחה הזו פעם אחר פעם וסדרת “משימה בלתי אפשרית” היא לעניות דעתי אחת מהן. בין אם זה טום קרוז מפוצץ מסוק עם מסטיק-פלסטי בצינת המנהרה המפורסמת “במשימה בלתי אפשרית 3” וההדף מעיף אותו בבטחה אל הרכבת; בין אם זה טום קרוז רץ אנכית על מגדל בורג’ חליפה מקומה 130 לקומה 101 ואז קופץ/נופל לקומה 100 כשנגמר לו החבל “במשימה בלתי אפשרית 4”. הפרנצ’ייז הזה מעולם לא ידע רגע דל אחד והפרק השישי “משימה בלתי אפשרית: התרסקות” לוקח הכול רמת אחת מעלה.

 

 

סיפורנו מתחיל כאשר איתן האנט (טום קרוז) וצוות המשימות הבלתי-אפשריות (IMF) נכשלים במשימה להשגת פלוטוניום בשוק השחור. הלה כצפוי מגיע לידיים הלא נכונות שזוממות להפציץ את הערים מכה, וותיקן וירושלים עיר בירתנו הנצחית. זהו. שני משפטים זה כל מה שתקבלו ממני בנוגע לסיפור. כן הוא עד כדי כך שולי. למעשה הייתי יכול לספר לכם מה קרה שם מהדקה הראשונה ועד הכתוביות ולא הייתי הורס לכם שום דבר מהסרט. הסיבה לכך היא שקשה להעביר בכתב את הסצנות הפסיכיות שקורות על המסך מבלי להשתמש בעודף סימני קריאה, OMG, *שמיטת לסת*, *צמרמורת* ו-WTF ראיתי עכשיו(?!). הספור זה בהחלט לא הצד החזק שלו. הוא אפילו דומה מאוד לפרק הקודם. יתרה מכך, הסרט מסתמך על כך שהצופה ראה את הפרק הקודם וזוכר היטב מי נגד מי על מנת להבין את כיווני העלילה. יצא ואני כן רעננתי את הזיכרון לפני הסרט ולכן לא הסתבכתי, אך החבר שבא לראות איתי טען שהלך קצת לאיבוד. נו, שוויין. לא על זה באנו לדבר היום.

 

 

אקשן כמו שצריך

הידעתם? טום קרוז כבר בן 56 וזה לא מה שמונע ממנו להתעקש לבצע את הרוב המוחלט של הפעלולים (ההזויים/מטורפים) שלו. הוא אף שבר את הקרסול במהלך הסרט. עוד עובדה מעניינת היא שקרוז דחה את מארבל שהציעו לו להיות “איירון מן” לפני שפנו אל רוברט דאוני ג’וניור. והסיבה לכך היא הצילומים של “משימה בלתי אפשרית”. אפשר לצחוק עליו על ההחלטה הזו אבל אני אבחר בכל זאת להגיד לו תודה כי בלעדי האינפוט שלו כך אומרים, MI6 לא היה מגיע לממדי אקשן אפיים ומפחידים כפי שהגיע. תחשבו שעושים לכם אימון כושר של רכבות הרים כשכל רכבת מרגשת מקודמה. אחרי כמה ברגים, לופים ונפילות, עוצרים להסדיר את הנשימה, מספרים לכם איזה קשקוש שלאף אחד לא אכפת ואז עושים את אותו דבר ברברס כשאתם תלויים מרגל אחת. חברת BMW ככל הנראה חתמה דיל עם ההפקה כי הרבה מהמפלצות המוטוריות שלה מככבות כאן לרבות ה-M5 החדשה וכמובן נהרסות, מתהפכות ונמעכות בשלל דרכים שהן לא פחות מתאווה לעיניים. המרדפים כאן עשויים טיפ-טופ ולא יביישו גדולים וטובים כמו המרדף עם ה-Humvee “בפריצה לאלקטרז” והמרדף בכביש המהיר “במאטריקס 2”. אבל שום דבר אבל ממש כלום לא יכין אתכם לקראת הסצנה האחרונה שהיא פסיכופתית על כל הראש ולדעתי מה שצריך להיות היום ה-Benchmark לסצנות אקשן. בדיוק על זה מושתת הפרנצ’ייז של “משימה בלתי אפשרית” – פעלולים שאף אחד לא חלם לעשות בקולנוע.

 

 

אז קרוז חוזר בגדול ומראה לכולם שלא רק ג’קי צ’אן יכול לכסח את הרעים בכוחות עצמו בגילו המתקדם. גם סופרמן (הנרי קאויל) נותן אחלה הופעת אורח ומפרק ראשים על ימין ועל שמאל. השניים האלו לבד סביר להניח סיבה מספיקה על מנת לשלוח את כל בנות ישראל אל הקולנועים ובהמוניהן. קרוז נראה מעולה גם בגילו המופלג. סופרמן הוא…ובכן, סופרמן רק שהדמות שלו דוש ברמות. יש לו שפם די מגוחך שהוא גידל במיוחד עבור MI6 ושב-Justice League היו צריכים להוריד לו עם CGI (הידעת?) אבל זה מתאים פרפקט לדמות כך שזה נסלח. עבור החבר’ה הסרט הזה מספק ים של מוות, חורבן, BMW , וקיתונות של אקשן מגניב בצורה היסטרית. במשך לא פחות ולא יותר משעתיים ו-27 דקות אף אחד לא קם באולם להשתין ולו פעם אחת. ב-Infinity War אנשים כן קמו כולל עבדכם הנאמן. לא ב-MI6. כנראה צריך לעשות משהו ממש טוב כדי שזה יקרה והסרט הזה מספק את הסחורה. עם שליח. עד הבית. התשלום על חשבון השולח. ללא שמץ של ספק סרט האקשן של השנה. מומלץ בחום.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >