קורקינטים שיתופיים בתל אביב: כמה יעלה לכם לקחת חלק במהפכה הירוקה?

חברת התחבורה השיתופית האמריקאית "בירד", המציעה שירותי השכרת קורקינטים שיתופיים ברחבי ארה"ב, עתידה לעשות זאת ככל הנראה גם בתל אביב. בשבוע שעבר פתחה החברה בפיילוט הכולל מאות קורקינטים חשמליים ברחבי העיר, במטרה לבחון הלכה למעשה את מידת התאמת העיר לשירותי קורקינטים שיתופיים. הפיילוט החל בתחום קמפוס אוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן המשיך בפריסה הדרגתית ברחבי העיר.

כיצד יתבצע בפועל השירות, ומי יוכל להשתמש בו?

השימוש בשירות יבוצע באופן פשוט מאוד: אדם הרוצה להשתמש בשירות הקורקינט החשמלי יצטרך לבצע הזמנה באמצעות אפליקציה ייעודית, והתשלום יבוצע באמצעות כרטיס אשראי שיוזן באפליקציה. כיוון שמדובר בכלי תחבורה חשמלי, על הקורקינטים השיתופיים להיות "מוטענים". איך מתכוונים לדאוג לזה בחברת בירד האמריקאית? בחברה מצאו לכך פתרון יצירתי בדמות "מודל מתגמל". החברה תשתמש ב"צפרים", שהם אנשים אשר יאספו את הקורקינטים, יטעינו אותם במהלך הלילה בביתם, ויחזירו אותם בבוקר ל"קנים" – נקודות איסוף הקורקינטים החשמליים ע"י ציבור המשתמשים. עבור כל קורקינט שיתופי שייאסף, יקבלו ה"צפרים" סכום של 20 שקלים. סכום מכובד ביחס למאמץ, ללא כל ספק.

!הגיע הזמן לסוף השבוע 📷: @advaavramento

A post shared by Bird (@bird) on Aug 16, 2018 at 9:42am PDT

כמה יעלה התענוג למשתמשים?

המחיר יורכב ממרכיב קבוע וממרכיב תלוי זמן שימוש בשירות הקורקינט השיתופי. מחיר קבוע עבור השכרת קורקינט שיתופי, ללא תלות בשימוש בו, יהיה חמישה שקלים. המרכיב השני, שהוא המחיר בהתאם לזמן השימוש, יהיה חצי שקל עבור דקה אחת של נסיעה. לשם המחשה, במידה ואתם משתמשים בקורקינט החשמלי במשך חצי שעה – התענוג יעלה לכם עשרים שקלים. יש לומר, כי ביחס למחיר האופניים השיתופיים בתל אביב, הנע בין 2.5 שקלים לבין 3.9 שקלים – מדובר במחיר גבוה מאוד. לראיה, מרכיב המחיר הקבוע, חמישה שקלים, גבוה יותר מסכום השימוש הכולל של חצי שעה באופניים החשמליים.

קורקינטים שיתופיים: האם זהו פתרון יעיל למצוקת הפקקים והחניה בתל אביב?

כידוע כמעט לכל אדם במדינת ישראל, תושבי תל אביב נאבקים יום יום, שעה שעה, ודקה דקה, לאורך מספר שנים בלתי מבוטל, במצוקת הפקקים והחניה החמורה בעיר. בין הפתרונות היצירתיים של תושבי העיר למצוקה זו, ניתן למצוא שימוש באופניים רגילים, אופניים חשמליים, נסיעות שיתופיות והשכרת רכב לפי שעה. ואיך מתמודדת עיריית תל אביב עם בעיה זו? במטרה להפחית את תנועת כלי הרכב בעיר ואת זיהום האוויר, בשנת 2011 השיקה העירייה את שירות ה"תל אופן", שמהותו שיתוף אופניים אותם מספקת העירייה באמצעות חברתFSM"  שירותי קרקע". דומה, כי שירות הקורקינטים השיתופיים בתל אביב, המהווה פתרון דומה מבחינת הפחתת תנועת כלי הרכב ומהבחינה הירוקה גם יחד, עשוי להוביל להקלה נוספת במצוקה התחבורתית – אך זאת רק הזמן יוכיח.

מצוקה תחבורתית כוללת בישראל – ולא רק בתל אביב

עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בחמש השנים האחרונות נוספו לכבישי ישראל יותר מ-1.2 מיליון רכבים חדשים. עובדה זו מהווה עלייה חדה בגודש ובצפיפות הרכבים בכבישי הארץ. במטרה להילחם בגודש זה, יש למצוא פתרונות יצירתיים, ומבחינה זו עיריית תל אביב עשויה לשמש "מודל" לערים רבות בישראל ולממשלה בפרט. יש להבין, כי אין מצוקה זו "מתל אביב והלאה", אלא מדובר במצוקה תחבורתית ההולכת וגדלה מדי יום גם בערי הפריפריה. בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון לשיתוף פעולה בינלאומי, ה-OECD, נמצא כי באופן בלתי מפתיע, ובדומה למדדים במגוון תחומים נוספים, מצבה של מדינת ישראל חמור ביחס למדינות אחרות.

כלי הרכב החשמליים – פתרון טוב מבחינה תחבורתית וסביבתית, אך מחייב אכיפה חמורה

באוגוסט 2017, לפני שנה בדיוק, התבשרנו בחדשות על פציעתה של הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה שלומית מלכה, לאחר שרכבה על קורקינט חשמלי בשדרות רוטשילד בתל אביב. הדוגמנית הובהלה לבית החולים "איכילוב" במצב קשה לאחר חבלת ראש ופגיעות בגפיים. אז נכון, את המקרה הזה כולכם לבטח זוכרים, והמקרה מסמל יותר מכל את סיכון החיים הכרוך באלטרנטיבה זו, אך מקרה זה רחוק מלהיות יחיד ובודד: בשנת 2017 דיווחה העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל, "אור ירוק", על כ-700 רוכבים והולכי רגל שנפגעו כתוצאה מרכיבה על כלי רכב חשמליים. ואיך מתכוונים להתמודד בחברת בירד עם תופעה זו? בחברה טוענים כי הם מודעים למצב, ועושים כל שביכולתם כדי להתמודד עימו. לראיה, למרות שהחוק בישראל מותיר לבני 16 ומעלה לנהוג על כלי רכב חשמליים, החברה תאפשר זאת רק החל מגיל 18. בשלב זה עדיין לא ברור איך תבוצע האכיפה בפועל, לרבות אכיפה על חבישת הקסדות (שלומית מלכה, זוכרים?). יחד עם זאת, בחברה מבטיחים לפעול לחינוך והסברה למען קיום נסיעה בטוחה. לנו נותר רק לקוות שאכן מדובר בפתרון יעיל שיוכיח עצמו גם מהבחינה הבטיחותית. מה שבטוח הוא, כי יש להמשיך למצוא ולהמציא פתרונות על מנת לפתור את מצוקת התחבורה בתל אביב בפרט ובישראל בכלל, ושעל ערים נוספות, כולל הממשלה, להשתמש ב"מודל היצירתיות של תל אביב" ולנהוג פרו אקטיביות כמותה. זאת, במטרה למצוא פתרונות חלופיים לרכב הפרטי בישראל, אשר נוכחותו על הכבישים גוברת מדי שנה ויוצרת מצוקה תחבורתית גדולה לכל תושבי המדינה.