יותר מ-1,300 עורכי דין חדשים בישראל – מה הסיכוי שלהם למצוא עבודה?

כ-1,300 עורכי דין חדשים הוסמכו בשבוע שעבר בישראל, לאחר שעברו בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין, בעוד כ-60% מהנבחנים נכשלו בבחינה. מסתבר שבישראל, מקצוע עריכת הדין נחשב לאחד המקצועות הפופולאריים בישראל, וכיום על כל 100 אלף תושבים בישראל, יש למעלה מ-600 עורכי דין, פי 2-3 מהיחס באירופה ומדינות מערביות אחרות.

מספר המכללות העצום שהתרבה בישראל ללימודי משפטים בשנים האחרונות, יחד עם היוקרה הנלווית למקצוע, הפך את לימודי עריכת הדין למקצוע מבוקש ונחשק. יחד עם זאת, הדרישה לעורכי דין לא הולכת וגדלה, ועורכי דין רבים מוצאים את עצמם בתום תקופת ההתמחות, עם קושי גדול במציאת משרה הולמת בתחום עריכת הדין כשהם מגלים שחיי עורך דין מתחיל, אינם נוצצים וזוהרים. חלקם פונים לדרך עצמאית, או כיועצים משפטיים לארגונים וחברות, וחלק מסוים מתייאש או נכנע למציאות הכלכלית הלא פשוטה ועושה הסבה מקצועית לתחומים אחרים, עם הכנסה גבוהה יותר.

מספר עורכי הדין הולך וגדל בעוד מערכת המשפט הולכת וקורסת

מספר עורכי הדין בישראל מדי שנה רק גדל, בעוד במערכת המשפט אין שינוי של ממש, אין כמעט מינויים של שופטים חדשים ויש בעיקר פרישה של שופטים ותיקים. כך המערכת סובלת מחוסר משמעותי בבתי משפט ובשופטים, בעוד האוכלוסייה הולכת ומתרבה, וכן יש גידול בכמות התיקים המוגשת, מה שמייצר מצב שבו יש הרבה יותר עורכי דין ממה שהמערכת יכולה להכיל.

כתוצאה מכך, בתי המשפט בישראל קורסים תחת העומס הרב של כמות התביעות המוגשת דרכם, המערכת סובלת מסחבת ובירוקרטיה קשה ותיקים שאינם דחופים מדי על פי הגדרת המערכת נדחים למשך חודשים ארוכים. בנוסף, למשל בתחום דיני משפחה, מערכת המשפט הכניסה לפעולה את יחידות הסיוע של בתי המשפט שאמורות להוות מעין גוף מגשר שנותן מענה ראשוני לאזרחים, עם צוות של עורכי דין ועובדים סוציאליים ללא עלות, שאמורים להביא את התובעים לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. כך למעשה, נחסכת לשופטים התעסקות בתיקים הפשוטים יותר, וללא צורך בעורך דין שיהיה מעורב בתמונה.

תקופת הסטאז' של עורכי דין, איך מוצאים משרה במשרד איכותי?

בתום הלימודים ולאחר קבלת תעודת עורך הדין, נדרשים עורכי הדין לעבוד כסטאז'רים במשרדי עורכי דין, על מנת להתמקצע ולצבור ניסיון, טרם יקבלו את אישור עריכת הדין ויוכלו לעסוק בתחום באופן רשמי. די מהר הם מגלים שלא פשוט למצוא משרה של עורך דין בתחום שבו עולה ההיצע על הביקוש, ושזמן ההמתנה עד למציאת משרה עומד על כחצי שנה בממוצע.

בנוסף ובזכות המצב הקיים נהנים המשרדים מכח אדם איכותי ומשכיל, והם בוחרים לעצמם את הטובים ביותר, תוך שהם משלמים שכר נמוך שעומד בממוצע על סך של כ-5,000 ₪ ולעיתים אף פחות. המתמחים הצעירים נאלצים להתפשר על התנאים, רק כדי להיות חלק ממעגל העבודה, בשאיפה שלאחר מכן, ימצאו משרה בשכר הולם שתאפשר להם להתפתח בתחום ולהתפרנס בכבוד. אלא שגם לאחר תקופת הסטאז' המצב לא פשוט – משרדים רבים יעדיפו לחסוך בעלויות ולהעסיק עורכי דין עם ניסיון רב או בינוני ולהציע שכר נמוך יחסית לשוק, מתוך הבנה שעל כל משרה שיש לאייש, יש עשרות מועמדים איכותיים שיסכימו כמעט לכל תנאי. ועורכי הדין הצעירים, נאלצים להוריד ברמת המחיה כדי לעסוק בעריכת דין ולהגשים את החלום בעוד כמה שנים.

סיבה נוספת לצמצום במשרות לעורכי דין, היא ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות שמאפשרת מגוון שירותים דיגיטליים שכוללים מודלים של עבודה משפטית בארגונים וחברות עם תוכנות שיודעות לסרוק מסמכים ולקרוא אותם כדי לבדוק את מידת הלגיטימיות שלהם, או בדיקות נאותות של חברות, דבר שמצמצם עלויות משמעותית לחברות וחוסך עשרות אלפי שקלים על הוצאות של עורכי דין. חוץ מזה ניתן היום להשיג באינטרנט מגוון מסמכים משפטיים בכל נושא בחינם וללא תשלום כגון חוזי שכירות, הסכמי מכר לרכב, ועוד מגוון מסמכים משפטיים, שבעבר, על כל מסמך שכזה, האזרח הפשוט היה נאלץ לפנות לעורך דין, ולשלם כמה מאות או אלפי שקלים.

היערכות כלכלית עם גב כלכלי 

בפשטות, מי ששוקל להיות עורך דין בישראל, צריך לקחת בחשבון כי בתחילת הדרך יקבל משכורות נמוכות למדי עד לרגע שבו יגיע למשכורות בסכומים מכובדים יותר. גם זאת במידה והצלחת למצוא עבודה במשרד עורכי דין יציב ומצליח בשכר נורמלי עם ניסיון רב בטיפול בתיקים שונים.

כדי להצליח כעורך דין בישראל בתחילת הקריירה צריך גב כלכלי יציב, או לכל הפחות הכנסה נוספת, אורך רוח, התמדה לאורך זמן ואם יש לכם אופי יזמי וניסיון בשיווק ועדיין לא מצאתם משרה בשכר הולם, תמיד תוכלו לנסות לצאת לדרך עצמאית, ולפלס את הדרך לאט עם הרבה שיווק ויצירת קשרים.