חנויות האופנה צונחות – איך מתכוננות החברות ליום שאחרי?

אל שורת נפגעי עולם המסחר החדש, מצטרפות חנויות הבגדים שקורסות להן לאט ובזהירות. בשנים האחרונה נראה כי ענף האופנה לובש פנים חדשות והן דומות יותר להאנגרים ומחסנים נטושים. בעולם שבו בגדים, מוצרים לבית ואפילו ידע נמצאים מרחק קליק ואישור הזמנה מכל אחד, נדרשת חדשנות והשתנות מתמדת. קשה להתעלות על חווית קניה מהבית, בפיג'מה.

נאמנות למוצרים? למותגי כחול לבן? כבר אין כזה דבר. הצרכנים מחפשים לקנות בזול, ואם אפשר אז שיגיע גם עד הבית. במידה רבה אפשר לומר שהתהליכים שקורים אצלנו מגיעים באיחור קל מארצות הברית, שם נסגרו יותר חנויות מאשר בזמן המשבר הגדול ב2008. ענקית האופנה אמזון השתלטה כבר על כמעט 50% מהמסחר המקוון בארצות הברית, ואם נלמד גם מאוסטרליה – עם הגעתה של החברה ששמה מטיל אימה במקומות מסוימים, נצפו ירידות מחירים בתחומי הביגוד והמוצרים לבית בכל השוק.

אבל אצלנו, במדינתנו אוהבת הקניונים? כיצד החליף רשרוש הפצפצים בתיבת הדואר, את ההתרגשות שבקניה בחנות? איך העם חם המזג שלנו הצליח לדחות סיפוקים ולתלות את חשקיו בדואר ישראל? יש לזה הסברים.

חוקי המשחק השתנו

דמי שכירות

בקניונים חתימת החוזה הנהוגה היא למספר שנים קדימה, כך שגם כשאחוזי המכירות יורדים והשוק במצוקה, נדרשות החנויות להמשיך ולשלם דמי שכירות קבועים לעוד שנים בלי אופק לשינוי. תוסיפו לזה את אחיזת שתי קבוצות הקניונים, מליסרון ועזריאלי -אשר שולטות בשליש מהפדיונות בענף הקניונים, ואת דמי הניהול עבור אבטחה ושירותי נקיון.

שמיים פתוחים

פטור ממס על הזמנות עד 75 דולר. סין זה פה, ממש ממול, בסניף הדואר. כוח האדם הזול במדינות המייצרות, שטח האחסון על פני הצורך לשלם על חנויות במיטב מרכזי המסחר, כל אלו מאפשרים לחנויות האינטרנטיות לשבור את מחירי השוק כמעט בכל תחום. לכל חששות הספקנים ניתנו מענה בדבר תודעת שירות גבוהה, שמאפשרת להחליף מוצרים ואת ההרגשה שלא 'הזמנת ונשכחת'.  

חורף חם

החורף המכניס את כולם תחת קורת הגג המנחמת, גורם לנו לקנות פרצל עם שוקולד ואז להתחדש במעיל שיסתיר את המשקל העודף. חורף כזה עם גשם, שאי אפשר בו להסתובב בחוץ. כזה שאשכרה צריך להחליף בשבילו ל'ארון חורף' עם הטרנדים של השנה. החורף הזה לא בא… ואיתו גם לא באו הסיילים, מלכודות הקניות והפלוסים הצפויים. בתקווה לחורף הבא, או שלא?

חוויית הקניה

מה בסוף כולנו רוצים? להרגיש כמו נסיכות קטנות עם חד קרן. זה כנראה גם ההסבר ליציבות ולהתחזקות חנויות היוקרה. מדוע הן כן וחנויות הכלבו לא? חוויית משתמש. תהיו יצירתיים או שתתנו לנו להמשיך להזמין מהבית בפיג'מה. בדובאי אף הגדילו לעשות ופתחו מסלול סקי באמצע "קניון האמירויות". בינתיים בגרמניה קיימות רשתות שניתן למדוד בהן בגדים בטמפרטורות קיצוניות, כדי שיתאימו לעונה הרצויה. אם תרצו (לא בטוח) אפשר גם להיכנס לתאי מדידה שסורקים את הגוף שלכם לווידוא המידה.

דרכי התמודדות השוק

החנויות אשר מזהות את המגמה בזמן מנסות, אולי באיחור, למקם את עצמן גם בעולם המקוון. רשתות מוכרות בישראל כמו מנגו וזארה מעידות כי ייתכן ויתחילו לשווק און ליין לישראלים ישירות מחברות האם. האם בהמשך יהפכו חנויות הבגדים לתאי מדידה ושירות מצומצם בלבד?

ניתן לראות יותר ויותר רשתות שפותחות אתרים לקניה און ליין, כך לדוגמא פתחה חנות האופנה המוכרת 'רונן חן' אתר מקוון מעוצב ממנו ניתן להזמין מוצרים עד הבית, וכך נוהגות רשתות כמו גולברי, קסטרו ונוספות. אין ניסיון להתחרות במחירי האינטרנט, אך לפחות המהלך מנגיש את הנוחות. מהלך נוסף שניתן לראות בארץ הוא התמקדות בנתח השוק החדש של הקניונים – הערבים והחרדים. על אף שהרשתות פתחו כמויות גדולות מדי של חנויות ברדיוס קטן מדי שגרם להצפה, השוק החרדי והערבי דווקא מתפתח ומרכזי מסחר באזורים חדשים נותנים מענה לכוח הקניה שהפך רציני יותר.

חלק מחברות האופנה הגדולות, בניהן פוקס, מפרטות על תכניות לסגירת עשרות חנויות. ויש מי שמבין שצניחת חנויות הבגדים מצריכה הרחבת תחומי העיסוק, כך למשל רכשה קסטרו לאחרונה את הודיס וקרולינה למקה ענקית המשקפיים, אשר ממשיכה להגדיל את הרווחיות שלה גם כאשר כל מי שמסביב בירידה.

אז מה צפוי לנו? שינוי דרמטי בחוויית הקניה? הורדת מחירים או התייצבות? או שמא גזרות מס והגבלת האפשרויות מחו"ל? כך או כך מראה לנו שוב שוק האופנה הסוער, שהדוגמנית לא יורדת מהמסלול כל כך מהר, גם אם הוא מסלול וירטואלי.