מערך הכשרות בישראל נגוע בשלל כשלים, כנגדם נשמעת ביקורת נוקבת מזה שנים רבות, כולל בדו”חות מבקר המדינה. רבים סבורים ששורש הבעיה הוא המונופול שיש לרבנות הראשית על מערך ההשגחה בארץ, כמו גם על אישור כשרות מוצרי מזון מיובאים, פיקוח על מערך השחיטה בחו”ל של בשר המיובא לארץ ועוד. בחודש אוגוסט האחרון התפרסם בעניין זה דו”ח אותו ערך עו”ד עמיחי פילבר ששימש בעבר כמנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת. הוא הצביע על עיקרי הבעיות וביניהן סכומי העתק של כסף “שחור” המתגלגל בתחום הכשרות, קשרים בעייתיים בין משגיחים למושגחים, הבדלים שקשה לצפות בגובה התשלום שדורשת הרבנות הראשית מעסקים ביישובים שונים בארץ, אזורים של אותה עיר ואפילו בין בתי עסק דומים הממוקמים בשכנות. מן הדו”ח עולה כי הסכום שמשלמים בתי עסק בישראל לרבנות הראשית עבור שירותי פיקוח על הכשרות והנפקת תעודת כשרות נע בין שלושה לארבעה מיליארד שקלים בשנה. הסיבה שלא ניתן לקבוע בדיוק היא שחלק גדול מן התשלומים מבוצעים “מתחת לשולחן”, כסף שחור שלא משולם בגינו מס. הדו”ח המקיף, פרי עמלו של בר סמכא המכיר את מערך הכשרות לפני ולפנים, אולי טוב יותר מכל אדם אחר בארץ, הוא בדיוק מה שהיה נחוץ כדי להניע בעלי תפקידים בממשלה לקום ולעשות מעשה לאחר שנים של דישדוש. לאחרונה פורסם תזכיר חוק הכשרות החדש והשאלה שבעלי עסקים רבים בתחום המזון שואלים עצמם היא מה צפוי לקרות אם וכאשר יכנס החוק החדש לתוקפו?

 

 

כל עוד נותר המונופול על כנו קשה להשיג שינוי אמיתי לטובה

מתזכיר חוק הכשרות החדש עולה כי המטרה שעמדה לנגד עיני מנסחיו לא הייתה פתיחת השוק לתחרות, התייעלות והפחתת עלויות אלא רק תיחום סמכויות הרבנות הראשית, הסדרת יחסי משגיח – מושגח, קביעת כללים לפעילות הפיקוח על הכשרות והקמת מערך מסודר שיספק שירותי השגחה והנפקת תעודות כשרות תוך חלוקת הארץ ל-3 עד 6 רשויות אזוריות כפופות לרבנות הראשית. כל מי שקורא את התזכיר מבין מיד שאין כאן ניסיון לטפל בשורש הבעיה. בעלי עסקים מתריעים כיום מפני פגיעה אפשרית בהם כתוצאה מחוק הכשרות החדש וטוענים כי החוק חוסם תחרות, מנציח את המונופול ולכן ברור שבסופו של יום עלויות הכשרות רק יעלו.

 

חוק הכשרות החדש - מה הוא אומר?

דו”ח שפירסם עו”ד פילבר התחיל שרשרת אירועים שהובילה לגיבוש תזכיר חוק הכשרות החדש. בקרב בעלי עסקים רבים מתחום המזון וההסעדה קיים חשש שמכיוון שהתזכיר נכתב בחופזה החוק החדש שהוא מבשר עליו יביא לעליה בהוצאות

 

פעילות רשויות הכשרות האזוריות תמומן מן הסכומים שישלמו בתי העסק

כאמור, מן התזכיר לחוק החדש עולה כי הסדרת תחום הכשרות (פעילות ההשגחה והנפקת תעודות כשרות) תושג בדרך של חלוקת המדינה לאזורים והקמת רשויות לאספקת שירותי כשרות. בחוק יוגדרו תפקידי רשויות אלה, הרכבן, דרך פעולתם, הביקורת עליהן ועוד. הרשויות תהיינה כפופות לרבנות הראשית וכך מונצח מצב המונופול. החשש בקרב בעלי העסקים הזקוקים לשירותי כשרות הוא שהחוק החדש יביא להקמת מנגנון בירוקרטי שאת פעילותו הם יצטרכו לממן. נראה שיש סיבה טובה לחשוש, בתזכיר לחוק החדש נקבע במפורש שמימון פעילות רשויות הכשרות החדשות יבוא מן האגרות שנידרש לשלם מי שזקוק לשירותי הרשות. הסדרת התחום תביא אולי לאחידות בגובה האגרות אולם סך ההוצאה על שירותי כשרות תגדל ועלות נוספת זה תגולגל אל כתפי הצרכן.

 

 

חוק הכשרות נוסח ללא התייעצות עם ארגונים עסקיים

מוזר לגלות שהתזכיר לחוק הכשרות החדש נוסח בחופזה (במשך שבועיים בלבד) בעקבות מכתב של היועץ המשפטי לממשלה בו הוא מורה שעל הרבנות הראשית לקדם את פסיקת בג”ץ בעניין ניתוק היחסים בין משגיחי כשרות לעסקים תחת פיקוחם. היועמ”ש ציין שאם לא תקודם פסיקת בג”ץ מונופול הרבנות הראשית על תחום הכשרות יבוטל.  מצער לגלות שתזכיר לחוק בעל השלכות כלכליות כה משמעותיות נוסח ללא היוועצות עם ארגונים המייצגים עסקים שיידרשו, כך לפי החוק החדש, לשאת בנטל מימון פעילות רשויות הכשרות האזוריות החדשות. ההערכה היא שיידרשו כארבע שנים להשלים הליך חקיקה ויישום חוק כשרות חדש, ימים יגידו כיצד ישפיע המהלך על ההוצאות של בתי העסק עבור שירותי כשרות ועל אופן התנהלות מערך הכשרות כולו. 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >