ישראל כבר מזמן הפכה למעצמה לייצוא פורמטים טלוויזיוניים

גורמים רבים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל כבר מבינים לאן נושבות הרוחות, אם סרטים ישראלים זוכים בעיקר לתשואות בפסטיבלים אך לרוב נשארים לא כל כך רווחיים, אז הדרך הבטוחה לפריצה לשוק הבינלאומי הן הכרתית והן כלכלית היא דרך ייצוא פורמטים טלוויזיוניים.

בשנת 2014 בחרו מארגני יריד מיפ (יריד התוכן הטלוויזיוני הגדול ביותר בעולם שנערך כל שנה בקאן) להקדיש את הפוקוס לישראל, מתוך הבנה שכבר בלי שום ספק מדובר ביצרנית תוכן טלוויזיוני משמעותית. במסגרת אותו פסטיבל ניתן פוקוס לסדרות, תוכניות ופורמטים המיוצאים מישראל כבר יותר מעשור בידי חברות הפקה ותוכן שונות שכבר הבינו מזמן ששם נמצא הכסף היותר גדול.  

זה התחיל עם הבאז שיצרה מכירת "בטיפול" בשנת 2006 לרשת HBO והפקת פיילוט לגרסה האמריקאית לסדרה בשם "In Treatment". בהמשך הופקו לה 3 עונות והיא הייתה מועמדת ואף זכתה בפרס האמי ובגלובוס הזהב. בהמשך נמכרה הסדרה לעוד כ 20 מדינות, ביניהן צרפת, ספרד ומדינות מזרח אירופה.

אך מכירה של סדרות לחו"ל היא משימה יותר קשה ומורכבת ממה שנדמה, שכן לרוב יימכרו רק סדרות שהוכיחו הצלחה במדינת המקור. במקרים יוצאי דופן נמכרת סדרה ישראלית להפקה בחו"ל לפני שידורה בישראל, כמו במקרה של הסדרה "בני ערובה" שנמכרה לרשת CBS האמריקאית והופקה שם בשם  "Hostages". לרוב מכירה של סדרות לחו"ל מצריכה הפקה של סדרה שלמה, דבר שלוקח זמן רב ועולה לא מעט כסף.

האם זה משתלם למכור סדרות למדינות זרות?

עלות הפקה של סדרת דרמה שבועית בישראל עומדת על כ 700-800 אלף שקל לפרק שלרוב יופקו  כ 10 פרקים. בואו נציב מול עלויות אלה את עלויות מכירת סדרה לחו"ל, שכמובן יכולה להשתנות בין מקרה אחד לשני. קנייה של פרק בדרמה שבועית ינוע על בין עשרות אלפי שקלים למאה אלף דולר לפרק, נשמע סכום מכובד לכל הדעות, אך חשוב לזכור שהוא יתחלק בין הזכיין, המפיק והיוצר. בנוסף, מכירה של סדרה לרוב תעשה בשלבים. בשלב הראשון יימכר הפיילוט לסדרה עבורו משלמים כ- 30-60 אלף דולר, במידה והפיילוט יוכיח את עצמו (דבר שפעמים רבות לא יקרה), תימכר הסדרה. הערכות מדברות על כך שסדרה שנמכרת ב 50 אלף דולר לפרק (שנחשב לגבול העליון לתמחור סדרות דרמה בכבלים), תכניס לבעלי הזכויות חצי מליון דולר. מהם יקוזזו בין 20-50 אחוזים לחברת ההפצה, כ 5 אחוזים יועברו כעמלה לעורכי הדין וכ 10-25 אחוזים יועברו לסוכנים ולמתווכים. מה שיישאר ויעמוד על כמה עשרות אלפי דולרים יגיעו ליוצרים. לכן בשנים האחרונות חברות רבות כדוגמת "דורי מדיה" ו"קשת" גם מפיצות את הסדרות שהן יוצרות על מנת להגדיל את הרווחים.

אם כבר למכור, אז למכור נכון

אחת הדוגמאות לאיך לעשות את זה נכון, היא המכירה של  "חטופים" בשנת 2009 לאולפני FOX האמריקאים. הסדרה נמכרה לצורך אדפטציה שתותאם לקהל האמריקאי והתבססה על הסדרה המקורית ועלתה ברשת שואוטיים בשנת 2011‏ בשם "הומלנד". המהלך החכם של יוצרי הסדרה המקורית (גידי רף התסריטאי, אבי ניר ורן תלם מ"קשת") להיות מעורבים בפיתוח הסדרה החדשה ולשמש בה כמפיקים בפועל, דבר שבהחלט הקנה להם יוקרה ולא מעט כסף. הסדרה חודשה בהמשך לעונה נוספת ועד כה הופקו לה 5 עונות. היא זכתה להצלחה רבה בעולם וזכתה בפרסים יוקרתיים רבים ביניהם לסדרת הדרמה הטובה ביותר בגלובוס הזהב. בהמשך נמכרו זכויות ההפקה לסדרה למדינות נוספות ביניהן רוסיה, טורקיה ומקסיקו.

ההצלחה הגדולה של "הומלנד" היא שהצליחה להכניס ליוצריה הרבה כסף, שכן לדברי גורמים בתעשייה הכסף האמיתי נמצא בעיקרון המכפלות. על מכירה של סדרה לארץ זרה מקבלים אחוז מתוך עלות ההפקה כפול הפרקים ששודרו. במקרה בו התוכנית מתקדמת לעונה נוספת, כבר ירוויחו על המכירה אחוז גבוהה יותר. כך שיוצרי "בטיפול" ששודרה 3 עונות בארה"ב ויוצרי "חטופים" שכבר סיימה את עונתה השישית, ראו כנראה הכנסות יפות בהחלט.

לסיכום, כנראה שיוצרים ישראלים שרוצים להרוויח יפה מהסדרה שהם מפתחים, נשאר רק לחשוב על רעיון שילהיב את הקונים בחו"ל ולקוות שבהמשך גם את הקהל, עדיף שיהיה אמריקאי.