יותר תקנים והגדלת קצבאות – רפורמת הסיעוד יוצאת לדרך

נכון לשנת 2018, טרם כניסתה לתוקף של רפורמת הסיעוד, חיים בישראל כ-900 אלף בני 65 ומעלה. מדובר בכ-11% מן האוכלוסיה ובתוך חמש עשרה שנים יגדל אחוז הקשישים בחברה לכ-15%. כ-20% מן הקשישים חיים מתחת לקו העוני, מצב עגום שנובע מקצבת זיקנה זעומה בגובה כ-1,600 ש"ח ליחיד וכ-2,500 ש"ח לזוג ומהעובדה שמסיבות שונות רבים מהקשישים לא צברו זכאות לפנסיה המספיקה למחייתם. אמנם בגיל השלישי הילדים כבר גדולים ומקיימים את עצמם אבל הוצאות רפואיות תופחות מביאות רבים מן הקשישים למצב בו הם נאלצים לבחור בין אוכל לתרופות, פשוטו כמשמעו. המצב מחמיר שבעתיים כאשר קשיש מגיע למצב סיעודי, במקרים רבים הורים מזדקנים הופכים נטל על כתפי בני משפחתם.

כבר שנים שמצב הקשישים בארץ אינו משתפר ואף מתדרדר והולך. כך למשל בשנת 1954 קצבת הזיקנה הייתה בגובה 25% מן השכר הממוצע במשק, ובשנת 2018 היא עומדת על 17% בלבד מן השכר הממוצע בישראל. מדובר בשיעור הנמוך ביותר מבין כל מדינות ה-OECD, ודוחות אינספור כבר הונחו על שולחן הממשלה עד שבמהלך שנת 2016 החל קורם עור וגידים מהלך של עריכת רפורמה מקיפה הכוללת העלאת קצבאות הזיקנה ויישום תכנית סיעוד חדשה שתבטיח קיום בכבוד גם למי שכבר אינם יכולים להסתדר בכוחות עצמם. רפורמת הסיעוד בוששה לצאת לפועל בגלל מחלוקת בין משרד העבודה והרווחה למשרד האוצר, בעיקר סביב הצורך להוסיף מאות תקנים למוסד לביטוח לאומי. נראה שהצדדים הצליחו לאחרונה למצוא פתרונות וכך הרפורמה צפויה לצאת לדרך עוד לפני תחילת שנת 2019. לפניכם סקירת השינויים העיקריים שהרפורמה תביא עימה וכיצד אלו עתידים להשפיע לטובה על אוכלוסיית הקשישים בישראל.

הרחבת הזכאות לשעות טיפול סיעודי

זכאות לגמלת סיעוד ולמימון שעות טיפול סיעודי נקבעת לפי חוק הסיעוד. במסגרת רפורמת הסיעוד החוק תוקן כך שזכאותם של קשישים רבים תגדל מ-22 ל-30 שעות טיפול שבועיות. אם לוקחים בחשבון שזכאות כזו שוות ערך להוצאה בת כ-5000 שקלים לחודש, ובמקביל תינתן תוספת לכיסוי ביטוח סיעודי מטעם קופות החולים, מסתבר שקשישים סיעודיים רבים יוכלו לקבל מענה הולם לצרכיהם. כוחה של הרחבת הזכאות לשעות טיפול סיעודי מוגבל בגלל שרוב הקשישים מקרב העשירונים התחתונים אינם מחזיקים בביטוח סיעוד של קופת חולים ובוודאי לא בביטוח סיעוד פרטי. מבחני ההכנסות, שנועדו להקצות כספים למי שזקוקים להם באמת, לא ישונו במסגרת הרפורמה ולכן עשרות אלפי קשישים בני מעמד הביניים ימשיכו לממן בעצמם את רוב הטיפול הסיעודי הנחוץ להם.

ביטול מבחני הכנסה של הילדים

במסגרת הרפורמה יבוטלו מבחני גובה ההכנסה של ילדיהם של קשישים המאושפזים בשל מצב סיעודי. כיום, טרם ביטול מבחני ההכנסה, נדרשים ילדיהם של קשישים סיעודיים המשתכרים משכורת ממוצעת ומעלה לממן מכיסם, או מנכסי הקשישים עצמם, את עלות האישפוז. במקביל לביטול המבחנים תיתאפשר העסקת בן משפחה כמטפל, מי שמעסיק מטפל עובד זר יוכל לקבל את כל קצבת הסיעוד בהפקדה לחשבון הבנק וכך יעמדו לרשותו כ-4,900 שקלים לתשלום משכורת המטפל.

צמצום הבירוקרטיה והרחבת השירותים הקהילתיים

קשישים רבים ובני משפחותיהם נאלצים להתמודד עם סבך בירוקרטי בבואם להשיג את התנאים שהם זכאים להם. במסגרת הרפורמה ימונה מתאם טיפולי לכל קשיש סיעודי אשר יהיה אמון, בין היתר, על סיוע בצליחת התהליכים בדרך למימוש זכאות לקצבת סיעוד והקצאת שעות טיפול סיעודי. בערים רבות פועלים מרכזי יום לקשיש ומעורבות חברתית מאפשרת התנדבות לסייע לקשישים בביתם. במסגרת הרפורמה מתוכננת הרחבת השירותים הקהילתיים כך שיותר קשישים יוכלו להינות מפעילות ומסיוע שהשילטון המקומי (עיריות ומועצות מקומיות) ותושבים באזור יכולים להציע.

רפורמת הסיעוד – טיפול בשורש הבעיה

גם בישראל הגיל הממוצע עולה ועימו הקושי לממן הוצאות סיעוד של קשישים רבים יותר על ידי מי שטרם הגיעו לגיל פרישה. כדי למנוע התרחבות בעיית הקשישים המתקשים לממן טיפול סיעודי יצורפו ילדים באופן אוטומטי לביטוח סיעודי מטעם קופת החולים בה הם והוריהם חברים. צעד זה ישיג את מטרתו רק בתנאי שמבוטחים קטינים ימשיכו להחזיק בביטוח הסיעודי גם כשיהפכו בגירים וידרשו לשלם עבורו בעצמם. התנהלות אחראית כזו תושג רק אם נצליח להטמיע מודעות מתאימה בקרב הציבור.

הוספה מיידית של 100 תקנים לביטוח לאומי ועוד 100 תקנים בהמשך מאפשרת איוש משרות הדרושות כדי לטפל בבקשות הרבות מצד קשישים סיעודיים ובני משפחותיהם בבואם לקבל את התוספות שהרפורמה מאפשרת להם. חשוב להבין שרפורמת הסיעוד היוצאת לדרך לא תהפוך ביטוח סיעודי פרטי לבלתי נחוץ. טוב יעשו מי שידם משגת אם ידאגו לכיסוי ביטוחי נוסף מעבר לזה הבסיסי מטעם קופת חולים.