המיליונר שפרש בגיל 37: "בניית תקציב לא עובדת"
בגיל 37 הוא פרש מהעבודה. היו לו מיליארד דולר בחשבון הבנק, ולא הייתם יודעים את זה אם הייתם בוחנים את סגנון החיים שלו. כריס ריינינג עבד בהייטק, חסך כסף והשקיע יותר ממחצית המשכורת שלו. במשך כמעט שלוש שנים הוא גם מימן את ההוצאות שלו בזכות אחת ההשקעות הללו. אם אתם מצפים שנספר לכם איך זה קרה בזכות בניית תקציב קשוח ומדוקדק, זה לא באמת עומד לקרות. הסיבה הפשוטה היא שריינינג לא מאמין בתקציבים.
"תקציבים לא עובדים"
המיליונר שבנה לעצמו הון מכובד מאוד מסביר כי "תקציבים לא עובדים. אני לא מאמין בהם בעיקר כי אנשים לא באמת מצליחים לדבוק בהם." הוא אפילו משווה את הקונספט של בניית תקציב לדיאטה: "כמה אנשים אתם מכירים שתמיד מנסים דיאטות חדשות, מנסים את השיטה הזו ואת השיטה ההיא, ואף פעם לא מצליחים?"
אלא שהוא לא כאן כדי לספר רק מה לא עובד, אלא מה כן. לטענתו אנחנו צריכים לשנות את התפיסה לחלוטין. "ההגעה לעצמאות כלכלית, בדיוק כמו תהליך ירידה במשקל, מחייבת מודעות, ביצוע שינויים איטיים, בניית מסלול להצלחה עם יעדים ברי מדידה, והפיכת כל אלה לסגנון החיים." זו הסיבה לכך שבמקום לבנות תקציב שמחלק את הכסף בין קטגוריות שונות הוא ממליץ פשוט לעקוב אחר הכסף ולדעת מה נכנס ומה יוצא.
12 שנות מעקב
היום ריינינג כבר בן 39, והוא מספר שבמשך 12 שנים הוא רק מפקח אחר ההכנסות, ההוצאות וההשקעות שלו. יש לו גיליון נתונים מסודר שבנה לצורך המטרה והוא הגדיר את נקודת היעד, זו שבה ההכנסה מהשקעה מסוימת עוברת את ההוצאות החודשיות שלו. "כשאני מגיע לנקודה הזו אני יכול לשקול ברצינות פרישה, כי זו באופן רשמי עצמאות כלכלית. לא צריך עוד הכנסה מעבודה יומית."
היכולת להפוך את היעדים הפיננסיים לגרף או לכל אלמנט ויזואלי אחר היא קריטית, לפי ריינינג. הוא מסביר שזה מה שמראה לנו מתי אנחנו באמת ערוכים לפרישה. "כשאתם עוקבים אחר הנתונים ורואים מדי חודש ומדי שנה מה קורה, אתם מתחילים להבין שאם תבזבזו פחות, תחסכו ותשקיעו יותר. ואם אתם משקיעים וחוסכים יותר, אתם יכולים לפרוש בשלב מוקדם יותר. תוכלו להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם יותר כי המספרים מתחברים."
במקום בניית תקציב: חלופות לשליטה על הכסף
גם המומחים מסכימים שאפשר לשלוט בכסף בדרכים אחרות, ולא רק על ידי ניהול תקציב קפדני. למעשה, כל עוד אתם יודעים כמה אתם צריכים לחסוך מדי חודש כדי שתוכלו לפרוש ולבצע רכישות גדולות אחרות, וכל עוד אתם חוסכים את הסכום הזה, אתם לא צריכים תקציב.
אם תגדירו לעצמכם מטרות ותוודאו שאתם חוסכים מספיק כדי להגיע אליהן, אתם לא צריכים לדאוג לכל הוצאה יומיומית. "אם אתם חוסכים מספיק ושמים כסף בצד כל חודש, למי באמת אכפת מה אתם עושים עם שאר הכסף?" זו נקודה חשובה לכל מי שמתאמץ לחשוב כל שקל שהוא מוציא על נסיעה באוטובוס, רכישת כוס קפה בדרך למשרד או יציאה לסרט. אם תבחנו את התמונה הכללית והיא תישאר המרכזית, זה פשוט ישנה את כל תפיסת העולם שלכם – ואת ההתנהלות הכלכלית שלכם בכלל.
שולטים בכסף? תבזבזו בכיף
אם כן, הצעד הראשון שלכם: הגדרת מטרות. נניח שעשיתם את זה והגעתם למסקנה שאתם צריכים לחסוך מדי חודש 5,000 שקלים מתוך שכר של 15,000 שקלים. היתרה שלכם תממן הוצאות כמו שכר דירה (או משכנתא) אבל גם נעליים, בילויים וכל מה שעושה לכם טוב.
מצד שני, מי שמרגיש שבלי תקציב מוגבל – לפחות בתחילת הדרך – הוא מתקשה לעקוב אחר ההוצאות שלו, שיטת המעטפות יכולה להיות נכונה עבורו. בדקו את ההוצאות שלכם בחודשים האחרונים ולמדו לאן נעלם הכסף. למשל, אם גיליתם שבזבזתם מאות שקלים על בגדים, הכינו מעטפה והכניסו אליה 100 או 200 שקלים מדי חודש. רשמו עליה "בגדים" ופעלו באופן דומה גם ביחס לרכישות מזון, לבילויים ואפילו לחוג שאתם ממש רוצים להירשם אליו. עכשיו אתם יכולים לבזבז חופשי, כל עוד יש כסף במעטפה הרלוונטית כמובן.
