שוטף פלוס – מה זה ואיך העסק שלי יכול להתמודד עם זה?
ביצעתם עבודה עבור משרד ממשלתי או ארגון עסקי? בישראל, בגלל המושג הזה שקוראים לו שוטף פלוס בכלל לא בטוח שתקבלו את התשלום מייד לאחר תום העבודה. ישראל היא אחת המדינות ה"מובילות" בדחיית תשלומים, ומקובל מאוד לקבל את התשלום חודש, חודשיים, ואפילו שלושה חודשים לאחר גמר ביצוע העבודה ושליחת החשבונית. מה זה תשלום בשוטף פלוס, מה הם ה"פלוסים" המקובלים ואיך מתמודדים עם לקוח שלא מעוניין לשלם בעתיד הקרוב? כל המידע והטיפים להתמודד עם אשראי ספקים, הפוגע בכיס של כולנו – לפניכם.
מה זה תשלום בשוטף פלוס?
בישראל מעל שישים אחוזים מהעסקאות מבוצעות בתנאי תשלום של שוטף פלוס. תנאי התשלום של "שוטף פלוס" מכונים גם "אשראי ספקים", וזה בדיוק מה שהם – מתן אשראי מטעם הספק למקבל השירות.
מעניין לציין, כי תנאי תשלום אלה מקורם דווקא במדיניות התשלומים של משרדי הממשלה בישראל, המתעקשים על שיטת תשלום של שוטף + 90 (שמעתם נכון, שלושה חודשים ומשהו) עד לקבלת התשלום בפועל. שיטת התשלום של שוטף פלוס (שוטף + 30, שוטף + 60 או שוטף + 90) משמעה עיכוב של התשלומים המתקבלים עבור עבודה שהתבצעה, באופן הזה:
1) בתאריך המוסכם, בדרך כלל לאחר גמר ביצוע העבודה, מופקת חשבונית או דרישה לתשלום
2) יש להמתין עד סוף החודש בו נשלחה הדרישה לתשלום
3) מתאריך תחילת החודש החדש – יש להמתין במשך הזמן המוקצב על פי שיטת התשלום: בשוטף +30 שלושים ימים, בשוטף + 60 שישים ימים, וכן הלאה
4) לאחר תום הזמן המוקצב, יתבצע התשלום על פי דרישת התשלום שנשלחה.
תנאי תשלום לא נאותים – שוטף פלוס מהווה כדור שלג שהולך וגדל
המשמעות של קבלת עסקה בתנאי שוטף + היא הלכה למעשה הענקת הלוואה בתנאי ריבית אפס למקבל השירות מטעם ספק השירות. אם ספק השירות צריך, למשל, לשלם משכורות, שכירות, והוצאות אחרות על העסק – הוא לא יקבל תנאי תשלום בשוטף על תשלומים אלה ולכן נוצרים לא פעם מצבים של חריגה בתקציבים עקב עסקאות שמתבצעות בשוטף. לעסקים הקטנים המצב קשה במיוחד, מפני שעסקאות בשוטף + דורשות מנותן השירות עמידות כלכלית ויכולת לממן את הפעילות העסקית עד לקבלת התשלום בפועל. אגב, הסטטיסטיקה מספרת שיחד עם העובדה שעד שנת 2015 כ 70% מכלל העסקאות במשק וכמעט כל העסקאות של המגזר הציבורי נעשו בתנאים של שוטף פלוס, מרבית העסקים שקיבלו את השירות נדרשו להמתנה נוספת של בין 10-20 ימים מעבר לתנאי התשלום המוסכמים מראש, עד שקיבלו בפועל את התשלום על עבודתם.
מה שנובע מכך הוא ניסיון של ספקים הגובים תשלומים בתנאי שוטף פלוס לשלם לספקים שלהם בתשלומים דחויים אף יותר. כך, נפגעים עוד ועוד עסקים בישראל מתנאי תשלום שהם לא מוסריים ומקשים על התקיימות כלכלית של עסק, בפרט של העסקים הקטנים, שממילא נאבקים עם מציאות כלכלית לא פשוטה בישראל.
הסטטיסטיקה העצובה של מדינת ישראל
רבות דובר על תרומתם העצומה של העסקים הקטנים לכלכלה בישראל. כלכלה של מדינה אינה יכולה להתקיים בלי עסקים קטנים ועצמאיים, המספקים מקומות עבודה, מעצימים את התחרותיות בשוק ומפתחים את השוק המקומי. אבל ביחד עם זאת, בישראל נפתחים מדי שנה כ – 60,000 עסקים קטנים, כאשר סטטיסטית צפויים "להחזיק מעמד" רק 20% בתום שנה אחת ופחות מעשרה אחוזים (!) לאחר חמש שנים. מדיניות תשלומים שבה החלש מספק אשראי לחזקים, היא דורסנית וחונקת, ואינה מאפשרת לעסקים הקטנים מרווח נשימה או תזרים מזומנים שאיתו אפשר לחיות.
תשלום בשוטף – נשלם בהזדמנות…
בינואר 2016 אושרה טיוטת חוק מוסר תשלומים לעסקים, המאפשר תשלום של משרדי הממשלה לספקים בשוטף או בשוטף + 30 לכל המאוחר, ואינו מאפשר דחייה של יותר מחודש עד לקבלת התשלום לספקים. בפועל, לא ברור עד כמה השתנו ההרגלים לתשלומים במזומן או בשוטף (כלומר בסוף החודש) לספקים. אין ספק שהקריאה במרחבים העסקיים והציבוריים היא לבטל את שיטת התשלום הלא מוסרים הזו של תשלום דחוי, בעיקר כאשר עובדים מול עסקים קטנים.
אז, מה עושים?
הנה עוד כמה עצות להתמודד עם הרגלי התשלום הלא נוחים בישראל:
1) אל תתביישו להתעקש על תשלום בתנאים נוחים. אם אתם יודעים שמתן האשראי לעסקה יקשה עליכם להסתדר – אל תיקחו אותה. רק סירוב לעבוד בתנאים כאלה יביא את העסקים המציעים תשלום בשוטף פלוס לצמצם את הפלוס שלהם ולעבור לעבוד לפי מוסר תשלומים נוח יותר.
2) אל תשלמו מסים על תשלומים שעוד לא קיבלתם. דרשו תשלום לפי חשבונית עסקה ודווחו על התשלום רק עם קבלתו בפועל (עם הוצאת חשבונית מס וקבלה – לאחר קבלת התשלום)
3) גם אם החברה מציעה תשלום בשוטף פלוס – בקשו את התשלומים מראש, למשל בהמחאות (צ'קים) דחויים. אם יהיו בידיכם צ'קים בגין העבודה, תהיה לכם הגנה משפטית אפילו במקרה שהם לא יכובדו.
4) אם אתם עובדים עם חברות גדולות – המלצתנו היא לדאוג לייעוץ וליווי משפטי איכותי וקבוע. פעלו לקבלת התשלום ע"י שליחת מכתב מעורך-דין לפני שתתבעו.
5) פזרו סיכונים בשיטות התשלום שאתם מוכנים לקבל – העדיפו מספר פרוייקטים קטנים בתשלום בשוטף + על פני פרוייקט אחד גדול שהתשלום עליו בעתיד.
