כמה כרטיסי אשראי יש לכם בארנק? עד כמה אתם חוששים מתאריך החיוב שלהם? ועד כמה כרטיסי האשראי שלכם מהווים כלי טוב, המסייע לכם לנהל את הוצאות הבית (ולא מגדיל אותן באופן כמעט לא רצוני)? אם גם אתם לא בטוחים איך לענות על השאלות האלה, או לא בטוחים עד כמה כרטיסי האשראי שלכם משרתים אתכם נאמנה, כדאי שתדעו על רפורמת כרטיסי האשראי – זה לטובתנו? זה לא לטובתנו? מה יקרה ברפורמה ומתי? 

 

רפורמת כרטיסי האשראי – מי אחראי לזה?

שר האוצר, מר משה כחלון, נבחר לכהונתו כאשר ברור שלנגד עיניו סוגיות חברתיות ונושא יוקר המחיה בארץ. ביחד עם נגידת בנק ישראל, הגברת קרנית פלוג, הקים את וועדת שטרום שדנה במשך מעל שנה בתנאי האחזקה של כרטיסי האשראי והרגלי הצריכה של המשק הישראלי הממוצע, והעלתה מספר הצעות לשיפור אשר על אף התנגדויות שנשמעות לאורך הדרך (למשל, התנגדות בכירים בבנק ישראל), ניראה שהיא כבר מתחילה להתגלגל.

 

לכולנו יש כרטיס אשראי – אך האם אנחנו משתמשים בו בתבונה?

בישראל מעל שישה מיליון כרטיסי אשראי פעילים. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 היה למעל 88% מהמשפחות בישראל לפחות כרטיס אשראי אחד. 79% מבעלי כרטיס האשראי דיווחו על ביצוע רכישה תוך דחיית החיוב, 79% דיווחו על פריסה לתשלומים ללא ריבית של החיוב לעומת רק 29% שדיווחו על רכישות בתשלומי “קרדיט”, הכוללים ריבית.

 

חיובי האשראי של המשקים בישראל עמדו על כמעט 500 מיליארדי שקלים בשנת 2015 – צמיחה מטאורית של כמעט 20% בהוצאות באשראי. הריביות על חריגה מן המסגרת הן באשראי והן בחשבון העו”ש שלנו עומדות על 10% ויותר.

 

מטרת רפורמת כרטיסי האשראי להוזיל את השימוש בכרטיס אשראי ולאפשר כלים שיסייעו לנו להפוך את הכרטיס שלנו לערוץ נוח יותר לשליטה בהוצאות (באמצעות כרטיסים לחיוב מיידי – עוד נרחיב בעניין בהמשך). אולם ההתנגדויות לרפורמת כרטיסי האשראי (בין השאר, כאמור, של בנק ישראל) גורסות כי הרפורמה עשויה להגדיל את הוצאות משקי הבית בישראל דרך כרטיסי האשראי, להגדיל את כמות כרטיסי האשראי למשק בית (כולל העלויות הנלוות לאחזקת כל כרטיס אשראי כזה) ולהקשות על ניהול נכון של ההכנסות בבית.

 

היבט אחד של רפורמת כרטיסי האשראי – פחות ריכוזיות, יותר תחרות

אחד הנושאים העיקריים ברפורמה הצפויה של כרטיסי האשראי היא פיזור הריכוזיות המאפיינת בכלל את ענף הבנקאות והפיננסים בישראל, ובפרט את תחום הנפקת כרטיסי האשראי. כיום, שלוש חברות כרטיסי אשראי פועלות כממעט בבעלות מלאה של הבנקים (ישראכארד – בבעלות בנק הפועלים; לאומי כארד – בבעלות בנק לאומי; ויזה כאל – בבעלות משותפת של בנק דיסקונט והבנק הבין לאומי) ותנאי הסף לכניסת “שחקנים חדשים” בתחום הנפקת כרטיסי האשראי אינם מאפשרים לחברות נוספות ליזום כרטיסי אשראי ולהגדיל את ההיצע בתחום. במהלך הרפורמה יוקלו התנאים על מנת לאפשר לחברות נוספות להנפיק כרטיסי אשראי, מתוך כוונה ליצור תחרות ולהפחית  מחירים, בעיקר על אחזקת הכרטיס וגובה הריביות על חריגה מן התקציב.

 

כרטיסים לחיוב מיידי (כרטיסי דביט) – היבט נוסף של הרפורמה הצפויה

כרטיסי אשראי בהן החיוב בפועל נעשה בתאריכים קבועים בחודש ולא במעמד הרכישה עצמה, נושא עימו עלויות מימון כבדות עבור בתי העסק, בהם המכירה בפועל נעשית לפעמים חודש ימים ויותר טרם קבלת התשלום בעד העסקה. מכאן נגזרות העמלות הגבוהות לסליקה של כרטיסי אשראי.

 

כחלק מרפורמת כרטיסי האשראי, יחוייב הבנק לספק ללא תשלום ללקוחותיו כרטיס חיוב מיידי (כרטיס  דביט), המאפשר סליקה והעברת תשלום מיידית לספק. המשמעות – קיצוץ של מאות אלפי שקלים בעלויות מימון של עסקים, והורדת עלות התשלום מ 0.7-1.5% לעיסקה ל – 0.3% לעיסקה ללקוח. המטרה, בסופו של דבר, היא לא רק להוזיל את עלויות המוצרים והשירותים הנרכשים בכרטיסי אשראי, אלא גם לעודד את בעלי כרטיסי האשראי לעקוב באופן מדוייק יותר אחר מצב ההכנסות וההוצאות שלהם והמאזן הביתי החודשי, באמצעות קבלת מידע אמין ומדויק לרגע זה אודות כל ההוצאות שבוצעו והיתרה.

 

במאמר מוסגר נציין, כי החיוב להנפקת כרטיסי דביט ועידוד השימוש בהם מהווה גם ערוץ ל”מלחמה” ב”כסף שחור”, ברווחים שלא הוצהרו ולא שולם בעדם המס המתאים, והם ממשיכים להתגלגל במזומן מסוחר לסוחר ומבית עסק לבית עסק.

 

האם נרוויח או שמא נפסיד מהרפורמה הצפויה בכרטיסי האשראי?

כנראה שבשורה התחתונה, זה לא משנה מהם החוקים ומהן התקנות – אין מנוס מלנהל את המאזן הביתי שלנו באופן אחראי ושוטף. הנה כמה המלצות לשימוש נכון כלכלית בכרטיס אשראי:

  • אל תחזיקו יותר כרטיסי אשראי ממה שאתם צריכים. כרטיסי האשראי בדרך כלל מחייבים אתכם בתשלום דמי ניהול חודשיים.
  • שלטו בהוצאות שלכם – בעלים רבים של כרטיסי אשראי מתארים את הקלות שבה הם מוציאים את כרטיס האשראי ו”מגהצים” אותו – לעומת הקושי בתשלום במזומן. פתחו אחריות כלפי גובה ההוצאות שלכם באשראי והיו מודעים לסך ההוצאות המצטברות בכל אחד מכרטיסי האשראי של הבית
  • מעטו בפריסה לתשלומים – כמו כל כלי פיננסי אחר, גם לפריסה בתשלומים לעיתים יש יתרונות על פני תשלום במזומן, בעיקר אם התשלום במזומן מתבצע על חשבון משיכת יתר או כספי הלוואה, לעומת הרכישה באשראי בתשלומים שהיא ללא ריבית. ביחד עם זאת, הרכישה בתשלומים אינה מאפשרת “מתיחה” של מסגרת האשראי או יותר “בזבוזים”. אם אתם מוצאים את עצמכם מבצעים רכישות שאינן מתאימות למצב הכלכלי של הבית ולצרכים שלכם ומתנחמים בעובדה שהרכישה בתשלומים – הפסיקו לאפשר לעצמכם רכישות כאלה, בפריסה לתשלומים.
  • בדקו את החיובים של כרטיסי האשראי שלכם בכל חודש. אם חרגתם מן התקציב שאתם מנסים להקנות לעצמכם – סמנו את הרכישות שתוכלו להימנע מהן להבא או רכזו את התשלומים בסעיפים כמו “ביגוד”, “צעצועים”, “גאדג’טים” ואחרים על מנת להתרשם מסך ההוצאות על סעיפים אלה, ואולי לבחור תקציב מצומצם יותר לאותם סעיפים בחודשים הבאים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >