דו"ח מבקר המדינה: האם מאוחר מדי להציל את קצבאות הפנסיה שלנו?

לפני כחודשיים (אוקטובר 2016) פורסם דו"ח חריף של מבקר המדינה העוסק בקצבאות הפנסיה שלנו – והמצב עגום. על פי ההערכות של פרופסור שלמה מור-יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהבטיח את תשלומי קצבאות הפנסיה לאחר שנת 2,048, אלא אם יחול שינוי משמעותי בגילאי הפרישה והקצבאות לקשישים בישראל.

מסתבר, שמי שאין לו פנסיה תקציבית (פנסיה המשולמת מדי חודש כמעט במלואה מתוך התקציב של הגוף או הארגון שבו עבד הגמלאי – בניגוד לפנסיה צוברת, המשולמת מחיסכון של כספים המופקדים על-ידי העובד והמעביד לאורך שנות העבודה. אופיינית בישראל אצל עובדי מדינה וגופים ציבוריים), יגלה – כנראה מאוחר מדי – שהקצבה החודשית שהצליח לחסוך לאורך שנות העבודה שלו, אינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד. מה השתנה? איפה הבעיות? ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת לדאוג עכשיו לעתיד יותר מרווח כלכלית? על כך ועוד – במאמר שלפניכם.

דו"ח מצב – איפה אנחנו עומדים כיום?

פנסיה צוברת, הינה תכנית חיסכון בה בכל חודש מופקד סכום כסף מסויים לטובת קצבה חודשית קבועה לאחר גיל הפרישה. על פי חוק, מופרשים 18% מן המשכורת (5.75% מהשכר ברוטו של העובד – והשאר על ידי המעביד) בכל חודש, עד לגיל הפרישה. על מנת להגיע לקצבה חודשית של 85% מהשכר החודשי שלכם, עליכם לחסוך במשך 170 משכורות (14 שנים וחודשיים) לפחות. בחישוב גס מאוד, עבור כל 1,000 ש"ח בקצבה, תידרשו לחסוך 200,000 ש"ח לאורך שנות העבודה שלכם. נמחיש בדוגמה: שכיר המרוויח 8,000 ש"ח בחודש, נדרש לחסוך בתכנית הפנסיה שלו 1,360,000 ש"ח על מנת לקבל קצבת פנסיה של 85% מהמשכורת – 6,800 ש"ח.

בנוסף, משולמים דמי ביטוח לאומי בסך של 1,500 – 2,200 ש"ח לכל גמלאי תושב ישראל.

קצבאות הפנסיה מתכווצות – כי אנחנו חיים יותר

אחת הסיבות לשחיקה בתקציבי הפנסיה שלנו היא תוחלת החיים המתארכת, לה מתייחס דו"ח מבקר המדינה באריכות. תוחלת החיים הממוצעת עולה בכל שנה בכארבעה חודשים, ורק בשנים 2010-2015 שולמו מעל 600 מיליוני שקלים לקצבאות זקנה עבור נשים בגילאים 62-67. הדו"ח מזהיר מפני גירעון שייגרם בשל תשלומי הביטוח הלאומי מגיל פרישה, וממליץ להעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה, ראשית לנשים ולאחר מכן גם לגברים. בנוסף, הומלץ על תכנית להעסקת מבוגרים בתנאים מותאמים.

דמי הניהול – כמעט 50% מהחוסכים משלמים דמי ניהול מרביים

החיסכון הפנסיוני מנוהל על-ידי חברות ביטוח, אשר גובות דמי ניהול בסכומים משתנים מכל חוסך. גובה דמי הניהול המרביים לתשלום מוגבל על-פי חוק (עד 0.5% בשנה מהצבירה, ועוד עד 6% מסכום ההפקדות החודשיות), וביחד עם זאת, חוסכים רבים משלמים את הגובה המרבי המותר לדמי הניהול, מבלי שיבצעו סקר שוק, בחינת אפשרויות או משא ומתן להוזלת עלות דמי הניהול מול החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני. חוסר המודעות בקרב שוק החוסכים, גורם לתנאי חיסכון אשר נוגסים בקיצבאות הפרישה באופן דרמאטי.

יועצים פנסיונים? סוכני ביטוח? מי מוסר את המידע?

בעיה נוספת עליה הושם דגש בדו"ח מבקר המדינה, הוא ריבוי בגופים שכביכול מייעצים לחוסכים, אולם הלכה למעשה הם מוטים,בעלי אינטרסים, ואף מקבלים תשלום מן הגופים המספקים תכניות חיסכון לפנסיה, כמו עמלות על שיווק והפניית לקוחות. משכך, לקוחות המצפים לשמוע מידע אובייקטיבי, בעצם נחשפים למידע חלקי ושיווקי, ובוחרים בתכנית החיסכון לפנסיה שהיא אינה המיטבית עבורם, בתנאים שאינם אופטימאליים. מדובר בניגוד עניינים, בגינו נכתב בדו"ח כי יש להסדירו, על מנת למזער את הנזקים לחוסכים.

בעבר, נקבע כי יועצים פנסיוניים מחוייבים לאובייקטיביות ואילו סוכני הביטוח המשווקים את מוצרי החיסכון לפנסיה אינם מורשים על פי חוק לקרוא לעצמם יועצים פנסיוניים אלא סוכנים. בפועל, ניראה כי הסדרה זו אינה משפיעה על אובייקטיביות המסרים המגיעים לקהל החוסכים – החוסכים מעדיפים סוכני ביטוח שהייעוץ שלהם ניתן לחוסכים בחינם (הם מקבלים את התשלום שלהם מטעם חברות הביטוח איתן הם עובדים), ובפועל חל ריבוי משמעותי שלסוכני ביטוח בעוד ענף יועצי החיסכון לפנסיה ניראה מדשדש.

רווחים מוטלים בספק

חלקים ניכרים מכספי החיסכון הפנסיוני שלנו מוקצים לטובת השקעות ספקולטיביות לטובת העלאת התשואה השנתית – אולם בפועל,זה לא תמיד מה שקורה. מאז שנת 2008, והמשבר הכלכלי שפקד את העולם, התשואות של מוצרי חיסכון רבים לקראת פרישה צנחו ובחלק מהתכניות ראינו אף תשואות שליליות. המשמעות היא "קיצוץ" בחיסכון, לעיתים בסך של עשרות אלפי שקלים לחוסך.

מה אפשר לעשות?

היום, בגיל 67 עוד כל החיים לפנינו. זה הזמן ליהנות מאיכות חיים טובה, משלווה ושקט, ומימים פנויים המאפשרים השקעה בתחביבים וזמן איכות. לצורך כל אלה – אנחנו רוצים לדעת שהקיצבה שתשולם לנו, זו אשר עבורה חסכנו לאורך מרבית שנות חיינו, תהיה גבוהה מספיק. הנה כמה נקודות שחשוב להתייחס אליהן, על מנת להבטיח כי החיסכון שלכם לפנסיה הוא הכי יעיל שהוא יכול להיות עבורכם:

• בדקו את תנאי החיסכון שלכם. כיום, מותר לנייד תכניות חיסכון לקראת פרישה בין חברות ללא פגיעה בתנאי החיסכון. בדקו את התשואות השנתיות שתכנית החיסכון שלכם לקראת פרישה הרוויחה בחמש השנים האחרונות, ואת גובה דמי הניהול שלכם. החליפו תכנית פנסיה במקרה הצורך
• הגדילו את גובה ההפרשה לפנסיה שלכם
• השתדלו שלא למשוך כספים מחיסכון הפנסיה שלכם
• השיגו עוד אלטרנטיבות להכנסה בשנות הפרישה, כמו השקעות נוספות, חסכונות, או אפילו משכנתא הפוכה