מי אחראי על ניהול התקציב בבית? התוצאות המפתיעות של סקר חברת מאסטרקארד להתנהלות הכלכלית שלנו

הידעתם? כמעט 70% מן המשפחות בישראל מתכננות את התקציב שלהן ועובדות מול תקציב קבוע. במעל רבע מן המקרים (27%) זו האישה שמנהלת את התקציב, עוברת על ההכנסות וההוצאות ומתאימה את התקציב לשינויים בצריכה בבית. סקר של חברת מאסטרקארד, שנערך לקראת תחילת 2017, מצביע על הרגלי הרכישה בעת ניהול התקציב בבית – וגם, על הרכישות שאנחנו הכי מתחרטים שביצענו!

מי אחראי על ניהול התקציב בבית?

הסקר גילה כי מרבית ההוצאות באשראי לטובת המשפחה מתבצעות דווקא מכרטיס האשראי של הגבר, אבל בכמעט 30% מן המקרים – זו דווקא האישה אשר מעידה כי היא עוברת בקפידה בכל חודש על פירוט חיובי האשראי, ומבררת מול חברת האשראי או הבנק פרטים אודות עיסקאות שהיא לא זוכרת. דרך אגב, ב16% מן המקרים כל אחד עובר על פירוט האשראי של עצמו- או שאף אחד לא עובר על הפירוט בכלל.

בנוגע למודעות הצרכנים למצב שלהם בחשבון העובר ושב, גם שם הופתעו החוקרים לגלות מודעות פיננסית גבוהה וניהול אקטיבי של החשבון אצל הנשאלים. מעל 80% ציינו כי הם יודעים בכל עת מה מצב חשבון העו"ש שלהם, מה גובה היתרה ומה גובה החיובים הצפויים בקרוב. רק אחוז אחד מהנשאלים ציין כי אין לו מושג מה קורה בחשבון. שאר הנשאלים סיפרו כי יש להם מושג כללי בנוגע ליתרות ולהתחייבויות, אבל הם בדרך כלל לא יודעים את כל הפרטים.

טיפ: חשוב לעבור על פירוט האשראי, הוראות הקבע והתשלומים המבוצעים ישירות מן החשבון שלכם בכל חודש בחודשו. זו לא רק דרך להפחית שגיאות ובמקרה של שגיאה (זה קורה!) לברר את מהות התשלום ולבקש את ביטול העסקה – זו גם דרך טובה לתכנן תקציב משפחתי יעיל יותר, אפילו דרך זיהוי הוראות קבע שאתם כבר לא צריכים. בנוסף, תוכלו לראות אולי מהם סעיפי ההוצאות המשמעותיים, ולבחון אם גובה ההוצאה בסעיפים אלה מתאים לתקציב המשפחתי.

כרטיסי האשראי שלנו

מעל 90% מהנשאלים היו בעלי כרטיס אשראי, כאשר מעל 75% מהנשאלים הם בעלי יותר מכרטיס אחד (2-5 כרטיסים). שינויים במודעות הצרכנית בישראל מצביעים על כך שאנחנו בוחרים את כרטיסי האשראי שלנו לא פעם על פי מאפייני הכרטיס וההטבות שלו – ולכן, לא פעם מחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד. 4% מהנשאלים החזיקו יותר מארבעה כרטיסי אשראי.

גובה ההוצאה החודשי באשראי – ב 75% מן המקרים,ההוצאות באשראי מסתכמות לכדי מעל 60% מההוצאות החודשיות בסך הכל. אחד מכל ארבעה נשאלים סיפר כיהוא משתמש ביכולת הפריסה לתשלומים של כרטיס האשראי על מנת לאפשר לעצמו רכישות שלא היה יכול לעמוד בהן לו היה צריך לרכוש אותן במזומן (ללא פריסה לתשלומים).

טיפ: חשוב לזכור שכל כרטיס אשראי שאנחנו מחזיקים עולה לנו כסף. אם אתם מחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד אבל בפועל משתמשים רק באחד, או אם אתם מחזיקים מספר כרטיסי אשראי ללא סיבה פיננסית – תוכלו להתקשר לחברת האשראי ולבטל את הכרטיס שאינכם משתמשים בו, ולחסוך בכך את תשלום דמי הניהול ועלות מסגרת האשראי המוקצית לכרטיס זה.

הרגלי ה"בזבוזים" שלנו

בסקר אחר, העידו יותר נשים מגברים (65%) כי הן נוטות לרכישות לא מתוכננות, לעיתים אף בסכומים גדולים. במרבית המקרים, מה שמאפשר רכישות אלה הוא, כמובן, כרטיס האשראי, אולם כמעט 80% מן הנשים שהעידו על עצמן כי הן נוטות לרכישות לא מתוכננות, מספרות כי הן חורגות מהתקציב באשראי או יוצרות גובה של תשלומים שהן מתקשות לעמוד בו.

אגב, מעניין לציין,כי אותן נשים אשר העידו על עצמן שהן נוטות לבצע רכישות רגשיות ולא מתוכננות, מספרות גם כי הן מתחרטות לא פעם על אותן רכישות,ובפרט צוינו רכישות של פריטי ביגוד, אשר גורמות לחרטה לאחר ביצוע הרכישה.

על מה אנחנו מוציאים הכי הרבה כסף?

המשתתפים בסקר נשאלו, על מה לדעתם הם מוציאים הכי הרבה כסף – או מהו הרכיב המשמעותי ביותר בתכנון ההוצאות שלהם. בתשובה, ענו 52% מהישראלים כי ההוצאות על מזון הן הסעיף המשמעותי ביותר בתקציב. 11% ציינו טיולים כסעיף המשמעותי בהוצאות, 9% חשבו שדווקא רכישה של פריטי ביגוד והנעלה הוא הסעיף היקר ביותר בהוצאות שלהם, ו – 3% חשבו שהם מוציאים הכי הרבה על בילויים.

בשורה התחתונה – הישראלים הם צרכנים חכמים

הבשורות העולות מן הסקר האחרון הן טובות – בהשוואה לסקרים פיננסיים שנערכו בשנים קודמות, אשר בחנו את ההתנהגות הצרכנית האופיינית בישראל – ניכר כי אנחנו מגלים יותר ויותר מודעות צרכנית למצב הפיננסי האישי, יותר תכנון ומעקב אחר מצבנו הכלכלי, ויותר אחריות כלפי חשבון העו"ש שלנו. יותר ישראלים מספרים על מעשים פעילים וקבועים של מעקב ושליטה בהוצאות; יותר סיפרו על מודעות גבוהה לניהול התקציב; ויותר ישראלים אשר השתתפו במחקר סיפרו על המשמעויות הכלכליות והבחירות הפיננסיות אשר הפכו להיות חלק משגרת החיים הקבועה.

שנת 2016 היתה שנת שיא מבחינת החוב של משקי הבית בישראל. מעל 500 מיליארדי שקלים – זינוק של 65% מאז שנת 2008, וצמיחה של כמעט 7% בגובה החובות שלנו. אין ספק, כי חשוב עכשיו לחנך ולהקפיד על שינויים בהרגלי הצריכה והמודעות לניהול פיננסי חכם. ניראה, כי שנת 2017 מתחילה נכון!