דעיכת העיתונות המודפסת – ניצחון לזכותם של אתרי חדשות דיגיטליים

מאז התבססותו של האינטרנט ועליית קרנם של אתרי חדשות דיגיטליים, לא אחת נשמעות טענות אודות קיצה הקרב של העיתונות המודפסת. למרות שנכון להיום העיתונים המודפסים ממשיכים את קיומם, הנתונים בשטח מדברים לרעתם ומאששים את התחזיות הפסימיות בדבר היעדר עתידם.

אתרי חדשות דיגיטליים מערערים את מעמדה של העיתונות המסורתית

העיתונות המודפסת נחשבת בעולם התקשורת למדיום הוותיק ביותר, אשר החל את דרכו עוד בראשית המאה ה-19 באירופה. העיתונים מילאו תפקיד חשוב בהווייתה של החברה – באמצעותם צרך הציבור חדשות, התעדכן במידע וגילה אילו נושאים מרכזיים עומדים על סדר היום. מסרים המועברים באמצעות העיתונות המודפסת נהנו מאמינות גבוהה בקרב הציבור.

מצב הדברים השתנה במהלך שני העשורים האחרונים עם כניסתו לתחום של מתחרה חזק מאין כמוהו – אתרי חדשות דיגיטליים. תפנית זו שינתה את דפוסי צריכת החדשות של הציבור. ראשית, נמצא כי לאורך השנים נהנים אתרי חדשות דיגיטליים מדרגת אמינות גוברת. זאת, לעומת ירידה הדרגתית באמון שרכש הציבור כלפי המידע המועבר באמצעות העיתונות המסורתית. שנית, אחוזי החשיפה של הציבור לאתרי החדשות הדיגיטליים עולים בהדרגה משנה לשנה, בעוד הצריכה של הציבור את העיתונות המודפסת הולכת ויורדת.

עידן החינמונים

על אף הקשיים שקמו בדרכה בחרה העיתונות המודפסת לא לוותר. מאבק ההישרדות הגיע לשיאו כאשר בשנת 2007 הושק העיתון החינמי "ישראל היום". עיתונים מרכזיים נוספים "ידיעות אחרונות", "מעריב" בחרו באסטרטגיה דומה והחלו בהפצה מאסיבית של עותקים חינמיים בתחנות רכבת, מקומות ציבוריים, מוסדות להשכלה גבוהה וכו'. עם זאת, נראה כי מדובר היה בפתרון זמני בלבד, שהרי במהלך השנים ירד בהדרגה מספר העותקים המודפסים של החינמונים. כך למשל, "ישראל היום" הפיץ 325,000 עותקים ביום בשנת 2016, כאשר נכון להיום היקף ההדפסה עומד על 275,000 עותקים בלבד. בסך הכול מודפסים מדי יום כ-565,000 עיתונים המופצים בחינם ברחבי הארץ.

נראה כי ירידה במחירי הפרסום בעיתונות המודפסת מהווה את הגורם המרכזי המאיים על המשך קיומם של החינמונים. מאז שנת 2008 ועד היום ירדה ההכנסה מפרסום בעיתונות המודפסת בערך בחצי (0.7 מיליארד ₪ ב-2016 לעומת 1.3 מיליארד ב-2008). על פי הערכה, במידה ותימשך הירידה המגמתית במחירי הפרסום, הדפסתם של החינמונים תחדל להיות כלכלית ומודל חלוקה זה ייכחד מן העולם.

לאן "בורחים" המפרסמים?

לנוכח העובדה כי נתח השוק של העיתונות המודפסת עומד על 18% מסך הפרסום, בעוד בין השנים 2015-2016 הסתמנה ירידה של 12% בהיקף הפרסום בעיתונות המודפסת ומנגד חלה עלייה של 15% בהיקף הפרסום בדיגיטל, לא קשה לנחש מהו המדיום שנהנה מפופולאריות גוברת בקרב הציבור. אתרי החדשות הדיגיטליים המרכזיים דוגמת, YNET, וואלה ו-MAKO זוכים לתנועת גולשים העומדת בכל אחד מהם על לפחות 40 מיליון כניסות שנתיות.

ומה עם מנויים לעיתונות המודפסת?

פרט לפרסומות, דמי המנויים מהווים עבור העיתונות המודפסת אפיק רווח נוסף. העיתון "גלובס", למשל, מונה היום 30 אלף מנויים, בעוד מספר המנויים לעיתון "הארץ" עומד על 95 אלף. טווח מחיר המנויים לעיתונות יומית מודפסת נע בטווח של 100-160 ₪, כלומר, רווח מקסימאלי אפשרי עבור "הארץ" ו"גלובס" יעמוד על 15 מיליון ₪ ו-5 מיליון ₪ בהתאמה. ניתן לומר כי רווחים אלו מדחיקים את קיצה הקרב של העיתונות המודפסת, אך לאור ההפסדים הגבוהים על הפרסום ולנוכח ההצלחה של העיתונות הדיגיטלית, ספק אם דמי המנוי הם אלו שיצילו את העיתונות המסורתית.

למרות מאבק הקיום המתמשך שמנהלת העיתונות המודפסת, נראה כי תלך ותדעך עד שבהדרגה תיעלם לחלוטין. ללא ספק, אתרי החדשות הדיגיטליים צוברים פופולאריות בקרב הציבור הישראלי הצמא לחדשנות וקדמה טכנולוגית. צריכת חדשות באופן דיגיטלי מהווה היבט אחד בלבד בתרבות החדשה יחסית של החיים בעולם האינטרנט.