25% מהישראלים – "המצב הכלכלי שלנו השתפר ב 2016!"
מצב כלכלי של אזרח ישראלי, או של משפחה ישראלית, איננו עניין שניתן לייחס לו ערך מספרי כזה או אחר בקלות. ישנם מגוון מרכיבים המשפיעים על חוסן כלכלי ובסופו של יום נראה שהדבר החשוב ביותר הוא התחושה הסובייקטיבית, דהיינו כיצד רואה הנשאל עצמו את מצבו הכלכלי.
לאופן בו אנו תופסים את מצבנו הכלכלי השפעה מרחיקת לכת על שביעות הרצון הכללית שלנו ועל איכות חיינו. שני גורמים מדידים להם חלק חשוב בעיצוב האופן בו אנו תופסים את מצבנו הכלכלי הם רמת ההכנסה שלנו וגובה הוצאותינו השוטפות. לאדם שמרגיש שהכנסותיו מאפשרות לו לרכוש בקלות את המוצרים להם הוא זקוק כדי למלא את צרכיו תהיה נטייה להגדיר את מצבו הכלכלי כטוב.
מי שקל לו לשים ידיו על שלל מוצרי צריכה, בראשם מזון, ביגוד והנעלה ומוצרי חשמל, תוך שבמקביל אין לו בעיה לממן מגורים הולמים ולצאת מדי פעם לנופש יהיה, בהסתברות גבוהה, אדם שחש שבע רצון מאיכות חייו. כל זאת בתנאי שלכל הנ"ל נלווית תחושת ביטחון, דהיינו שהמצב עתיד להימשך כך ללא קשיים מיוחדים.
מטבע הדברים, לנו כחברה עניין במעקב אחר האופן בו אזרחי ישראל תופסים את מצבם הכלכלי. גופים שונים נוהגים לערוך סקרים שמטרתם השלכת אור על תחום מתעתע זה. בפסקאות הבאות תמצאו נתונים מעניינים שנאספו ממספר סקרים שכאלה (ובראשם סקרים של רשות ההסתדרות לצרכן). אל המספרים נלווים פירושים הנוגעים להשפעתם על איכות חיינו ושביעות רצוננו ממצב הכלכלה הישראלית בכלל ומצבנו הכלכלי האישי בפרט.
עליה בהכנסה הממוצעת
בשנת 2016 עלה השכר הממוצע בישראל בשני אחוזים ועמד על 9,800 ש"ח לחודש. עם זאת רק אחד מתוך ארבע ישראלים מעיד שהכנסתו בשנת 2016 עלתה. פילוח לפי גובה ההכנסה מגלה שבקרב הרבדים הנמוכים כ20% הגדילו הכנסותיהם בשנת 2016 לעומת 35% ממי שמשתכרים סכומים הגבוהים מן השכר הממוצע.
עוד מעניין לציין כי בממוצע שכר של גברים השתפר יותר מזה של נשים, וכן שעליות השכר משמעותיות יותר ככל שגיל הנשאל נמוך יותר, כ30% מבני 18-34 העידו ששכרם עלה בשנת 2016 לעומת 24% בלבד מבני 35-54 ורק 13% אצל בני 55+.
אנו רוכשים יותר
תופעה מוכרת של תרבות הצריכה היא שכדי לחוש שבעי רצון אנו צריכים להיות מסוגלים לאפשר לעצמנו לרכוש יותר. המשק הישראלי מתפקד היטב בשנים האחרונות, הוא ניחן ביציבות, התפוקה עולה, הממשלה עומדת ביעדי הגירעון, מדד המחירים לצרכן נמוך (ואפילו שלילי לעיתים), השקל שומר על ערכו ביחס למטבעות מובילים (הדולר והאירו בראשם) ועוד. כל אלה גורמים לכך שישראל זוכה לדירוג אשראי גבוה וכך קל לממשלה להשיג מימון מגורמים שמחוץ למדינה. ריביות נמוכות על הלוואות המוענקות למדינה מבטיחות עלויות מימון מזעריות וכך ניתן להקצות יותר משאבים לפיתוח תשתיות ושיפור השירות לאזרח.
בשנת 2016 אחד מכל שני ישראלים הגדיל הוצאותיו. התחום בו עלתה הצריכה באופן החד ביותר היה מזון ורק אחר כך הלבשה והנעלה ומוצרי חשמל.
כלכלה יציבה ושיפור מצבנו כצרכנים
כשאנו נשאלים האם אנו סבורים שמצבנו כצרכנים בשנת 2016 השתפר אחד מכל ארבעה יעיד שכן. יותר ממחצית מהישראלים חושבים שמצבם כצרכנים נשאר יציב (לא השתפר ולא הורע) ורבע מאיתנו סבורים שקשה לנו יותר לממן את צרכינו.
מעניין לציין כי בפילוח לפי השכלה דווקא אלה בעלי השכלה עד תיכונית בלבד נוטים לחוש שיפור, ותחושות כאלה בקרב המגזר הערבי גדולות פי שתיים מתחושות דומות בקרב הציבור היהודי (במגזר הערבי 37% סבורים שמצבם כצרכנים השתפר בשנת 2016 לעומת 19% בלבד אצל ישראלים יהודים).
נקודת התורפה – מחירי הדיור
בעוד הנתונים על רמת הכנסה ויכולת לעמוד בהוצאות השוטפות (לא רק אלה ההכרחיות כגון מזון וביגוד אלה גם מותרות כגון בילויים, חופשות, רכב חדש ועוד) מעידים על שיפור באיכות החיים של אזרחי ישראל הרי שנקודת תורפה עקבית המעיבה על חיינו היא הקושי לממן רכישת דירה וגובה דמי השכירות שנאלצים לשלם מי שאין להם דירה משלהם.
מחירי הנדל"ן בישראל במגמת עליה, זאת למרות ניסיונות של הממשלה להתערב בשוק ולהביא לירידה או לפחות להקל על משפחות בראשית דרכן לרכוש דירה, תוכניות כגון "מחיר למשתכן" המחייבות קבלנים למכור דירות במחיר מופחת (כ75%) למי שעומדים בקריטריונים מסוימים.
בישראל מי שרמת הכנסתם ממוצעת ואין להם מקורות מימון נוספים משמעותיים (תמיכה מההורים למשל) מתקשים מאוד לרכוש דירה. אמנם, היציבות במשק אחראית לכך שניתן לקבל משכנתאות אולם אלה מוענקות בתנאים סבירים בלבד והסכומים הגדולים שצריכים הלווים פירושם תשלומי החזר חודשיים הנוגסים נתח נכבד מן ההכנסות.
ישראל היא מדינה שהחיים בה מורכבים, ישנם שלל גורמים המשפיעים על מידת שביעות רצוננו, אחד המרכזיים שבהם הוא מצבנו הכלכלי. המשק הישראלי מתפקד היטב ומניב הישגים נאים בתקופה בה כלכלות שונות בעולם חוות קשיים ומשברים, הנתונים הנאספים בסקרים מעידים על כך שאזרחי המדינה נהנים מן היציבות במשק. בעיות עיקריות שניתן להצביע עליהן הן האופן בו מתחלקים פירות הצמיחה (הפערים בין עשירים לעניים אינם מצטמצמים ואפילו גדלים) והקושי לרכוש דירה או לממן דיור בדרך של תשלום דמי שכירות סבירים. כיום צריכות משפחות להקצות כמחצית מהכנסותיהם לכיסוי הוצאות דיור, הפחתת נטל זה בכוחה לשפר פלאים את תחושת שביעות הרצון מן המצב הכלכלי.
