אם גם לכם יש מינוס בחשבון הבנק – אתם לא לבד: למעלה מ-50% מקרב הישראלים נמצאים לפחות מספר פעמים בשנה במצב של אוברדרפט ושני שליש מתוכם חווים מצב של משיכת יתר באופן קבוע. יש שיתחילו לספר סיפורים, לתרץ את המצב ולתת שורה של נימוקים הגיוניים לכאורה, למצבם הכלכלי העגום. עם זאת, ברוב המקרים הסיבה המרכזית למינוס בחשבון הבנק נוטעת את שורשיה בהתנהלות כלכלית לקויה. מטרתה של כתבה זו להמחיש באופן מעשי כיצד ניתן לחסוך בהוצאות, לנהל תקציב משפחתי מאוזן, להגיע לפלוס קבוע בחשבון הבנק ואולי אפילו לחסוך כסף לעתיד.

 

לצורך העניין ניקח משפחה ישראלית בת 4 נפשות המתגוררת באשקלון: כל אחד מבני הזוג עובד ומרוויח שכר ברוטו ממוצע העומד היום על 10,108 ₪ (כ-7,700 ₪ נטו) – סה”כ 15,400 ₪ (האב – שכיר ברחובות, האם – עצמאית עובדת מהבית), ושני ילדים: פעוטה בת שנתיים ותינוק בן חצי שנה.

הבה ניתן הערכה של הוצאות חודשיות בסיסיות עבור משפחה זו:

ההוצאה גובה הוצאה חודשית בש”ח
שכירות 3,000
מיסים* 1,000
קניות בסופרמרקט** 3,000
גנים פרטיים עד גיל 3 4,000
הוצאות רכב*** 2,500
סה”כ 13,500

 

*מיסים – חשמל, גז, מים, ארנונה, וועד, אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים ניידים.

**קניות בסופרמרקט – מזון, מוצרי ניקיון, מוצרי ניקיון, מוצרים לבית.

***הוצאות רכב – החזר הלוואה, ביטוח, טסט, טיפול שנתי, דלק.

מן הראוי לציין כי סיכום הוצאות הנ”ל הינו הערכה בלבד. יחד עם זאת, הערכה זו הינה הכרחית, שכן היא משקפת את סך ההוצאות עבור משפחה ישראלית ממוצעת.

 

כפי שניתן לראות, גובה ההוצאה החודשית של המשפחה עומד על 13,500 ₪ בחודש שזה 1,900 ₪ (כאלפיים ₪ בחודש) פחות מההכנסות. לכאורה נראה כי למשפחה זו, בדומה למשפחות ישראליות רבות, יש את מלוא הפוטנציאל לשמור על פלוס קבוע בחשבון הבנק. אם כך, מדוע זה לא קורה, וכיצד ניתן למנוע מצב של משיכת יתר?

 

ההסבר לכך פשוט למדי. רשימת ההוצאות החודשיות לוקחת בחשבון אך ורק את ההוצאות הבסיסיות ואינה כוללת הוצאות נוספות: רכישת ביגוד, חידוש מוצרי חשמל וריהוט, בילויים משפחתיים ועוד. לפיכך, מינוס בחשבון וחריגה ממסגרת האשראי מעידים על כך שגובה ההוצאות הנוספות עולה על אלפיים ש”ח בחודש. במידה וחריגה זו תתרחש גם בחודשים העוקבים, המצב ילך ויחריף והגרעון ילך ויגדל.

 

הימנעות מטעויות נפוצות והקפדה על הדברים הבאים יאפשרו לכם לנהל תקציב משפחתי מאוזן:

 

חלוקה לתשלומים:

  • הימנעו מפריסת התשלום עבור הוצאות בסיסיות, שהרי בחודש שלאחר מכן החלק הדחוי של התשלום יגדיל אל גובה התשלום של החודש העוקב ויקטין את הסכום המוקצה לטובת הוצאות נוספות (במקרה של המשפחה שלנו – 2,000 ₪).
  • במעמד של פריסה לתשלומים של הוצאות נוספות חשבו לטווח ארוך. קונים ארון בגדים בעלות של 2,000 ₪ ורוצים לפרוס את התשלום ל-2? זה הזמן לחשוב קדימה ולעשות רשימה של הוצאות גדולות שאורבות לכם בעתיד: אם, למשל, בחודש הבא מצפה לכם קנייה גדולה של בגדי תינוקות לקראת עונת החורף הקרבה, קחו בחשבון כי לא תוכלו לעבור את ה-1,000 ₪ שיוותרו מהתקציב החודשי של החודש הבא לאחר פריסת התשלום עבור ארון הבגדים לשני תשלומים.
  • זכרו, תשלומים בכרטיס האשראי ממלאים את המסגרת. ומה תעשו כאשר המסגרת תתמלא?

 

הלוואות: הימנעו במידת הניתן מלקיחת הלוואות ושמרו אופציה זו למקרי חירום בלבד. מדוע?

  • תצטרכו להחזיר אותה – גובה ההחזר החודשי יבוא, מן הסתם, על חשבון 2,000 ₪ הנותרים מהתקציב החודשי ויקטין סכום זה.
  • תצטרכו לשלם ריבית.
  • בדומה לפריסה לתשלומים, חלק מהלוואות תופסות מקום במסגרת האשראי.

 

כרטיסי אשראי: חברות האשראי מבטיחות, אמנם, אינספור הטבות אטרקטיביות שמפתות אותנו להסכים ולקחת עוד ועוד כרטיסים. עם זאת, אין סיבה ממשית להחזיק יותר משני כרטיסי אשראי. מאחר וברוב המקרים סך המסגרות של כלל כרטיסי האשראי שברשותכם עולה על סך ההכנסות שלכם, הסבירות כי תתפתו לנצל מסגרות אלו ותחרגו מהתקציב החודשי היא גבוהה למדי. בקיצור, לא כדאי.

 

מבצעים: גם עם מבצעים כדאי להיזהר. רכישת מוצרי מזון במחירי מבצע, למשל, יכולה לחסוך לכם עשרות ואף מאות שקלים בחודש. יחד עם זאת, הימנעו מרכישת מוצרים שתוקפם צפוי לפוג בקרוב (ולכן לא תספיקו להשתמש בהם) והימנעו מרכישת אריזות חיסכון גדולות (במידה ומדובר במוצר שאינכם מרבים להשתמש בו). לעומת זאת, רכישת מוצרים המצויים אצלכם בשימוש קבוע, דוגמת חיתולים, היא הזדמנות נהדרת לצמצם בהוצאות הבסיסיות של החודש העוקב על ידי רכישה של המוצר בכמויות גדולות בחודש הנוכחי במחירי מבצע.

 

חשיבה קדימה: תכנון לטווח ארוך זהו, למעשה, כלל הזהב בחיסכון של התקציב המשפחתי. תכנון של הוצאות עתידיות יכול להיות מתיש, אך אם תנסו לקחת בחשבון את מכלול ההוצאות העתידיות הצפויות ולדייק עד כמה שניתן במספרים, תוכלו להתוות תכנית עתידית לביצוע ההוצאות וחלוקה של התשלומים באופן שלא יחרוג מגובה היתרה שנותרת בחשבון לאחר תשלום ההוצאות הבסיסיות. באופן זה תוכלו גם לבנות לעצמכם סדרי עדיפויות ולדחות חלק מהרכישות למועדים מאוחרים יותר.

 

כמו כן, חשוב כי תיקחו בחשבון גם הוצאות בלתי צפויות שעשויות לצוץ במהלך הזמן – אל תאפשרו לגובה ההוצאה החודשית המתוכננת עבור ההוצאות הנוספות להגיע לגובה המקסימאלי (במקרה של המשפחה שלנו 2,000 ₪) – כך ההוצאה הבלתי צפויה לא תתפוס אתכם בהפתעה.

 

כפי שראיתם, מרבית המשפחות הישראליות אכן יכולות לשמור על פלוס קבוע בחשבון הבנק. מקרה המבחן שהוצג לעיל משקף תמונת מצב עבור משפחה ממוצעת. ערכו לעצמכם רשימה דומה של הוצאות בסיסיות, חשבו את גובה הסכום הנותר מההפרש בין גובה ההכנסות וההוצאות שלכם, תכננו את ההוצאות העתידיות והתוצאה לא תאחר להגיע. פשוט תנסו!

 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >