עובד שכיר עשוי מדי פעם לחלות או להיפצע וכך למצוא עצמו במצב בו הוא אינו יכול לבצע את מלאכתו. כולנו יודעים כי דיני העבודה בישראל מאפשרים לכל עובד שכיר להיעדר מן העבודה מס’ ימים בכל שנה בשל מצב בריאותי תוך שהוא מקבל שכר עבור ימים אלה. זכות זו מכונה “ימי מחלה” והיא מעוגנת בחוק דמי מחלה. למרות שאנו יודעים היטב שמגיעים לנו ימי מחלה לא תמיד ברור כמה ימים כאלה אנו יכולים לקבל, מה קורה אם אנו נאלצים לחרוג מן המכסה או, לחלופין, איננו מנצלים את כולה, האם צורך לטפל בבן משפחה חולה מאפשר לנו לקבל ימי מחלה וכד’. אספנו עבורכם מידע מועיל אשר יסייע לכם להבין מה זכויותיכם בכל הקשור להיעדרות מן העבודה בשל מצב בריאותי.

 

ימי מחלה הם זכות המעוגנת בחוק לימים בהם עקב מצב בריאותי לא תקין העובד רשאי להיעדר מעבודתו ובכל זאת לקבל תשלום. החוק קובע כמה ימים כאלה מותרים לעובד בשנה, ובאילו תנאים”

 

תשלום על ימי מחלה – מהיום השני להיעדרות

נקדים ונאמר שזכאות לשכר עבור ימי מחלה תלויה בהמצאת אישור רפואי המעיד על כך שמצבנו הבריאותי הפך את ההיעדרות מהעבודה לכורח המציאות. כאשר עובד אינו דואג לקבל אישור כזה מן הרופא שטיפל בו, ימי ההיעדרות מן העבודה לא יחשבו ימי מחלה אלא ימי חופשה לכל דבר (הימים ירדו ממכסת ימי החופשה, ואם נוצלה כל המכסה לא ישולם שכר בגין ימים אלה). מעסיקים הנותנים אמון בעובדיהם עשויים לוותר על הצגת אישור רפואי ולהסתפק בהודעה של העובד (המעדכנת על כך שייעדר מן העבודה בשל מצב בריאותי) כדי להחשיב את ההיעדרות ככזו המאפשרת ניצול ימי מחלה.

 

חשוב מאוד לדעת שהזכאות לקבל שכר עבור ימי מחלה מתחילה מהיום השני להיעדרות. יוצא אם כן שעובד הנעדר יום אחד בכל פעם עשוי לנצל את כל מכסת ימי המחלה מבלי שיקבל שכר אפילו על אחד מהם. עוד חשוב לדעת שלמעסיק אסור לפטר עובד הנאלץ להיעדר מעבודתו בשל מצב בריאותי כל עוד אין חריגה ממכסת ימי המחלה שצבר העובד.

 

ימי מחלה משולמים רק מהיום השני

עובד מקבל תשלום על פי חוק על ימי מחלה באופן מדורג ורק החל מהיום השני למחלה. כך יוצא, שאם במהלך השנה חליתם מספר פעמים ובכל פעם נעדרתם רק יום אחד – לא קיבלתם תשלום כלל על ימי המחלה שלכם

 

כמה ימי מחלה מגיעים לנו?

לפי חוק דמי מחלה עובד זכאי ל1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעסיק. מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה עובדים בענפים מסוימים זכאים ל2 ימי עבודה בחודש. כל יום מחלה לו זכאי העובד ולא נוצל נצבר לזכות העובד אולם המספר המקסימאלי שניתן לצבור עומד על 90. חישוב פשוט קובע מספר ימי מחלה שנזקפים לזכות עובד שלא עבד חודש מלא (כולל מי שמקבלים שכר על בסיס שעתי או יומי, עובדים במשרה חלקית, מי שהחל עבודתו אצל מעסיק מסוים באמצע החודש וכד’). כך למשל, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים צבירת ימי המחלה תקבע כך- (מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש לחלק ב21.66) כפול 1.5 (או כפול 2, הכול בהתאם למקדם הזכאות כפי שתואר לעיל). ימי מחלה שלא נוצלו יצברו לזכות העובד גם משנה לשנה כאשר התקרה עומדת על 90 ימים (ימים שאינם מנוצלים לאחר צבירת המכסה המקסימאלית פשוט נגוזים ואין כל תשלום עבורם).

 

היעדרות הנובעת ממצב רפואי של בן משפחה קרוב

כאשר עובד נאלץ להיעדר מעבודתו מכיוון שעליו לטפל בבן משפחה קרוב שחלה או נפצע (ילד, בן זוג או הורה) יוכל לנצל את זכותו לימי מחלה ממש כאילו מצבו הבריאותי שלו עצמו הוא שגרם להיעדרות. מובן מאליו שהעובד נדרש להציג חוות דעת רפואית המעידה על כך שמצבו הבריאותי של בן המשפחה הקרוב הוא כזה המחייב השגחה וטיפול צמוד.

 

איך מממשים את הזכות לקבל ימי מחלה

מעבר להצגת האישור הרפואי העובד אינו צריך לעשות דבר כדי לקבל תשלום עבור ימי מחלה כל עוד לא חרג מן המכסה הנזקפת לזכותו. העובד רשאי כמובן לבקש להחשיב את ימי ההיעדרות כימי חופשה (אז ירדו ממספר ימי החופשה  שצבר).

 

מה קורה אם חורגים מן המכסה של כמות ימי המחלה המותרת בשנה

במקרים בהם עובד חורג ממכסת ימי המחלה שצבר ימי ההיעדרות שבחריגה מן המכסה יחשבו כימי חופש לכל דבר ועניין (זכאות לשכר כנהוג כשמדובר בימי חופש, הורדה ממניין ימי החופשה הצבורה וכד’). מעסיק רשאי לאפשר לעובד לקבל שכר על ימי המחלה שבחריגה על חשבון ימי מחלה שיצבור בעתיד. עובד שחורג ממספר ימי המחלה שצבר יכול לבקש מן המעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >