מעל 80% ממשקי הבית בישראל מכירים את המצב של משיכת יתר (“אובר-דראפט”) בחשבון העובר ושב שלהם. עשרות אחוזים של משקי בית חיים במצב תידי של משיכת יתר. הלוואות חוץ בנקאיות והלוואות מיידיות הפכו דבר שבשגרה – כשהמינוס הופך “עמוק” מדי ואנחנו לא מזהים דרך יציאה – הלוואה של עד חמישים אלפי שקלים עושה את דרכה בתוך כמה שעות לחשבון הבנק שלנו, ולרגע יש לנו אוויר לנשימה. מה לא תמיד כל הלווים מודעים לו, הוא הריביות הגבוהות המאפיינות חלק מההלוואות הללו. הריבית על ההלוואה היא בעצם התשלום שמקבל הגוף הלווה בגין ההלוואה. גובה הריבית משתנה, ונקבע על פי מאפייני הלווה וההלוואה. ניתן למצוא הלוואות בשוק הניתנות גם בריביות הגבוהות להחריד של 25% ויותר, עבור לקוחות שסומנו כפחות בטוחים או עבור מסגרות הלוואה ייחודיות. חוק אשראי הוגן, הוא תיקון מספר 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ”ג – 1993), קובע ריבית מרבית בהלוואות לפרטיים ולעסקים קטנים שאינם תאגידים, והוא אף קובע רף ריבית שהוא פלילי, ודינו מאסר.

 

החוק שיכנס לתוקף באופן הדרגתי, יגן על צרכני ההלוואות, שמעתה יקבלו תמונה ברורה יותר של התנאים, ההחזרים ופרטי ההלוואה שזה עתה לקחו. קבלו את המדריך לריבית הוגנת במסגרת חוק אשראי הוגן. מהו חוק אשראי הוגן, מתי ייכנס לתוקף וכיצד יסייע לצרכנים פרטיים ולעסקים קטנים להשתמש בהלוואות כדרך נבונה כלכלית להגדיל את האשראי, מבלי להתחייב לתשלומים גבוהים עקב ריבית מטורפת? הכל על חוק אשראי הוגן – במאמר שלפניכם.

 

חוק אשראי הוגן מגביל את גובה הריביות

חוק אשראי הוגן אושר בימים אלה לקריאה שנייה ושלישית ועוסק בהגבלת גובה הריבית שמותר למוסדות הפיננסיים לגבות בכל הלוואה שניתנת לגוף פרטי, שאינו תאגיד

 

חוק אשראי הוגן – מתקן ומוסיף על חוק ישן ופרוץ

חוק אשראי הוגן הוא חלק מחוק הסדרת הלוואות חוץ – בנקאיות אשר נחקק כבר בשנת 1993 על ידי ממשלת ישראל, במטרה לתת מענה לקשיים אשר אפיינו את שוק ההלוואות החוץ – בנקאיות כמו אחוזי ריבית גבוהים, תנאים לא מפוקחים עבור לווים שונים, ונתונים לא ברורים בנוגע לגובה הריבית האפקטיבית שתשולם על ההלוואה עבור הלווים – אשר לא פעם מצאו את עצמם במצב בו הם מתקשים לעמוד בתשלומי ההחזר הגבוהים, המגלמים נומינאלית מעל 150% מסכום ההלוואה המבוקש מלכתחילה. אתגרים אלו עוררו את ההבנה שיש צורך לפקח ולהסדיר את התחום. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בחוק אזרחי, הרי שאין חובה פלילית כלפי מי שעובר אותו ולכן נוצר מצב של “שוק פרוץ” ובו פיקוח לקוי על שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות בישראל. החוק עבר שינויים ותיקונים במהלך השנים, אך אלה היו מינוריים ולא באמת הביאו את השינוי המיוחל לתחום ההלוואות החוץ – בנקאיות, עד לשינוי האחרון – הוא חוק אשראי הוגן – שלמעשה הפך את החוק על פניו והציב את הצרכן בראש.

 

בבסיס התיקון החדש, הוא חוק אשראי הוגן, עומד סעיף מרכזי הקובע את הריבית הגבוהה ביותר שניתן לגבות עבור מתן הלוואה לגופים פרטיים שהם לא תאגידים. ריבית מקסימלית זאת נקבעת לפי ריבית בנק ישראל (בשיעור של 0.1% בימים אלה) בצירוף 15% נוספים. במקרים של הלוואה קצרת מועד, מאשר החוק לגבות עד 20% נוספים על רבית בנק ישראל. קביעת ריבית גבוהה מזו המותרת על פי חוק אשראי הוגן, תיחשב מעתה עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר.

 

מהי הריבית המותר על פי חוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן קובע כי הריבית המרבית המותרת בהלוואות לפרטיים היא עד 15% בהלוואה ארוכת טווח, 20% בהלוואה קצרת מועד. העונשים – עד שלוש שנות מאסר למי שגובה ריבית גבוהה מזו

 

חוק אשראי הוגן קובע הגבלות, איסורים ואיזונים – לטובת הצרכן

“חוק אשראי הוגן” הוא למעשה רשת של איזונים ובלמים למערכת הבנקאית שעד היום לא הייתה מוגבלת באחוזי הריביות שגבתה עבור הלוואה, כך שניתן היה להיתקל במנעד נרחב של  ריביות המתחילות ב – 5% ועשויות להגיע באופן חריג גם עד לכ – 20%, כאשר הממוצע הרווח בשוק הינו בערך  ריבית בגובה של 7%. יתרון נוסף לחוק אשראי הוגן הוא המגבלות שהוא מציב אל מול המערכות החוץ בנקאיות, כמו חברות האשראי, וקביעה של סף ריבית מרבי ואחיד לכל הגופים. חוק אשראי הוגן מסדיר גם את תחום ריבית הפיגורים שעד היום לא הייתה מוסדרת ומי שלא עמד בפירעון ההלוואה נדרש על ידי הגורמים המלווים לעמוד בריבית מרקיעת שחקים. מעתה קובע חוק אשראי הוגן כי ריבית הפיגורים תהיה קבועה ואחידה, בהיקף מרבי של 3%, כך שחישוב הריבית המקסימלי ממנה אין לחרוג, יחושב על פי ריבית בנק ישראל העומדת על 15% בתוספת ריבית הפיגורים המקסימלית של 3%. כלומר, אף גוף מלווה לא יוכל לחרוג מריבית פיגורים הגבוהה מ-18%.

 

מתי צפוי להיכנס חוק אשראי הוגן לתוקף?

חוק אשראי הוגן יכנס למלוא תוקפו באופן מדורג החל משנת 2017 ויתבצע בשלבים במהלך שנה ושלושה חודשים. הסעיפים אותם הזכרנו במאמר זה יכנסו לתוקפם כבר בספטמבר 2017. כמו כן, תוך חצי שנה ממועד בו פורסם החוק, מחויב שר המשפטים לקבוע תקנות הקובעות את סוג עסקאות האשראי שהינן יוצאות דופן במסגרת החוק החדש.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >