אייר ברלין פושטת רגל – האם זהו עתידן של חברות הלואו קוסט?

חברות תעופה רבות נהנות מתקופות של שגשוג לצד תקופות מאתגרות של רווחים מצומצמים והפסדים. תנודות שונות בשוק, תחרות גוברת מצד שחקנים חדשים כמו גם חברות וותיקות המרחיבות פעילותן מקשות על האוחזים בהגה לכלכל צעדי החברה באופן מוצלח. מעת לעת אנו שומעים על חברת תעופה כזו או אחרת הנקלעת לקשיים, לעיתים עד כדי פשיטת רגל. במהלך שנת 2017 עלו לכותרות כמה חברות שכאלה, Alitalia, South African Airways וחברת הלואו קוסט אייר ברלין (Air Berlin), לאחרונה (אוגוסט 2017) הכריזו Alitaila וגם חברת התעופה אייר ברלין על פשיטת רגל. רבים שואלים כיום אם קריסתה של אייר ברלין אינה סנונית המבשרת על חברות לואו קוסט נוספות העתידות להיקלע לקשיים. בפסקאות הבאות נבחן האם ניתן להשליך מהאופן בו נאלצת אייר ברלין להפסיק פעילותה למצבן של חברות לואו קוסט אחרות.

אייר ברלין – מאבק מתמשך תוך ניסיון לבדל עצמה מחברות מתחרות

אייר ברלין נחשבת לחברת התעופה הגרמנית השנייה בגודלה (אחרי Lufthansa), וטסים בה כ – 2 מיליון נוסעים בכל חודש. למרות היקף הפעילות העצום החברה נאבקה במשך שנים בשוק תחרותי תוך שהיא אינה מייצרת רווחים נאותים ונאלצת לפנות לקבלת מימון ממשקיעים, חברת Eithan Airways מאבו דאבי בראשם.
לפני שאייר ברלין החלה למתג עצמה באופן מובהק כחברת לואו קוסט היא ניסתה במשך תקופה ארוכה גם להתחרות בחברות המציעות טיסות בשירות מלא ובמחיר גבוה בהתאם. עסקי החברה צמחו, צי המטוסים גדל ומספר העובדים בה האמיר עד לכדי 7,200 אולם מתח הרווחים נותר נמוך וכך נאלצה החברה לגייס הון שוב ושוב.

בתחילת שנת 2017, למרות שאייר ברלין כבר החלה להשכיר מטוסים מאוישים ל – Lufthansa, נאלצה Etihad להזרים לחשבון אייר ברלין סכום של 250 מיליון אירו. זריקת מימון חיצוני זו הספיקה רק להמשיך פעילות החברה עד אוגוסט 2017. סירובה של Etihad להקצות כספים נוספים היא שהובילה לבסוף (באוגוסט 2017) את אייר ברלין לפשיטת רגל. כדי להבטיח שנוסעים שכבר רכשו כרטיסים לא יפגעו העניקה ממשלת גרמניה הלוואה בת 150 מיליון אירו לחברה הכושלת, סכום המבטיח המשך פעילות עד סוף 2017.

היצע וביקוש בשוק טיסות הלואו קוסט

כיום פועלות בעולם עשרות חברות תעופה המציעות טיסות "No-Frills" (דהיינו- ללא "קישוטים", "גימיקים" וכד') במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים ממחירי טיסות "שירות מלא" (בהן הנוסעים זוכים למיני פינוקים, ארוחות, נשיאת כבודה בבטן המטוס ללא תשלום נוסף ועוד). אין כל ספק שהגישה החדשנית עובדת, חברות לואו קוסט רבות משגשגות והיקף פעילותן הולכת וגדלה, כך למשל EasyJet האירופית, Southwestern Airlines  האמריקנית, Air Asia מדרום מזרח אסיה,  Gol Transportes הדרום אמריקנית ועוד.

אולם אליה וקוץ בה, שוק טיסות הלואו קוסט מאופיין בתחרות הולכת וגוברת, מצד חברות תעופה חדשות המוקמות מלכתחילה כחברות לואו קוסט כמו גם ניסיונות של חברות קונוונציונאליות ותיקות לנגוס נתח מן העוגה תוך שהן מציעות טיסות "No-Frills". מטבען של טיסות לואו קוסט שהן מותירות בידי החברה רווח מצומצם בלבד, רק חברות שישכילו לשמור על תפוסה גבוהה ברוב מוחלט של טיסותיהן יוכלו להתבסס ולגדול. אייר ברלין סבלה מן התחרות הגואה, התנהלותה לא הייתה יעילה מספיק והיא הפעילה טיסות בקווים שהסבו לה הפסדים, פשיטת הרגל הייתה תוצאה בלתי נמנעת של כל אלה אולם חברות לואו קוסט המנוהלות כהלכה אינן צפויות לחלוק עתיד דומה.