כסף מהקזינו? כל מה שצריך לדעת על דיווח על כספים במעברי הגבול

כמעט בכל מדינות העולם ישנה חובת דיווח על כסף במזומן שנושא עימו מי שנכנס למדינה כמו גם מי שיוצא ממנה. הסיבה לכך שהשלטונות מציבים עצמם בעמדה המאפשרת ביקורת על תנועה של כסף מזומן (בכל מטבע, לא רק זה של המדינה עצמה) היא הצורך לפעול כנגד הלבנת כספים (דהיינו, הסתרת מקור כספים שהושגו בדרך בלתי חוקית ו/או הסתרת סכומים לצרכי העלמת מס). מכיוון שכמעט כל מי שיוצא לחו"ל, כמו גם מי שחוזרים ממדינה זרה, נושאים עימם כסף בסכום כזה או אחר נקבע סכום מקסימאלי שמותר לשאת עימנו ללא שאנו מחויבים לדווח עליו. בישראל סכום זה עמד על מאה אלף שקלים (או שווה ערך למאה אלף שקלים במטבע אחר, לפי שער החליפין היציג למועד הכניסה או היציאה מגבולות הארץ). אגב, גם זכיות בסכומי כסף מהקזינו, יש לכלול בחישוב.

לאחרונה בוצע תיקון לחוק איסור הלבנת הון כך שבקרוב יופחת הסכום המקסימאלי הפטור מחובת דיווח לחמישים אלף שקלים בלבד כאשר במעברי גבול יבשתיים (כיום ישנם כאלה לירדן, מצריים ועזה) יעמוד הסכום לדיווח על כסף מהקזינו על – 12 אלף שקל בלבד. לא רק זאת אלא שהתיקון מבשר על החמרה נרחבת הרבה יותר מהפחתת הסכומים הפטורים מחובת דיווח, לפניכם פירוט עיקרי התיקון העתיד להיכנס לתוקפו בקרוב והאופן בו עשוי כל אחד מאיתנו להיות מושפע ממנו.

בוטל הפטור מחובת דיווח על כסף מזומן ממנו נהנו עולים חדשים

מלבד הפחתת הסכומים המקסימאליים במזומן שניתן להעביר בעת שנכנסים או יוצאים מן הארץ מבטל התיקון לחוק איסור הלבנת הון פטור מחובת דיווח ממנו נהנו עולים חדשים. עד כה מי שנכנסו לישראל במעמד של עולים חדשים לא צריכים היו לדווח על כספים במזומן שהם נושאים עימם עד לסכום של 1.25 מיליון שקלים. פטור זה הוענק במטרה לעודד עליה ולהקל על עולים חדשים שבוחרים (או מוכרחים) למכור נכסיהם, להמירם לכסף מזומן וכך להגיע לארץ עם סכומי כסף מהקזינו. ביטול הפטור נובע מביקורת שספגה ישראל מצד מדינות וארגונים הפועלים להיאבק בהלבנת הון בטענה כי ישנם מי שמנצלים אותו כדי להבריח כספים מחו"ל אל ישראל ובכך למעשה להלבין אותם.

שינוי מדרג הענישה ופגיעה בחיסיון לו מחויבים עורך דין ורואי חשבון כלפי לקוחותיהם

עוד שינוי חשוב שמביא עימו התיקון לחוק איסור הלבנת הון הוא הקלה מסוימת בצעדי הענישה כנגד מי שמפרים את חובת הדיווח ומכניסים כסף מהקזינו בלי לדווח על כך. עד כה כל מי שהפר את חובת הדיווח חשף עצמו לעונש מקסימלי של עשר שנות מאסר. לאחר שיכנס התיקון לתוקפו בחלק מן המקרים יעמוד העונש המקסימלי על חמש שנות מאסר בלבד (כתלות באופי העבירה, גובה הסכום שלא הוצהר עליו וכד'). שינוי בעייתי נוסף, המעורר תרעומת בקרב עורכי דין ורואי חשבון כאחד, נוגע לעבודתם של מפקחים הפועלים לבחון אם בעלי מקצוע שכאלה עומדים בחובת הערכת סיכון שלקוח, או לקוח פוטנציאלי, שלהם מבצע הלבנת הון. לאחר שיכנס התיקון לתוקפו יותר למפקחים להעביר מידע למשטרה בנוגע למקרים בהם ייתכן שעורך דין או רואה חשבון לא מעריכים נכון, לשיטתם של אותם מפקחים, את הסיכוי שמדובר בהלבנת הון. עורכי דין ורואי חשבון כאחד טוענים שהתיקון פורץ סכר של חיסיון לו הם מחויבים שכן לא ייתכן שיידרשו למסור פרטים חסויים למפקח אשר יהיה רשאי אז להעבירם למשטרה.