נדמה כאילו מאז ומתמיד מקובל בישראל להתנהל כלכלית כשחשבון הבנק ביתרה שלילית, מצב עניינים זה הוא בעייתי מסיבות שונות, הן ברמה האישית והן עבור המשק בכלל. מזה למעלה מעשור שהממשלה פועלת כדי להביא לשינוי אולם נכון לסוף שנת 2017 סך כל היתרה השלילית בחשבונות הבנק של אנשים פרטיים בישראל עומדת על כ – 36 מיליארד שקלים, חריגה של כ – 7,000 שקלים בממוצע עבור כל אדם מעל לגיל 24. בשנת 2007 נכנסה לתוקפה הוראה מטעם בנק ישראל המחייבת את הבנקים המסחריים לקבוע מסגרת אשראי לכל לקוח ולא לאפשר חריגה ממנה. האוברדרפט הכולל אמנם צנח בכמה מיליארדי שקלים מאז אולם נראה שלא חל שינוי של ממש בהרגלים, במקום לחרוג מן המסגרת בבנק עברנו לצרוך מימון בדרך של נטילת הלוואות מן הבנק עצמו וממקורות חוץ בנקאיים.

 

לאחרונה התבשרנו על צעד נוסף שבנק ישראל מתכוון לנקוט כדי להקשות על הבנקים לאפשר לנו לחרוג ממסגרת האשראי ובה בעת לעודד אותנו לנהוג באופן אחראי ולהימנע ממשיכת יתר גדולה. נראה שבקרוב הבנקים יחויבו לשלוח מבעוד מועד מסרון ללקוחות המיידע אותם שהם עומדים בפני חריגה מן המסגרת. אם גם אתם נמנים על 40 האחוזים מן האוכלוסייה שחשבון הבנק שלהם, לפחות בחלק מהזמן, נמצא ביתרה שלילית משמעותית ייתכן מאוד שתקבלו מסרון כזה כבר בחודשים הקרובים.

 

המסגרת בבנק בחריגה - סמס בדרך

לאחרונה התבשרנו כי בנק ישראל יורה לבנקים ליידע לקוחות על שהם עומדים לחרוג ממסגרת האשראי באמצעות מסרון

 

הבנקים אינם עושים די כדי למנוע מאיתנו לחרוג ממסגרת האשראי

כאמור, עבור כל חשבון בנק פרטי נקבעת מסגרת אשראי כאשר בעל החשבון נדרש לחתום על טופס המאשר אותה (כך גם מובטח שהוא מודע לה). במקביל הבנקים נוהגים לגבות על משיכת יתר ריבית הגדלה בהתאם לעומק המינוס כאשר על הסכום שחורג ממסגרת האשראי נגבית ריבית גבוהה במיוחד העשויה להגיע עד ל – 25% בחישוב שנתי. כפועל יוצא לבנקים יש למעשה אינטרס לאפשר לנו לחרוג ממסגרת האשראי. בארה”ב מחייב הבנק הפדראלי את הבנקים המסחריים לקבל אישור הלקוח בטרם מתאפשר ביצוע תשלום הגורם לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון הבנק שלו. נראה שהמהלך של בנק ישראל המבטיח שנקבל התראה באמצעות מסרון על סיכוי שנחרוג בקרוב ממסרת האשראי הוא צעד בכיוון זה.

 

ריבית משתנה על משיכת יתר בחשבון

חשוב לדעת שהבנקים גובים ריבית שונה עבור סכומים שונים במשיכת יתר. הסכום במסגרת האשראי שנקבעת לנו מחולק למדרגות, כך למשל מסגרת אשראי של 20,000 שקלים עשויה להיות מחולקת לסכום בין 0 ל – 12,000 שקלים, כל סכום בין 12,000 ל 20,000 שקלים ומדרגה בה ריבית מקסימאלית עבור כל סכום שמעל לתקרת מסגרת האשראי. ריביות אופייניות במדרגת החיוב הראשונה נעות בין 8% ל-9% (ריבית פריים + 6% עד 7%), במדרגה השנייה הריבית האופיינית נעה בין 10% ל – 14% (פריים + 8% עד 12%), הריבית על סכום במשיכת יתר מעל המסגרת בבנק תעמוד על 13% לפחות.

 

המסגרת בבנק תעלה יותר במינוס

חשוב לדעת שהבנקים גובים ריבית גבוהה במיוחד כאשר המסגרת בבנק נמצאת בחריגה. חריגות כאלה עולות לנו הרבה כסף ולכן משתלם לעשות מאמץ להימנע מהן

 

השפעת ההתרעה על המסגרת בבנק – על ההתנהלות הפיננסית שלנו

כאמור, בכל רגע נתון כ – 40% ממשקי הבית בישראלים נמצאים ביתרה שלילית בחשבון הבנק, כל זאת למרות שברור וידוע שחריגה כזו עולה לנו לא מעט כסף, ושהמחיר שאנו משלמים על משיכת יתר גדל ככל שאנו נמצאים במינוס גדול יותר ובמיוחד אם חרגנו לעומת המסגרת בבנק. מכיוון שרובנו מודעים לריבית הגבוהה שאנו עלולים למצוא עצמנו משלמים אם נחרוג ממסגרת האשראי יכול מאוד להיות שנעשה מאמץ מיוחד להימנע מחריגה כזו אם נדע שיש סכנה שתתרחש. צעד פשוט כמו מסרון מן הבנק המידע אותנו על שאנו מתקרבים לחריגה ממסגרת האשראי עשוי בהחלט לעודד אותנו לצמצם הוצאות עד שיופקד כסף בחשבוננו. בטווח הארוך ייתכן שלמסרון החדש מן הבנק תהיה השפעה מיטיבה על ההתנהלות הפיננסית שלנו.

 

חשוב לזכור שישנן חלופות לקבלת אשראי בדרך של משיכת יתר מחשבון הבנק. אמנם, כניסה למינוס היא דרך קלה להשיג מימון מעבר למה שמספקת לנו הכנסתנו השוטפת אולם בסופו של יום אין מדובר בכסף נוסף אלא רק אפשרות להתנהל בתוך המסגרת בבנק. מומלץ מאוד להגיע למצב בו חשבון הבנק נמצא תמיד ביתרה חיובית. אם צריך, ניתן לקחת הלוואה לכיסוי המינוס, להתחייב לתשלומי החזר שאינם מכבידים עלינו יתר על המידה ולעבור אחת ולתמיד לחיים בתוך המסגרת בבנק, זו שמתאימה להכנסתנו. הלוואה כזו ניתן לקבל אפילו מן הבנק עצמו. המסרון החדש עשוי לעורר אותנו לפעולה מבעוד מועד ולחסוך לנו תשלום גבוה על חריגה ממסגרת האשראי.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >