כמה אנחנו "מבזבזים" על ריבית בהלוואות? סקר מיוחד של אתר ריאלי
הלוואה היא סכום כסף שניתן לכם תמורת החזר אותו סכום בתוספת ריבית (היא מחיר ההלוואה או עלותה) בתוך פרק זמן שבדרך כלל נקבע מראש. גם יתרה שלילית בחשבון העו"ש שלכם הוא סוג של הלוואה, שאמנם אין לה מועד פירעון אבל היא אחת ההלוואות היקרות שתוכלו ליטול (והנה, רק לאחרונה סופר כי מעל 40% מכלל חשבונות העו"ש בישראל מצויים בכל עת ביתרה שלילית, כלומר, עושים שימוש באותה הלוואה יקרה). אין קל מ"להיכנס למינוס" – אם אתם מבזבזים יותר ממה שיש לכם, זה פשוט מתרחש מעצמו. לא באמת יש צורך לחשב מה הן העלויות של הבחירה הזו (אם בכלל אפשר לקרוא לה בחירה) – אבל אם נעצור לרגע, ונבדוק כמה עולה לנו אותה ריבית בהלוואות זו אולי תהיה קריאת השכמה שהמשק הישראלי מחכה לה כבר שנים. אז, כמה באמת אנחנו משלמים על ההלוואות שלנו?
הלוואות מיידיות והלוואות חוץ בנקאיות – ריבית שנתית מרבית של 15%
בואו נשחק קצת במספרים. נניח שנטלתם הלוואה חוץ בנקאית של 30,000 ש"ח, למשך 24 חודשים (שנתיים). נניח עוד שהגוף המלווה הוא אחד מחברות האשראי בישראל והריבית בהלוואה היא 15% (הריבית הממוצעת להלוואות חוץ בנקאיות הניתנות מחברות האשראי כיום). בואו ניראה מה זה אומר בנוגע לעלות ההלוואה –
| סכום הכסף הראשוני | 30,000 ש"ח |
| הריבית להלוואה | 15%, מחושב שנתי |
| אורך ההלוואה | 24 חודשים – שנתיים |
| סה"כ הסכום שיוחזר | 39,675 ש"ח |
| סה"כ עלות ההלוואה (תשלומי הריבית) | 9,675 ש"ח |
| הריבית ביחס לקרן ההלוואה | 32% |
| סה"כ החזר חודשי להלוואה | קצת יותר מ – 1,500 ש"ח |
כמה עולה לנו החריגה מהמסגרת בבנק?
כמעט 40 מיליארדי שקלים – זהו סכום משיכת היתר (ה"אוברדראפט") הכולל של משקי הבית הפרטיים בישראל. כאמור, הריבית החריגה על "מינוס" (משיכת יתר) מעבר למסגרת שאושרה לכם, תהיה קרוב ל – 17%, לעיתים אף יותר. כל הריביות על משיכת יתר בבנק נקבעות על פי ריבית הפריים, היא ריבית בנק ישראל, ובעליית ריבית הפריים – עולות גם ריביות האשראי של הבנקים.
חשבון בנק שאושרה לו מסגרת אשראי של 10,000 ש"ח, והוא נמצא במשיכת יתר של כ – 15,000 ש"ח, משלם ריבית נמוכה יחסית על 10,000 מתוך סכום משיכת היתר הכולל ועוד ריבית בהלוואות בגובה המרבי על 5,000 ש"ח נוספים שהם מעבר למסגרת האשראי שלו. בעליהם של חשבון עו"ש כזה, משלמים בכל חודש כ – 150 ש"ח רק על החזקת יתרת החוב שלהם. זאת, בחישוב גס על פי מדרגת מס ממוצעות.
הערכות מקצוענים – אנחנו מפסידים יותר מ – 100,000 ש"ח על ריבית בהלוואות בימי חיינו
חישוב שנערך לאחרונה על ידי כלכלנים מומחים, ואשר לקח בחשבון יתרת חוב של כ – 10,000 ש"ח בחודש וריבית ממוצעת על כלל יתרת החוב של כ – 10% בשנה, וכלל בחישוב שלו גם הכנסות אלטרנטיביות או רווחים מריבית המופסדים בשל ההוצאות על הלוואות – הגיע למסקנה שעל פני 40 שנים, מפסיד משק בית בישראל קרוב ל – 100,000 ש"ח בגן תשלומי ריבית בהלוואות – וזה, רק עבור 10,000 ש"ח. אבל האמת היא, שהחישוב הנ"ל מתעלם מהלוואות חוץ בנקאיות בריביות דומות, ומהריבית האמתית על משיכת היתר, שהיא גבוהה יותר מזו שהוצגה בחישוב. אם כן, כל משק בית בישראל יכול להשיג את הסכום הנדרש להשקעה ראשונית על נכס נדל"ן – לו רק היה מקפיד להישאר בתוך המסגרת, ולא להיכנס למינוס.
משיכת היתר בישראל – בעיה בקנה מידה כלל ארצי
כ – 35% מכלל בתי האב בישראל נמצאים במשיכת יתר מעל 10 חודשים בכל שנה, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר פורסמו לאחרונה. מדובר, אם כן, במכת מדינה אשר ראוי שתזכה להתייחסות מדינית. שינוי בכיוון הנכון מורגש עם פרסום התקנה האחרונה, אשר צפויה לחייב את הבנקים על שליחת מסרון (הודעת סמס) עם כל חריגה מהמסגרת בחשבון העו"ש. ואולי, עד שלא אנו, האזרחים, ניטול אחריות מלאה על המאזן הכלכלי שלנו, נלמד לחיות בתוך התקציב העומד לרשותנו ולהימנע מרכישות קפריזיות, מאשראי מנופח יתר על המידה, משימוש לא מבוקר בהלוואות חוץ בנקאיות אשר מקטין את ההכנסה הפנויה ומקשה להסתדר במסגרת התקציב העומד לרשותנו, ומחריגות קבועות ממסגרת האשראי המותרת בחשבון העו"ש שלנו – לא נוכל להשתחרר ממכת המדינה, ולשחרר ביחד איתנו את כל אותם מאות אלפי שקלים, אשר במקום לסייע למשפחות קשות יום בחיים מרווחים יותר כלכלית – "נשאבים" אל תוך הרווחים האינסופיים של הבנקים בישראל.
