אנו הישראלים עובדים יותר שעות ממה שנהוג בכל מדינה מפותחת אחרת. בממוצע עובד ישראלי נמצא בעבודה כ – 1,929 שעות בשנה לעומת כ – 1,775 שעות בשנה במדינות הOECD (בגרמניה עובדים בממוצע את מספר השעות הנמוך ביותר, רק כ – 1450 שעות בשנה). ככל שהדבר נוגע לפריון של העובד הישראלי, עניין זה נתון במחלוקת אולם נראה שקיימת תמימות דעים בין מובילי המהלך לקיצור שבוע העבודה הסבורים שהפחתת מספר שעות העבודה ללא פגיעה בשכר היא דרך טובה לצמצם פערים חברתיים (אם לא מבחינת רמת ההכנסה אז לפחות מבחינת איכות החיים). ב – 11 לינואר 2018 התבשרנו על כוונה משותפת של שר האוצר משה כחלון ויו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להפחית את מספר שעות העבודה השבועיות מ – 43 ל – 42 בלבד. כדי להוציא את המהלך אל הפועל נדרשת רק חתימה שלישית על צו ההרחבה, חתימתו של שר העבודה חיים כץ. ההערכות הן שהשר כץ תומך בקיצור שבוע העבודה בשעה אחת ויחתום על הצו עד סוף חודש ינואר 2018.

 

שעת עבודה שבועית אחת פחות תמורת שכר זהה

הקיצור, אשר כפי הנראה יכנס לתוקפו כבר בחודש פברואר או מרץ 2018, הוא בשורה של ממש לכלל העובדים השכירים במשק. מרגע החלתו יידרשו העובדים לארבע שעות עבודה פחות בכל חודש בתמורה לאותו שכר, זאת משום שלפי צו ההרחבה שכר חודשי מלא יגיע למי שהשלים 182 שעות עבודה באותו חודש, לעומת 186 שעות כיום. מדובר בהפחתה בת ארבע שעות לחודש, דהיינו שעה אחת בשבוע, כפועל יוצא השכר עבור כל שעת עבודה יעלה בכ – 2.3%.

 

צו ההרחבה שמכוחו יקוצר שבוע העבודה בשעה אחת מביא עימו שינויים מבורכים נוספים, כך למשל הגדלת תוספות השכר לעובדי המגזר הציבורי, הגדלה הצפויה לחלחל גם למגזרים נוספים. לעומת זאת ישנם גם בשורות נעימות פחות כגון דחיית פעימות העלאת השכר המתוכננות לעובדי המדינה (העלאות המגיעות לעובדים מכוח הסכם המסגרת בין משרד האוצר להסתדרות).

 

קידום איזון ראוי בין עבודה ופנאי

קיצור שבוע העבודה הוא מהלך מתבקש לאור הנתונים המראים כי עובדים בישראלים נדרשים להימצא שעות רבות במקום העבודה, דבר הפוגע בחיי המשפחה ובאיכות החיים בכלל. הצפי הוא שהמהלך יביא גם לשיפור בפריון וכך עלותו למשק תהיה אפסית. גם עובדים במשרה חלקית יושפעו מן המהלך שכן גם הם יהיו זכאים לתעריף שעתי גבוה יותר מזה המשולם להם כיום. מכיוון ששר העבודה והרווחה חיים כץ היה מעורב בניסוח צו ההרחבה והוא ידוע כתומך בשיפור תנאי ההעסקה של העובדים השכירים במשק נראה שצו ההרחבה יכנס לתוקפו בתוך זמן קצר.

 

ההערכות הן שהפריון בעבודה יגבר

יש הטוענים ששבוע עבודה ארוך הוא כורח המציאות במדינה בה הפריון הוא נמוך יחסית. לא כולם מסכימים שהעובד הישראלי הוא אכן יעיל פחות מעובדים במדינות מפותחות אחרות. אולם גם אם יש אמת בדבר, קיצור שבוע העבודה בשעה אחת עשוי להניב דווקא עליה בתפוקה ללא תוספת הוצאות בדמות שכר גבוה יותר לעובדים. מחקרים רבים מראים כי ישנו איזון עדין בין מספר השעות שנדרש עובד להשקיע ואיכות עבודתו. ישנו רף שממנו והלאה תוספת שעות עבודה גורמת לפגיעה משמעותית בפריון. ייתכן מאוד שהפריון הנמוך של העובדים בישראל (אם הפריון אכן נמוך כפי שנטען) נובע בין היתר מן הדרישה להשקיע שעות עבודה מרובות בכל יום. יש ליזכור שישראל היא אחת המדינות המפותחות הבודדות בהן עדיין מונהג שבוע עבודה בן שישה ימים, לצד שבוע עבודה בן חמישה ימים שגם הוא אפשרי, כאשר הבחירה בין שתי האפשרויות נתונה לשיקול המעסיק.

 

לפי ההערכות, קיצור השבוע יגדיל רווחים

הפחתת שעה ממניין השעות השבועי שעל עובד להימצא במקום העבודה עשויה להביא לעליה בפריון. יש הצופים עליה בתפוקה אשר תניב תועלת למעסיקים, תועלת שהיא גדולה מן הפגיעה במעסיקים כתוצאה מן העלייה הצפויה בתעריף לשעה שהם משלמים לעובדיהם

 

שיפורים טכנולוגיים יאפשרו ביצוע יעיל

מלבד השאיפה לשפר את תנאי ההעסקה ולשנות לטובה את האיזון בין שעות העבודה והפנאי, כל זאת תוך שיפור הפריון, ישנו גורם נוסף העומד בבסיס ההחלטה לקצר בשעה את שבוע העבודה. הכנסת טכנולוגיות מתקדמות לסביבת העבודה מאפשרת ביצוע יעיל יותר של משימות וכך נוצר חיסכון משמעותי בזמן עבודה. במקום לאפשר למעסיקים בלבד ליהנות מהגברת היעילות המושגת כתוצאה שהתקדמות טכנולוגית הפחתת שעות העבודה תחלק את פירות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בין המעסיקים והעובדים.

 

בצו ההרחבה מוזכר מספר פעמים הצורך לזרז הכנסת טכנולוגיות מתקדמות לסביבת העבודה. אמנם, הצו נוגע רק לעובדי מדינה אולם התקווה היא שאת הגישה שמתאר הצו יאמצו מעסיקים רבים במשק וכך קיצור שבוע העבודה יבוצע על רקע התייעלות אשר תבטיח שגם אם הפריון לא ישתפר המעסיקים לא יסבלו.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >