שוק כלכלי “בריא” הוא שוק בו המחירים עולים לאורך זמן באופן מותאם לצמיחה הכללית במשק, לאט אל ביציבות. בישראל? התהליך הזה, של עליית מחירים מתמדת, נקרא “אינפלציה”, וכאמור – זה הליך המצביע, כשהוא מאוזן ורציף, על שוק בריא, בו מתנהלים ההיצע והביקוש באופן מאוזן ונורמטיבי. ובישראל? מאז שנת 2013, אנחנו לא רואים אינפלציה. המשמעות היא, שהמחירים “תקועים”. במבט ראשון, זו אולי נשמעת כמו בשורה משמחת, שכן מדד האינפלציה בישראל נקבע על פי שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן, וחוסר באינפלציה מראה גם על “קיפאון” במחירים – מה שאומר שהמחירים לא עלו בשוקים בישראל מזה שנים רבות. אבל אם מעמיקים ובוחנים את השוק הישראלי במצב של אי-אינפלציה, או אף אינפלציה שלילית בחלק מהשנים, מגלים את ההשלכות לטווח ארוך – הקשר הקרוב בין גובה האינפלציה לריבית שנקבעה במשק חוזים כי הריבית במשק תישאר נמוכה, מה שמותיר את סביבת ההשקעות שלנו לחלוטין נטולת אפשרויות להשקעה שהן נטולות סיכון וגם שומרות על נזילות הכספים (כמו, למשל, חסכונות בבנק, שפעם דווקא היו אפיקי חיסכון ריאליים, והיום הם מהווים אפיקי הפסד); קושי עם מצב החסכונות לפנסיה; אטרקטיביות ההלוואות שעל אף שהן ניתנות אולי כיום בריביות נמוכות – הן עדיין מקטינת את ההכנסה הפנויה ומהוות מטרד חברתי – כלכלי משמעותי בישראל; ובעקיפין, גם המשך עליית המחירים בשוק הנדל”ן, שהוא שוק אטרקטיבי למשקיעים, באין ריבוי אלטרנטיבות רווחיות אחרות.

 

במהלך חודש ינואר (ב-10.1.18 ליתר דיוק) הודיעה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגידה גב’ קרנית פלוג ,כי אין בכוונתם לשנות את שיעור הריבית במשק, כלומר – הריבית במשק נותרה בשיעור של 0.1%. האם זה טוב לנו? רע לנו? בואו ונבדוק.

 

הקשר בין הריבית במשק לבין אינפלציה

הקשר ההדוק בין רמת האינפלציה, הנקבעת על פי השינויים במדד המחירים לצרכן, לבין שיעור הריבית במשק, הנקבעת על ידי בנק ישראל, הוא הדוק. בסביבה נטולת אינפלציה – בחרה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי

 

על האינפלציה בישראל ועל הריבית הלאומית שלנו

הנה נתונים מעניינים על האינפלציה בישראל בחמש השנים האחרונות:

 

  • בשנת 2013 שיעור האינפלציה במשק היה כ – 1.2%
  • בשנת 2014, פנתה האינפלציה המדינית שלנו בפניית פרסה חדה, והותירה אותנו עם שינויים שליליים במחירים (כלומר, בממוצע המחירים בישראל הוזלו). שיעור האינפלציה בשנת 2014 היה 0.2%-
  • בשנת 2015 העמיקו ירידות המחירים, ושיעור האינפלציה עמד על לא פחות מאשר 1%-
  • בשנת 2016 חזרה האינפלציה לרמה נמוכה יותר, עם אינפלציה שלילית של 0.2%- בלבד
  • בשנת 2017, האינפלציה ברמה חיובית בפעם הראשונה מזה ארבע שנים – 0.4%

 

אגב, יעד האינפלציה השנתית שנקבע על ידי בנק ישראל – כלומר, השיעור המשקף עליית מחירים “בריאה” בשוק מתחדש, היא בין 1% ל – 3%.

 

בסביבת אינפלציה נמוכה שכזו, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית שנקבעת על פי תנאי השוק. על מנת להבין את הקשר בין גובה האינפלציה לריבית המשק, כדאי אולי להתחיל מההבנה שהריבית במשק בעצם משקת את מחיר הכסף. בסביבה של ריבית גבוהה – היצע הכסף מוגבל (כי הוא יקר) והאינפלציה יורדת באופן טבעי. ריבית נמוכה מגבירה את הכוחות האינפלציוניים וגורמת לעליית מחירים (מפני שיש יותר כסף בשוק, והמחירים נוטים לעלות). מכאן, העלאת הריבית במשק תגרום להעלאת “מחיר הכסף” – ולהשפעה שלילית על האינפלציה המזערית שכבר ראינו השנה. בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית, על אף שזו ברמה של 0.1% מאז מרץ של שנת 2015.

 

האינפלציה בישראל מול האינפלציה ברחבי העולם בשנים האחרונות

המשבר הכלל עולמי, אשר החל במשבר הסאב-פריים בארה”ב והתפשט לכל רחבי העולם המערבי כולל מדינות אירופה וגם ישראל, גרם לאינפלציה “להיעלם” ממדינות רבות בעולם בעשר השנים האחרונות. ביחד עם זאת, חשוב לציין כי האינפלציה בישראל היא נמוכה ביחס לאינפלציה המתעוררת במדינות אירופה וגם בארה”ב, שם חצתה האינפלציה השנה את רף ה – 2%. מה קורה בעולם מבחינת אינפלציה.

 

  • בישראל, כאמור, שיעור האינפלציה בשנת 2017 עמד על כ – 0.4%
  • באירלנד, נמדד אותו שיעור אינפלציה במהלך 2017 – 0.4%
  • גוש האירו דיווח על כ – 1.5% אינפלציה אשתקד
  • בארה”ב, כאמור, כ – 2% אינפלציה במהלך 2017
  • בהודו, אולי מפתיע, מעל 5% אינפלציה

 

אם כן, מדד האינפלציה בישראל נמוך אף בהשוואה למדינות אחרות בעולם, כולל ארה”ב וגוש האירו.

 

הריבית במשק והשפעתה על הכלכלה

הריבית במשק הישראלי ללא ספק מושפעת מהכלכלה העולמית

 

הריבית במשק וההשקעות שלנו

הריבית שנקבעה בשיעור נמוך במשק בישראל, הופכת את ההשקעות והחסכונות שלנו ללא רווחיים – ולעומתם, את ההלוואות (כמו למשל הלוואת משכנתא), זולים יחסית. מאז שנת 2014, התרחב שוק ההלוואות לשוק הפרטי במעל 25%. סה”כ, מוערך כי שוק ההלוואות מגלגל יותר מ – 120 מיליארדי שקלים בשנה. חשוב לדעת, כי הלוואות הניטלות בריבית התלויה בריבית השוק הנמוכה כעת, במיוחד אם הן הלוואות לטווח ארוך (כמו למשל הלוואות משכנתא), צפויות להתייקר כששיעור הריבית יעלה.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >