שנת 2017 הסתיימה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה מפרסמת נתונים מאירי עיניים אודות מגוון תחומים של החיים בישראל. אחד הנתונים המרכזיים בתחום הכלכלה הוא גובה השכר הממוצע, מסתבר שבמהלך שנת 2017 עלה השכר הממוצע במשק הישראלי בכ-300 שקלים, מדובר בעליה משמעותית של כ-3%, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2017 ב0.4% בלבד. לאור הנתונים אלה נשאלת השאלה האם אנחנו אכן מרוויחים יותר? ובכן התשובה לשאלה זו אינה פשוטה, נראה שהעלייה בשכר הממוצע נובעת מגידול בשכרם של עובדים במגזרים בהם השכר הממוצע גבוה ממילא. מנגד, כ-65% מן השכירים במשק הישראלי מועסקים במגזרים בהם המשכורות נמוכות מן השכר הממוצע, שכרם של עובדים כאלה עלה רק במעט, ובחלק מן המגזרים נרשמה אפילו ירידה בשכר הממוצע.
לפניכם סקירה אודות השינוי בשכר הממוצע במשק הישראלי במהלך שנת 2017, מי המרווחים העיקריים, משכורותיהם של מי לא עלו וכיצד משפיעים הנתונים על תמונת הפערים החברתיים בארץ.

 

השכר הממוצע עלה - לא אצל כולם

המשק הישראלי מפגין חוסן לאורך תקופה ארוכה ולפיכך אין פלא שהשכר הממוצע עולה דרך קבע. גם בשנת 2017 עלה השכר הממוצע בכ-3%, נתון משמח כשלעצמו אולם גם מעורר דאגה כשלוקחים בחשבון שדווקא מי ששכרם גבוה ממילא הם הנהנים העיקריים מן הצמיחה במשק

 

שכר שרי הממשלה הוצמד לשכר הממוצע במשק

בתחילת שנת 2018 אישרה ועדת הכספים העלאה של כ-5,000 שקלים בשכרם החודשי של שרי הממשלה ומעבר להצמדת שכרם לשכר הממוצע ולא למדד. בממשלה טוענים כי המהלך נועד לתקן עיוות אשר הביא לכך ששכרם של חברי כנסת היה עשוי להפוך גבוה יותר משל שרים. אמנם, לכאורה מדובר בעיוות שיש לפעול כדי לתקנו אולם נראה שהדרך בה בחרה הממשלה היא תיקון עוולה אחת באמצעות עוולה נוספת. לאחר התיקון עומד שכרם של השרים על כ-44,500 שקלים בחודש, שכרם של סגני שרים יושווה לשכר חברי הכנסת, כ-36,000 שקלים בחודש. שכרו של ראש הממשלה עלה בעקבות התיקון בכ-5,500 שקלים לרמה של כ-50,000 שקלים בחודש. יש לזכור שמלבד שכרם הגבוה נהנים חברי הממשלה מתנאים סוציאליים טובים במיוחד, הוצאות כלכלה, תקציב שנתי לרכישת ביגוד, שכר דירה (למי שמקום מגוריו מרוחק יותר מ40 ק”מ ממשרדו), רכב ונהג, לשכה בירושלים ובתל אביב, תנאי פנסיה מעולים, טלפון על חשבון המדינה ועוד. ככל שהדבר נוגע לשכר הממוצע במשק נראה שהאוחזים בהגה סבורים שכדאי להצמיד אליו את שכרם, לפחות לעת עתה.

 

עליות שכר במגזרים המאופיינים במשכורות גבוהות ממילא

מן הנתונים שמפרסמת הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה עולה כי רק כשליש מהעובדים במשק מועסקים במגזרים בהם השכר הממוצע עלה, מדובר בכ-1.2 מיליון שכירים מהם רבים המרוויחים משכורות הגבוהות פי שתיים, שלוש ואף יותר מן השכר הממוצע. כך למשל עובדים בתחום המידע והתקשורת (כולל עובדי “הי-טק”) מרוויחים, נכון לסוף שנת 2017, בממוצע כ-19,000 שקלים. לעומתם, עובדים במערכת החינוך מרוויחים בממוצע רק 7,800 שקלים בחודש. הנתונים מצביעים על האצה בעליות השכר במגזרים בהם המשכורות גבוהות ממילא, כך למשל בענף השירותים הפיננסיים עלה השכר הממוצע ב5.3% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017 ואילו בחודשים ספטמבר-נובמבר קצב עליית השכר גבר לכדי 7.2% בחישוב שנתי. לשם השוואה, שכרם של עובדי ביטחון, המרוויחים משכורות הגבוהות אך במעט משכר המינימום, לא עלה כלל ולעיתים אפילו ירד.

 

השכר הממוצע עלה אצל מי שהרוויח יותר

נראה כי השכר הממוצע במשק עלה אבל הנהנים העיקריים הם אלה שממילא הרוויחו היטב עוד קודם

 

השכר הממוצע עולה בקצב קבוע למדי מאז שנת 2012, פערי השכר אינם מצטמצמים

בשנת 2012 עמד השכר הממוצע על כ-8,700 שקלים, רק כ-30% מן השכירים הרוויחו משכורות השוות לשכר הממוצע או גבוהות ממנו. כ-60% מן השכירים הרוויחו 6,500 שקלים או פחות, כ-35% הרוויחו פחות מ5,000 שקלים. בשנת 2017 השכר הממוצע עלה עד לכדי כמעט 10,000 שקלים לחודש אולם עדיין, כפי שתואר לעיל לגבי שנת 2012, כ-35% מן השכירים הרוויחו בשנת 2017 משכורות הנמוכות מ-5,000 שקלים. התמונה העולה מן הנתונים שנאספו אינה חד משמעית, השכר הממוצע עולה בקצב שנתי קבוע מאז שנת 2012, ייתכן שבחודשים האחרונים קצב העלייה גדל, גם שכר המינימום עלה אם כי בקצב נמוך מזה של השכר הממוצע. מדד המחירים לצרכן נותר נמוך מזה תקופה ארוכה ולפיכך כוח הקנייה הכולל של הציבור בישראל גדל, כל אלה מצביעים על כלכלה איתנה. מנגד, נראה שפערי השכר במשק הישראלי אינם מצטמצמים, מזה כעשור רק כ-30% מן השכירים מרוויחים משכורות השוות לשכר הממוצע או גבוהות ממנו.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >