בישראל, שבוע עבודה במשרה מלאה הוא שבוע של 43 שעות עבודה. החישוב של שכר המינימום ושכר העבודה הממוצע, נעשים על פי מספר שעות זה שנקבע למשרה מלאה, וזה אומר, בשבוע עבודה של חמישה ימים – ממוצע של 8.6 שעות עבודה בכל יום. מעניין לציין, כי כמות זו של שעות עבודה הינה מהגבוהה במדינות המערב – ולצד שכר נמוך יחסית וכמות שעות גבוהה, פריון העבודה בישראל, כלומר התפוקה בגין אותן שעות עבודה – היא מהנמוכה במדינות ה- OECD. הייתכן שישנו קשר הפוך בין כמות שעות העבודה לבין הפריון בישראל? השאלה הזו כמובן מעניינת את מקבלי ההחלטות, וכבר לפני כשנה (מרץ 2017) נחתם הסכם בין נשיא התאחדות התעשיינים ויו”ר ההסתדרות בעניין הפחתת שעת עבודה אחת בשבוע משבוע העבודה במשרה מלאה – מ 43 שעות שבועיות ל – 42 שעות, או מ – 186 שעות עבודה חודשיות ל – 182 שעות בלבד. זאת – מבלי להפחית את השכר. אותו הסכם עדיין ממתין על שולחנו של מר חיים כץ, הוא שר הרווחה השירותים החברתיים בישראל. נכון להיום, קיצור שבוע העבודה בישראל אינו יוצא לפועל – וגם כאשר ייחתם ההסכם וקיצור שבוע העבודה יהפוך מחלום למציאות – קשה להאמין כי הבדל של שעה אחת בשבוע, תשפיע על איכות החיים של העובדים בשרה מלאה בישראל.

 

הסכם קיצור שבוע העבודה

החתימה על הסכם לקיצור שבוע העבודה בישראל עשויה להשפיע לחיוב הן על העובדים והן על הארגונים, אולם כרגע ניראה כי קיצור שבוע העבודה הוא עדיין חלום שאינו קרוב למימוש, עם בחינת אלטרנטיבות נוספות ויעילות יותר על ידי שר הרווחה

 

קיצור שבוע העבודה בישראל – “ליישר קו” עם מדינות אחרות במערב

ישראל נמצאת במעלה הדירוג, כאשר משווים בין תנאי ההעסקה של עובדים במשרה מלאה במדינות שונות במערב. הנה, לשם ההדגמה:

 

  • בגרמניה שבוע עבודה ממוצע הו בן 35 שעות, והשכר השנתי הממוצע גבוה בכ – 30% ביחס לישראל
  • בהולנד, שבוע עבודה ממוצע הוא בן 29 שעות בלבד, והשכר השנתי הממוצע גבוה בכ – 54% ביחס לישראל
  • בשוויץ, שבוע עבודה ממוצע הוא בן 35 שעות שבועיות, והשכר השנתי הממוצע גבוה בלא פחות מאשר כ – 63% ביחס לישראל

 

מדינות רבות נוספות במערב נהנות משכר ממוצע גבוה מזה הנהוג בישראל לצד שבוע עבודה קצר יותר והרבה ותר זמן פנוי, המאפשר איכות חיים גבוהה. לעומת זאת, פריון העבודה בישראל, כלומר התפוקה בזמן העבודה, נמוכה בכ – 25% ביחס לממצע הפריון במדינות ה- OECD. על אף קיצור שבוע העבודה במדינות אחרות – ניראה כי פריון העבודה של כל עובד גבוה משמעותית מזה המקובל בישראל. מדינות בעלות פריון עבודה גבוה מזה שבישראל, לדוגמה, הן: בריטניה, איטליה, ספרד, אוסטרליה, שוודיה, גרמניה, אירלנד, דנמרק, ארה”ב, ועוד.

 

האם קיצור שבוע העבודה בישראל ישפר את הפריון?

נראה כי בישראל, שיטת ההעסקה היא מחייבת יותר, ומותירה מעט מאוד זמן פנוי לעובדים במשרה מלאה במהלך השבוע. נושא נוסף שנידון במסגרות מרובות וראוי שיידונו בו עוד לכדי פתרון הוא כמובן ההפרשים הבלתי נתפשים בין אורך שבוע העבודה לבין שבוע הלימודים על החופשים המקובלים בו, המחייבים הורים רבים למצוא פתרונות שהם לא פעם יקרים, על מנת לאפשר את אותן שעות עבודה נדרשות לצד טיפוח משפחה בפרט בשנים בהן הילדים קטנים. על פי מודלים שאנחנו רואים במדינות אחרות, יש סבה להניח שקיצור שבוע העבודה ישפר את התפוקה, הפריון, כמו גם הנאמנות של עובד לארגון ואיכות החיים של כלל העובדים במדינה – אולם ניתן גם להניח, שקיצור שבוע העבודה בשעה אחת הוא רק תחילת הדרך, וקיצור משמעותית, רב השפעה, של שבוע העבודה בישראל יהיה קיצור של כ – 20% משעות העבודה, לכיוון ה – 36 שעות עבודה בשבוע ומטה.

 

קיצור שבוע העבודה ישאיר זמן פנוי

המטרה המרכזית מאחורי קיצור שבוע העבודה היא הגברת הפריון תוך יצירת זמן פנוי משמעותי יותר לעובדים בישראל

 

סוף שבוע ארוך

אחת הסיבות לדחיית החתימה על ההסכם לקיצור שעות העבודה על ידי שר הרווחה הוא בדיקה מעמיקה של האפשרות לסוף שבוע ארוך – וכרגע על הפרק הארכת סוף השבוע על פני שש פעמים בשנה בלבד, להפחתה של כמות שעות דומה ביחס להפחתת שעה משבוע העבודה. ניראה שכרגע, קיצור שבוע העבודה שישפיע באופן אמיתי על שעות הפנאי שלנו הוא לא על הפרק. אנחנו מקווים, כי ייבחנו עוד אפשרויות וייערכו ניסויים שיוכיחו, כי ייתכן שפחות שעות עבודה יביאו להגדלה בתפוקה לצד שיפור באיכות החיים של כלל עובדי הארגון.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >