חשבון הבנק שלכם ואתם – כמה שילמתם על צ'קים חוזרים ועל ניהול החשבון?

בחברה המודרנית בלתי אפשרי להתנהל כלכלית ללא חשבון הבנק, עובדה זו נכונה לא רק עבור בתי עסק אלה גם לכל אזרח במדינה. נחיצותו של חשבון בנק היא כה מובנת מאליה עד שאיננו מעלים על דעתנו שעשוי להיות מישהו שלא ניתן להעביר לחשבון הבנק שלו כסף. בשנת 2017 נמשך באמצעות צ'קים סכום כולל של כטריליון (1000 מיליארד) מחשבונות בנק המנוהלים בבנקים המסחריים בארץ. בנוסף נמשכו כ – 230 מיליארד שקלים במזומן. נתונים אלה מעידים על היקף השימוש שאנו עושים בחשבונות הבנק שלנו. לאור היקף זה מפתיע לגלות שרובנו איננו מיודעים די הצורך עם חוקים, תקנות ונהלים פנימיים של הבנק הקובעים אלו פעולות ניתן לעשות וכמה נשלם לבנק, בדמות עמלות, על פעולות כאלה. אספנו עבורכם מידע מאיר עיניים אודות האופן בו משתמש הציבור הישראלי בחשבון הבנק, כפי שעולה מן הנתונים שנאספו בשנת 2017.

מגמת ירידה מתונה בהיקף השימוש בצ'קים

בשנת 2015 נחצה לראשונה רף טריליון השקלים בהיקף שימוש שנתי כולל בצ'קים. השימוש בצ'קים עדיין נפוץ מאוד אולם נראה שאמצעי תשלום אחרים, במיוחד כרטיסי אשראי, צוברים פופולאריות וכך אנו מוצאים עצמנו שולפים את פנקס הצ'קים לעיתים תכופות פחות. הגידול בהיקף הרכישות המבוצעות באופן מקוון, מחנויות באתרי אינטרנט, גורם לירידה בהיקף השימוש בצ'קים. סיבה נוספת היא התפתחות הבנקאות הדיגיטלית כך שקל יותר לבצע העברות כספים בין חשבונות (שימוש באפליקציות שמציעים הבנקים לבעלי חשבונות מאפשרת ביצוע העברת כספים כזו באמצעות הטלפון החכם באופן פשוט ומהיר). בשנת 2017 נרשמה ירידה של כ-2% בסכום הכולל שנמשך באמצעות צ'קים. יש לציין שבתי עסק, ארגונים וגופים ציבוריים, עדיין עושים שימוש רחב היקף בצ'קים.

חשבון הבנק שלנו – יותר צ'קים חוזרים

נתון מדאיג נוגע למספר הצ'קים שהבנק מסרב לכבדם, "צ'קים חוזרים". מעניין מאוד לציין שרק מיעוט מן הצ'קים החוזרים הם כאלה שנרשמו על ידי בעלי החשבון מבלי שהיתרה בחשבונם מאפשרת לבנק לכבדם (הבנקים מוגבלים על פי חוק לחריגה מרבית מותרת עד למסגרת האשראי בחשבון). רובם המוחלט של הצ'קים שחזרו בשנת 2017 הם כאלה שהבנק סירב להפקידם בחשבונותינו מסיבות טכניות כגון סכום שאינו תואם למילים, תיקון שבוצע בצ'ק ללא חתימה לידו, הפקדה של צ'ק שטרם נכנס לתוקפו, הסבה לא תקינה וכד'.

בשנת 2017 נרשמו כ-3.5 מיליון צ'קים חוזרים בסכום כולל של כ-37 מיליארד שקלים. מדובר על עליה של כ-10% ביחס לשנת 2016 וכל זאת למרות ירידה בהיקף השימוש בצ'קים. כאמור, ברוב המקרים הסיבה היא חוסר תשומת לב של רושם הצ'ק או מפקידו. הבנקים גוזרים קופון נאה בדמות עמלה של כ-50 שקלים הנגבית ממי שרשם צ'ק ללא כיסוי או כ-20 שקלים ממי שרשם צ'ק באופן שאינו מאפשר הפקדתו (טעות טכנית). חישוב פשוט (3.5 מיליון צ'קים חוזרים כפול עמלה ממוצעת של כמה עשרות שקלים) מראה שהבנקים גובים מאיתנו עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בגין טיפול בצ'קים חוזרים.

משיכת מזומנים מן הכספומט

כפי שצוין לעיל, בשנת 2017 נמשך מחשבונות הבנק בישראל סכום כולל של כ-230 מיליארד שקלים במזומן. כ-124 מיליארד שקלים נמשכו מפקיד באשנב והיתר, כ-106 מיליארד נמשכו מכספומטים. הסכום הממוצע שמשכנו מכספומט בשנת 2017 נע סביב 900 שקלים, עליה של כ-5% ביחס לשנת 2016. מכיוון שלא ניתן להתנהל ללא חשבון בנק כולנו למעשה שבויים של הבנקים אשר אינם מהססים לגבות עמלות המסתכמות במאות ואף אלפי שקלים בשנה לחשבון בנק פרטי. המחוקק הישראלי ממשיך לתת דעתו על האופן בו מנצלים הבנקים המסחריים את כוחם ופועל בדרכים שונות להביא לצמצום עלויות ניהול חשבון הבנק. כך למשל כבר לפני כמה שנים חויבו הבנקים להציע מסלולי עמלות מוזלות, לזהות עבור הלקוחות את המסלולים העונים על צרכיהם באופן מיטבי ולידע את הלקוחות על האפשרות לעבור למסלול כזה. בשנת 2017 נכנסה לתוקפה הוראה של המפקח על הבנקים המחייבת את הבנקים להעביר באופן יזום חשבונות של אזרחים ותיקים ואזרחים עם מוגבלויות למסלול עמלות מוזלות המקטין למינימום את הוצאות ניהול החשבון.