באוקטובר 2016 נכנס לתוקפו חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, הידוע בקרב הציבור כ-“חוק להגבלת שכר הבכירים” או פשוט “חוק ההגבלות”. כפי שמעיד עליו שמו, החוק הנ”ל נוגע רק לבכירים במגזר הפיננסי, דהיינו במערכת הבנקאית, בחברות ביטוח ובתי השקעות. החוק מגביל את עלות שכרם של בכירים במגזר זה ל – 2.5 מליון שקלים בשנה (עלות השכר כוללת את ההכנסה נטו בתוספת כל ההפרשות והמענקים). החוק קובע גם שעלות שכרו של העובד בעל השכר הגבוה ביותר בחברה לא תהיה יותר מאשר פי 35 מעלות שכרו של העובד לו משולם השכר הנמוך ביותר. לפני כניסת החוק לתוקפו נהגו מי שאיישו משרות בכירות במגזר הפיננסי לקבוע לעצמם משכורות עתק שהכניסו רבים מהם לרשימת 100 שיאני השכר במשק הישראלי ולפיכך אין פלא שהחוק גרם לתנודות בטבלת שיאני השכר. אספנו עבורכם נתונים עדכניים אודות שיאני השכר בישראל, גובה שכרם, המשרה שהם מאיישים, כמה נשים כלולות ברשימה האקסקלוסיבית ועוד.

 

רשימת שיאני השכר השתנתה

לפני כניסת החוק להגבלת שכר הבכירים לתוקפו באוקטובר 2016, רבים משיאני השכר במשק הישראלי היו בכירים במגזר הפיננסי, מנכ”לים של בנקים מסחריים, רשאי תאגידי ביטוח, מנהלי בתי השקעות גדולים וכד’. בעקבות החוק צומצם שכרם של בכירי המגזר הפיננסי ורשימת שיאני השכר במשק הישראלי השתנתה בהתאם

 

בתחתית הטבלה יו”ר חברת סקופ מתכות בע”מ עם עלות שכר שנתית של כ-4.5 מליון שקלים

סוגר את רשימת 100 שיאני השכר הוא יו”ר ובעל השליטה בסקופ מתכות בע”מ (חברה בשווי של למעלה ממיליארד שקלים המייבאת ומספקת מגוון עצום של חומרי גלם), מר שמואל שילה, שבשנת 2017 עלות שכרו עמדה על 4.61 מיליון שקלים. כך יוצא שכדי להתברג לרשימת 100 שיאני השכר לשנת 2017 נדרשה משכורת שעלותה השנתית מגיעה לכמעט 5 מיליון שקלים! לשם השוואה, עלות השכר השנתית של עובד המשתכר משכורת ממוצעת (נכון לחודש ינואר 2018 כ-10,000 שקלים לחודש) היא כ – 155,000 שקלים בשנה. פירוש הדבר שאפילו מי שמרוויחים משכורות נאות מאוד של פי שתיים מן השכר הממוצע עדיין מרוויחים רק 1/15 ממי שסוגר את רשימת 100 שיאני השכר ורק כ – 1/225 ממי שהתברגו לעשירייה הראשונה של רשימה זו.

 

ממקום 14 בשנת 2016 למקום 202 בשנת 2017

 כאמור, החוק להגבלת שכר הבכירים הביא לצמצום משמעותי בשכרם של בכירי המגזר הפיננסי. כך למשל מנכ”לית בנק לאומי, הגברת רקפת מוסק עמינח, תפסה בשנת 2016 את המקום ה-14 ברשימת 100 שיאני השכר עם עלות שכר שנתית של 14.5 מליון שקלים, בשנת 2017 העלות השנתית של שכרה עמדה על 2.87 שקלים בלבד, עלות שהציבה אותה הרחק מתחת למאה שיאני השכר. יו”ר בנק לאומי התדרדר ממקום 97 בשנת 2016 למקום 202 (אותו הוא חולק עם מנכ”לית הבנק שהוזכרה לעיל). מנכ”לית בנק דיסקונט ומנכ”לית בנק בינלאומי התדרדרו ממקומות טובים בשליש התחתון של הטבלה למקום 252, מנכ”ל בנק מזרחי טפחות התדרדר ממקום 98 בשנת 2016 למקום 150 בשנת 2017.

 

יציאתן של נשים כגון מנכ”ליות הבנקים המסחריים הנ”ל מרשימת 100 שיאני השכר הותירה רק שלוש נשים ברשימה, ביניהן הגברת עפרה שטראוס (יו”ר שטראוס) שעלות שכרה השנתית עמדה בשנת 2017 על כ-5 מליון שקלים, מה שהציב אותה במקום ה-80 ברשימה. מבין הנשים, במקום הגבוה ביותר ברשימה נמצאת הגברת אורית לרר, מנכ”לית בנק הפועלים שוויץ (חוק ההגבלות לא חל על ישראלים הנושאים משרות במגזר הפיננסי בחו”ל) התופסת את המקום ה-31 עם עלות שכר של כ-8 מליון שקלים בשנה. האישה השלישית, התופסת את המקום ה-51 ברשימה, היא מיה שטרק, מנכ”לית גזית ברזיל בחברת נורסטאר אחזקות, שעלות שכרה בשנת 2017 עמדה על 6.5 מליון שקלים.

 

3 נשים ברשימת שיאני השכר

ברשימת שיאני השכר יש רק 3 נשים

 

הזעזוע בחברת טבע גרם לעיוותים ברשימת שיאני השכר לשנת 2017

כשבוחנים את טבלת שיאני השכר לשנת 2017 חשוב לקחת בחשבון עיוותים שגרם הזעזוע שעבר על ענקית התרופות טבע. חמישה מן המאיישים את העשירייה הפותחת נמנים על הפורשים מטבע, זאת בשל הסכמי פרישה נדיבים. מנכ”ל טבע החדש קאר שולץ תופס את המקום הראשון ברשימת שיאני השכר בזכות מענק כניסה בדמות תשלום מבוסס מניות בגובה 62 מליון שקלים.

 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >