אין עוררין על כך שמדינת ישראל קמה, בשנת 1948, כדי להיות בית לעם היהודי, אותו עם שרק בעור שיניו שרד את השואה באירופה, ללא מדינה משלו. המדינה היהודית, כבר מימיה הראשונים, היתה בעלת זיקה חזקה לא רק ללאום, אלא גם לדת. ברבות השנים התברר שקשה לאזן בין הגדרתה של ישראל כבית ליהודים והצורך לנהל את המדינה באופן דמוקרטי. ויכוח עיקש ניטש בין מי שמעדיפים ישראל שהיא יהודית ודמוקרטית לבין מי שטוענים שעדיף לאין שיעור שישראל תוגדר כמדינה דמוקרטית תחילה ויהודית רק אח”כ. רבים מרחיקים לכת עוד יותר, אינם מקבלים את העובדה שישראל צריכה להיות בית העם היהודי דווקא ומעדיפים שתהיה פשוט דמוקרטית, מדינת כל תושביה. אז איך נכנס לתמונה חוק איסור עבודה בשבת?

 

 

הפרדת הדת מן המדינה היא עניין כמעט מובן מאליו בארצות מפותחות כגון אלה החברות בגוש האירופאי, ארה”ב, אוסטרליה, ניו זילנד, רוב ארצות דרום מזרח אסיה ועוד. לאור הרקע שהוביל להקמת מדינת ישראל, אצלנו הפרדה כזו מתקיימת רק באופן חלקי. עובדה זו היא המצויה בבסיס מגוון סוגיות המעוררות מחלוקת – בין אלה המקבלים את ההחלטות ונוהגים את המדינה, כמו גם בין אזרחיה. כך למשל בני זוג יהודים עדיין אינם יכולים לבחור למסד את מערכת היחסים ביניהם בדרך של נישואים אזרחיים הנערכים בגבולות הארץ (ניתן להינשא אזרחית בחו”ל ואז להירשם כנשואים במשרד הפנים בישראל). גם על זוג יהודים שמתגרשים בישראל חל דין תורה, בלתי אפשרי כיום להכיר באבהות ביולוגית על ילד שנולד לאישה נשואה מזרעו של גבר שאינו בעלה (משום שאז יחשב “ממזר“), מסעדות מוחזקות שבויות בידי מערכת הבטחת כשרות מסועפת ועוד. כך יוצא שבעידן המודרני אזרחי ישראל החילוניים עדיין מתמודדים עם דרישות הנובעות ממסורת דתית שאינם מאמצים מתוך בחירה חופשית.

קדושת השבת היא עניין מרכזי ביהדות. פתיחת עסקים בשבת ועבודה בשבת מלבים עימות חזיתי סוער בין מי שמעוניינים לשמור על ישראל בעלת צביון יהודי לבין מי שסבורים שאין לכפות כללים דתיים על מי שאינם מזדהים עימם. בימים אלה מקודם בכנסת חוק איסור עבודה בשבת, חוק האמור להקשות על מעסיקים להניע עובדים לעבוד בשבת. החוק נוסח באופן זהיר האמור לספק מענה לעסקים שעצירה מוחלטת של פעילותם למשך יום אחד בשבוע תפגע ברווחים שלהם באופן חריף. מסתבר שלמרות הניסוח הזהיר קיימת מחלוקת חוצת מחנות פוליטיים סביב אישור החוק. לאחרונה התברר ששר העבודה והרווחה מר חיים כץ מתנגד לחוק כפי שהוא מנוסח כיום והורה לעובדי משרדו לפעול ככל יכולתם כדי למנוע אישורו בוועדת הכספים.

 

מה אומר חוק איסור עבודה בשבת?

בימים אלה מקודם בכנסת חוק איסור כפיית עבודה בשבת. לאור הרגישות לנושא הכפייה הדתית בקרב הציבור הישראלי אין פלא שלא קל להביא לאישור חוק כזה. מסתבר שהמחלוקת סביב החוק חוצת מחנות פוליטיים, לאחרונה הודיע שר העבודה והרווחה שהוא מתנגד להעברת החוק כפי שהוא מנוסח כיום

 

עבודה בשבת והחשש לפגיעה בעסקים

המתנגדים לחוק איסור כפיית עבודה בשבת טוענים שהחלתו תגרום פגיעה קשה במשק, כך למשל החשש הוא שבמקום להביא לכך שפחות אנשים יעבדו בשבת החוק, כפי שהוא מנוסח כיום, יגרום לכך שעסקים המוכרחים לפעול בשבת יאלצו לשלם לעובדים המאיישים משמרות בשבת משכורת גבוהה עד כדי כך שיתכן ויקרסו ויסגרו. עוד טוענים המתנגדים לחוק שהוא עשוי להרחיק משקיעים מישראל.

מי שיזמו את הצעת החוק, חברת הכנסת עליזה לביא ממפלגת יש עתיד ויו”ר ועדת הכנסת מיקי זוהר מן הליכוד, טוענים שהחוק מנוסח כך שעסקים להם צורך אמיתי לפעול בשבת לא יפגעו. יו”ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה, תומך בחוק ופועל כדי לקדמו. לעומתו חברי כנסת ממפלגת כולנו, כמו גם חברי כנסת ממפלגת ישראל ביתנו מבקשים לדחות את כל הצבעה נוספת בוועדת הכספים על חוק איסור עבודה בשבת עד שיעבור רוויזיה. עמדתו של שר העבודה והרווחה לא הייתה ברורה עד כה אולם כעת נודע שהוא מאמץ את גישתם של המתנגדים והורה לעובדי משרדו למנוע הצבעת רוויזיה בוועדת הכספים שפירושה העברת החוק בקריאה ראשונה. לעמדתו של שר העבודה והרווחה משקל גדול שכן מדובר בחוק הנוגע באופן מובהק לתחום סמכותו, ההערכה כיום היא שחוק איסור עבודה בשבת יחזור לטיפול ועדה פנים משרדית של משרד העבודה והרווחה שם ינוסח מחדש באופן בו יהיה מקובל על כל הצדדים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >