בישראל, חוק חינוך חובה חינם הוא חוק אשר קובע כי כל ילד החל מגיל 3 ועד גיל 18, זכאי להשתתף בלימודים בבתי הספר הציבוריים, ללא תשלום. במילים פשוטות, החל מגיל טרום-חובה, על פני שנתיים (בדרך כלל) של גן ואז עוד 12 שנות בית ספר – אנחנו, ההורים, אמורים ליהנות מחינוך ללא תשלום. רק שכל הורה ששולח את ילדיו למסגרת החינוכית יודע שבכל גיל, ממש לא מדובר על חוק חינוך ללא תשלום – אנחנו משלמים, והרבה. הסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספרים כי הנתח הממוצע של הוצאות עבור חינוך בבתי האב בישראל עומד על כ – 10% מההכנסה בסה”כ ומעל 20% מסך ההוצאות של משק הבית על צריכה. מעל 2,500 ש”ח תוציא משפחה שיש לה ילד בצהרון על הוצאות חינוך, לימודים וחוגים – יותר מזה בילדים לפני גיל שלוש (אבל בזה לא נעסוק, כי חוק חינוך חינם תקף החל מגיל שלוש) ובילדים במסגרות חינוך אלטרנטיביות או בעלי שפע של עיסוקים בשעות של אחרי הלימודים. כמה באמת אנחנו משלמים על “חינוך החינם” של ילדינו, והאם אפשר לקצץ בהוצאות?

 

חוק חינוך חינם הוא לא חינמי

כל הורה מגלה על בשרו, כי חוק חינוך חובה חינם הוא לא חינמי, וההשקעה של בתי האב בחינוך הילדים מסתכמת באלפי שקלים לכל חודש – לכל ילד

 

הוצאות החינוך ההכרחיות – מתחילים לספור

בתי הספר בישראל אמנם מחייבים רק בתשלום ביטוח תאונות אישיות, בסכום של כחמישים ש”ח לכל ילד, על פי הוראות משרד החינוך. בפועל, רשימה ארוכה של תשלומי “רשות” (שהם לא בדיוק רשות, כשכל שאר החברים בכיתה משלמים אותם, וכאשר הם מספקים פעילויות במהלך שעות הלימודים, שלא תרצו שהילדים שלכם יוותרו עליהן, כמו שעות תל”ן או טיולים שנתיים), כך שעוד לפני תחילת שנת הלימודים, בגילאי בית הספר היסודי משלמים ההורים בממוצע 1,400 ש”ח עבור כל ילד, סל תרבות, מסיבות כיתה, טיולים לאורך השנה, פעילויות משותפות ועוד – כל אלה נגבים, ולא תמיד אפילו מעודכנים ההורים, כי לא מדובר בתשלומי חובה. שיעור המשלמים את כלל התשלומים המבוקשים על ידי בית הספר, אגב, הוא קרוב מאוד ל – 100%.

 

ההוצאות על ספרי לימוד, גם במסגרת השאלה לשנה של ספרי לימוד משומשים מטעם בית הספר, מוסיף להוצאה השנתית עוד כ – 600 ש”ח. רכישת ציוד, סרגלים, ערכות התנסות שבית הספר מחייב ברכישתן, ועוד – עוד כ – 600 ש”ח לאורך השנה. מי שבוחר לשלוח את ילדו לצהרון לאחר שעות בית הספר, יישא בהוצאה נוספת של בין 1,000 ל – 2,000 ש”ח לחודש. במקרה של ילדים רכים (בדרך כלל עד כיתה ג’ או ד’), צהרון הוא בבחינת חובה בבתים בהם שני הורים עובדים ואין אחים גדולים שיסייעו לאלה הקטנים, למשל בארוחת הצהריים.

 

חוק חינוך חינם וטיולים שנתיים

האם חוק חינוך חינם רלוונטי כשהילד צריך לצאת לטיול שנתי שעליו אתם משלמים בנפרד?

 

הוצאות שהן לא הכרחיות – וכולנו משלמים אותן

לא תמיד הלימודים בבית הספר מספקים מסגרת שלמה ומספקת ללימודים עבור כל הילדים – ולמעשה, מעל 80% מכל הילדים והנערים החובשים את ספסלי בית הספר, נעזרים בשירותי הוראה משלימה – שיעורם פרטיים, הוראה מתקנת וכדומה. סך ההוצאה הממוצעת על שיעורים פרטיים בבית של שני ילדים ששניהם בבית הספר, היא כ – 1,000 ש”ח לחודש, ובדרך כלל מדובר על בין חמישה לעשרה שיעורים בחודש, כלומר בערך שיעור אחד בשבוע לילד. כשהבחירה היא בין תשלום עבור שיעורים פרטיים וילד שצובר פערים לימודיים שיקשו עליו בהמשך – מרבית ההורים סופגים את העלויות ומספקים מסגרת משלימה למסגרת הבית ספרית. עוד נזכיר חוגים ופעילויות אחרי הצהריים, שעלות בין 150 ל – 250 ש”ח עבור חוגים חד או דו שבועיים במסגרת החברה למתנ”סים ובמחירים מסובסדים. אם יש לכם שני ילדים וכל אחד מקבל שני חוגים (הממוצע הארצי) – מדובר על הוצאה נוספת של כ – 600 ש”ח בכל חודש.

 

 

אז, מה היה לנו שם?

 חוק חינוך חינם, כאמור, מאלץ אותנו לשלם הון על חינוך ילדינו, בממוצע – כמעט חצי מיליון שקלים עבור כל ילד לאורך חייו עד כיתה י”ב, עבור לימודיו. מדובר בסכום משמעותי לכל הדעות, ובתקופה בה רבים מאיתנו מתקשים “לגמור את החודש”, חשוב להעלות את עניין ההוצאות ההכרחיות והגבוהות של ילדים בבתי הספר לדיון מחודש, ולאפשר חוק חינוך חינם המספק שירותי חינוך שהן אכן ללא תשלום.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >