ארנונה היא מס מוניציפאלי המשולם בכל הרשויות בארץ לרשות המקומית, האזורית או לעירייה, בגין שירותים שאותה הרשות מספקת לתושבים. אנחנו משלמים ארנונה ומממנים בכך את תשלומי שירותים כמו חינוך חובה במקום, פעילות מסובסדת של חוגים, מתנ”סים וקונסרבטוריונים ללימודי מוסיקה, שירותי ניקיון ותחזוקה, אחזקה ושדרוג של כבישים ודרכים, מערכות ביוב ומים, הפעלת חברת שמירה, ועוד. גובה הארנונה לתשלום נקבע בכל רשות על ידי המועצה, על פי תשלומי מינימום ומקסימום למ”ר המפורסמים בצו הארנונה מטעם משרד הפנים, בישיבות מליאה מיוחדות לצורך העניין ופתוחות להשתתפות התושבים בהצבעות. מוקדם יותר השבוע (24 לאפריל 2018) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר הגדול במדינה הנוגע לתשלומי הארנונה והשימושים בהם. אם גם אתם שואלים את עצמכם עבור מה משלמים ארנונה? מה גובה תשלומי הארנונה הממוצעים בישראל? לאיזה צורך אתם משלמים ארנונה גבוהה כל כך? או כיצד נוהגים לשלם ארנונה במקומות אחרים בישראל? תמצאו כאן את כל התשובות.

 

התושבים תמיד משלמים ארנונה

התושבים של כל עיר, יישוב או אזור הכפוף למועצה מחוזית, משלמים ארנונה עבור שירותים מוניציפאליים, תשלומי שכר לעובדי המועצה וכן הלאה. גובה תשלומי הארנונה משתנה ונקבע על פי מאפייני אזור המגורים והנכס, לעיתים ניתן לקבל הנחה מטעם העירייה או המועצה עקב מאפיינים אישיים

 

כמה באמת אנחנו משלמים ארנונה?

בשנת 2016, גבו בישראל 77 עיריות, 124 מועצות אזוריות ועוד 54 מועצות מקומיות, מעל 60 מיליוני שקלים. בשנים האחרונות, עולות בכל שנה ההכנסות לרשויות מתשלומי ארנונה (המהווים לא יותר מ – 50% מכלל ההכנסות של הרשות) בכ – 5%. ההכנסה החודשית הממוצעת בארץ עבור ארנונה עומדת על קצת יותר מ – 2,700 ש”ח, כאשר מי שחיים בעיר משלמים ארנונה גבוהה יותר ביחס לשכניהם המתגוררים באזורי שיפוט של מועצות אזוריות או מקומיות (בעיר בממוצע 3,000 ש”ח; במועצות אזוריות המרכזות שיפוט עבור מספר יישובים בממוצע 2,900 ש”ח; ובמועצות מקומיות עבור יישובים קטנים מעיר אולם גדולים מכדי להתנהל בשיפוט משותף עם יישובים נוספים – קצת פחות מ – 1,500 ש”ח בממוצע). מתוך סך התשלומים, אנחנו משלמים ארנונה למגורים בסך של כ – 46% מכלל גביית הארנונה. בממוצע, משלמים ארנונה האזרחים ביישובים השונים בישראל, כ – 1,250 ש”ח (גם עסקים משלמים ארנונה, בסכומים גבוהים משמעותית).

 

 

הערים היקרות והזולות ביותר בתשלומי הארנונה

בדו”ח הלמ”ס, מפורט גובה התשלומים הדו חודשי לארנונה בעיריות השונות, על פי דירת 100 מ”ר. הנה גובה הארנונה המשולם ברשויות היקרות והזולות ביותר:

 

  • ירושלים גובה את הסכום הגבוה ביותר עבור ארנונה מתושביה – כ – 1,200 ש”ח
  • אחריה לפי הסדר: רמת ג, חיפה, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, ורמת השרון
  • הרשויות בהן משלמים ארננה נמוכה במיוחד הן טירה, קלנסווה, ואום אל פאחם, בהן משלמים ארנונה בגובה של בממוצע 550 ש”ח לחודשיים עבור דירת 100 מ”ר

 

תושבי ירושלים משלמים ארנונה גבוהה

במקום הראשון: תושבי ירושלים אשר משלמים ארנונה גבוהה יותר מאשר בכל עיר אחרת בארץ

כיצד משתמשים בתשלומי הארנונה ברחבי הארץ?

כל רשות, בין אם זו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, בוחרת כיצד להשקיע את כספי ההכנסות ממקורות שונים, והמדד של גובה ההשקעה ביחס למספר התושבים (או השקעה ממוצעת לתושב) היא רלוונטית עבור איכות החיים ברשות. במהלך השנה אליה מתייחס הדו”ח (2016), השקיעה עיריית תל אביב יפו מעל 10,500 ש”ח בממוצע לתושב, והיא הגיעה על שום נתון זה לראש רשימת הרשויות המשקיעות בתושבים שלהן. באשדוד, לשם ההדגמה, הושקע בממוצע לתושב בערך מחצית מהסכום הזה – כ – 5,600 ש”ח. מעניין אולי לדעת, כי את שנת 2016, סיימו מעל 170 מכלל הרשויות עם עודף תקציבי, מה שאומר שלאחר השימוש בכספי הארנונה – נותרו כספים בקופת הרשות. הנה כמה מן השימושים עבור כספי הארנונה שאנחנו משלמים:

 

  • טיפול בפסולת, פינוי אשפה ומחזור
  • חינוך – הפעלת גנים עירוניים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, ומרכזי לימוד מעבר לשעות הלימודים
  • השקעה בתשתיות ברשות
  • פעילויות קהילתיות, כמו למשל חגיגות יום העצמאות, הפעלות במהלך החופש הגדול, ועוד
  • הפעלת מוקד עירוני ומוקד שיטור זמין לתלונות תושבים (לדוגמה, במקרה של רעש מעבר לשעות המותרות)

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >