מתלבטים איפה ללמוד? פערי השכר בין מוסדות הלימוד השונים יעזור לכם

עומר גלעדי5 דקות קריאה
השאלה היא איפה ללמוד וגם כמה זה יעלה
שתף:

בישראל, נכון לשנת 2018 פועלות תשע אוניברסיטאות ולצידן 49 מכללות אקדמיות. כ-300 אלף סטודנטים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כולם נדרשו לבחור היכן ללמוד. ייתכנו יתרונות וחסרונות שונים לאוניברסיטה מסוימת או למכללה כזו או אחרת. באופן כללי ניתן לתאר יתרונות וחסרונות יחסיים בין אוניברסיטאות ומכללות, במענה לשאלה הרלוונטית אצל כל מי שמתכנן לחבוש ספסלי מוסד אקדמי בקרוב – איפה ללמוד. אוניברסיטאות מקבלות מימון ממשלתי ושכר הלימוד בהן מפוקח. מכללות לעומתן נדרשות לממן את פעילותן באופן עצמאי, שכר הלימוד נתון לשיקול דעת מנהליהן והוא נוטה להיות גבוה, לעיתים באופן משמעותי (עד פי-3 ואף יותר) משכר הלימוד האוניברסיטאי. לאור הביקוש הגדול ללימודים אקדמיים בישראל האוניברסיטאות אינן מסוגלות לקלוט מספיק סטודנטים ולפקולטות מבוקשות קשה מאוד להתקבל.

 

לאחרונה התפרסמו תוצאות מחקר שערך צוות חוקרים מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. החוקרים אספו נתונים מכ-35 אלף עורכי דין שסיימו לימודיהם (הוסמכו לעריכת דין) בין השנים 1995-2015. בין היתר נבדקו רמות השכר ושביעות הרצון. הבחירה בשנת 1995 אינה מקרית, הייתה זו השנה הראשונה בה הוסמכו גם עורכי דין שלמדו במכללות פרטיות. מן המחקר ניתן ללמוד הרבה על ההבדלים בין מה שצפויים להשיג מי שלומדים באוניברסיטה לעומת מי שלומדים במכללה. למרות שהמחקר מתמקד במי שלמדו משפטים אפשר להשליך ממנו גם על תחומי לימוד אחרים. לפניכם פירוט ממצאים שונים מן המחקר, ממצאים שלכל מי שעומד בפני בחירת מוסד להשכלה גבוהה כדאי להכיר ולקחת בחשבון.

 

איפה ללמוד וכמה זה יעלה?
בישראל תשע אוניברסיטאות וכ-50 מכללות אקדמיות פרטיות. כדי לבחור היכן ללמוד צריך לקחת בחשבון שלעיתים קשה להתקבל לאוניברסיטה, תיתכן מכללה שקרובה למקום מגורינו, שכר הלימוד במכללות גבוה יחסית, ועוד מגוון שיקולים. תוצאות מחקר חדש מלמדות עוד על הבדלים שחשוב להכיר

 

איפה ללמוד? שימו לב לפער חד משמעי ברמת השכר

המענה לשאלה איפה ללמוד, תלוי כנראה באופן משמעותי בגובה השכר המוצע לבוגרי מוסדות לימודים בהם אתם שוקלים לבחור. אחד המשתנים שנבדקו במחקר היה גובה השכר. את הנתונים שאספו השוו החוקרים לממוצע בקרב כלל עורכי הדין בארץ. מן הניתוח עולה שעורכי דין שלמדו תואר במשפטים באוניברסיטה משתכרים יותר מעמיתיהם שלמדו במכללות פרטיות. כך למשל בקרב כלל עורכי הדין בישראל כ-34% משתכרים פחות מ-10 אלף שקל לחודש, בקרב בוגרי האוניברסיטות רק -24% משתכרים פחות מ-10 אלף שקל לעומת 47% מקרב בוגרי המכללות. כשבוחנים את מאפייני עורכי הדין ששכרם גבוה יחסית מגלים ש-47% מבוגרי האוניברסיטאות משתכרים יותר מ-15 אלף שקל בחודש ואילו רק-27% מבוגרי המכללות מרווחים משכורות כאלה.

 

 

בקרב עורכי הדין בישראל בוגרי אוניברסיטאות פחות מרוצים מבחירתם במשפטים

לאור הנתונים הנ"ל בנוגע לפערים ברמת השכר מפתיע לגלות שדווקא בקרב עורכי דין שלמדו במכללות יש שביעות רצון רבה יותר. החוקרים מסבירים זאת בציפיות גבוהות שמאפיינות את מי שהתקבלו ללימודי משפטים באוניברסיטה, ציפיות שלעיתים אינן מתממשות לאחר סיום הלימודים, עם המעבר לעבודה בשוק הרווי.
עוד מעניין לגלות שבקרב עורכי הדין בשירות הציבורי רמת שביעות הרצון גבוהה יותר מזו אצל עורכי דין במגזר הפרטי. עורכי דין במגזר השלישי (עמותות למיניהם) נוטים להיות שבעי רצון אפילו יותר. עורכי דין מתחום דיני נזיקין מרוצים יותר מעמיתיהם העוסקים במשפט מסחרי. עורכי הדין המרוצים ביותר הם מי שלמדו במכללה והתמחו בתחום דיני עבודה, דיני משפחה או משפט פלילי.

 

מתוצאות המחקר עולה שלמי שמעוניין להגדיל סיכוייו להשיג הכנסות גבוהות כדאי להתעקש על לימודים באוניברסיטה במענה לשאלה איפה ללמוד, גם אם פירוש הדבר צורך במכינה, שיפור ציוני בגרות, לגשת למבחן פסיכומטרי כמה פעמים וכד'. לעומת זאת, אם רמת השכר אינה השיקול הראשון במעלה אין סיבה להתעקש על אוניברסיטה, בוגרי מכללות נוטים להיות מרוצים מן הבחירות שביצעו, הן מבחינת המוסד האקדמי בו למדו והן מבחינת המקצוע בו הם עוסקים. נושא מוכר שקיבל משנה תוקף גם במסגרת המחקר הנ"ל הוא פערי השכר בין גברים ונשים (לטובת הגברים כמובן). עם זאת, ראוי לציין שנראה שכיום לא מין הוא העניין המרכזי העומד מאחורי הפער בשכר אלא ההורות. נשים שאינן נשואות מרוויחות, לפחות בתחום עריכת הדין, כמו גברים. מרגע שאישה נישאת הסיכוי שלה להתקדם פוחת, והאימהות מביאה עימה פגיעה נוספת בגובה השכר.

 

שתף:
קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme