קיבלתם דו"ח מהירות? שימוש פסול במצלמות מהירות עשוי לבטל אותו

כל מי שעוקב, אפילו אם באופן כללי ביותר, אחר עניינים פנים ארציים המסעירים את הציבור הישראלי לא יכול היה שלא לשמוע על טענות שונות כנגד אמינותן של מצלמות המהירות. למעשה אין מדובר ב"מצלמות" אלא במתקנים שהציבה משטרת ישראל בצידי הדרכים כדי להנפיק באופן אוטומטי דו"חות תנועה כנגד בעלי כלי רכב החולפים על פני המתקן במהירות העולה על המותר. מתקנים אלא כוללים מכשיר המודד את מהירות כלי הרכב ומצלמה המופעלת ברגע שנמדדת מהירות החורגת במידה ניכרת מן המהירות המותרת (את גודל החריגה משטרת ישראל יכולה לקבוע וכנראה שזו עומדת על כ-15 קמ"ש מעל למהירות המותרת). כל צילום כזה מוזן אל מערכת ממוחשבת המנפיקה דוח מהירות כנגד בעל כלי הרכב שתועד (המערכת מזהה את מספר לוחית הזיהוי, מספר המופיע בבירור בצילום).

בחודשים האחרונים התברר שנפלו פגמים בהליך אישור מצלמות המהירות לשימוש. כפועל יוצא מומלץ לכל מי שקיבל לאחרונה דוח מהירות לא לשלם אותו אלא לבחור באפשרות להישפט על עבירת הנהיגה במהירות מופרזת בה הוא מואשם. לפניכם תיאור השתלשלות העניינים שהובילו למצב הבעייתי מאוד מבחינת משטרת ישראל.

המשמעות של קבלת דוח מהירות

מי שמקבלים דוח מהירות (דו"ח בגין עבירת תנועה של נהיגה במהירות העולה על זו המותרת בחוק) יכולים לשלם אותו (קנס של כ-1,500 שקלים) ובכך להודות באשמה ולשאת בעונש הכולל גם רישום נקודות, עניין לו עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת כגון דרישה להשתתפות בקורס נהיגה נכונה, שלילת רישיון לתקופה מוגבלת ואפילו, במקרים קיצוניים, פסילה מוחלטת של רישיון הנהיגה. חשוב לדעת שאין חובה לשלם את הדו"ח. ניתן לבקש להישפט או אז מקבל בעל הרכב (הרכב שצולם נע במהירות מופרזת ולכן על שם בעליו נרשם הדו"ח) זימון לדיון בבית המשפט לתעבורה שם, אם ימצא אשם, ייתכן ויקבל עונש חמור עוד יותר. אפשרות נוספת היא להעביר את דו"ח המהירות על שם נהג אחר המודה שהוא היה זה שנהג ברכב בעת שצולם.

לאור ההשלכות החמורות של אישום בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת יש לצפות שהמשטרה תנהג בזהירות יתרה בכל הקשור לדיוק מתקני "מצלמות המהירות". בתיק המתברר בבית המשפט לתעבורה בעכו עלו ספיקות בנוגע לתקינות הליך אישור מצלמות המהירות לשימוש. מבירורים שדרש בית המשפט מן המשטרה לערוך עולה כי כנראה שמדובר במחדל רחב היקף. בכבישי הארץ הוצבו עד כה כ-300 מצלמות מהירות בהשקעה של כ-100 מליון שקלים מכספי הציבור.  מצלמות אלה מנפיקות אלפי דו"חות מהירות מדי חודש. אין פלא שהפרקליטות מיהרה להורות למשטרת ישראל לא להנפיק עוד ולו דו"ח מהירות אחד. המשטרה האריכה את המועד לתשלום דו"חות מהירות שכבר הונפקו עד לתחילת ספטמבר, לא ברור מה יעלה בגורל דו"חות שכבר שולמו. יושב ראש ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין המליץ לכל מי שקיבל דוח מהירות לבחור באפשרות הבקשה להישפט.

תפוח אדמה לוהט שמעבירים ביניהם המשטרה ומכון התקנים

גם אתם וודאי שואלים עצמכם איך כל זה קרה. ראשית העניין בשנת 2010, עת משטרת ישראל פעלה לקבל אישור מכון התקנים לשימוש במתקן אוטומטי מתוצרת הולנד להנפקת דו"ח מהירות. הליך אישור "מצלמות המהירות" שבוצע במכון התקנים היה מבוסס על כך שבהולנד כבר נעשו בדיקות דיוק והמכשיר נמצא אמין, כל זאת מכיוון שכך הוצגו הדברים על ידי המשטרה. מכון התקנים הנפיק אישור והצבת המצלמות בכבישי הארץ החלה בשנת 2012, מאז נרכשו מאות מתקנים מן הדגם שאושר לשימוש ומעל ל-300 מהם הוצבו לצד כבישים מהירים ברחבי הארץ. מצלמות המהירות הוצבו בנקודות על פניהן יש לנהגים נטייה לחלוף במהירות גבוהה מן המותר. עלות פרויקט מצלמות המהירות נאמדת בכ-100 מיליון שקלים, ההכנסה למדינה בדמות קנסות ששולמו גבוהה פי כמה מסכום זה. במסגרת תיק המתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו זומן ראש מכון התקנים להעיד. המשטרה נתבקשה לספק תיעוד הבדיקות שנערכו לטענתה בהולנד ואז הסתבר שאין בנמצא כאלה.