בתי עסק רבים עושים שימוש רחב היקף בסיסמאות הכוללות את המילה “מבצע”. למרות שאנו רגילים לראות פרסומים על מבצעים בכל אשר נפנה ולמרות שברור לכולנו שלא תמיד מדובר בהצעה משתלמת קשה להתעלם מהצעות שיווקיות המבשרות על הזדמנות לרכוש מוצר מסוים במחיר נמוך מן הרגיל, כל זאת במסגרת “מבצע” כזה או אחר אשר, מן הסתם, תקף למשך זמן מוגבל. ברשות להגנת הצרכן כבר מזמן נתנו דעתם על הצורך להסדיר את נושא המבצעים, כך נולד “חוק המבצעים” שהוא למעשה תיקון לחוק להגנת הצרכן. חוק המבצעים בא לקבוע מתי ובאלו תנאים ניתן להעניק להצעה שיווקית כזו או אחרת את התואר “מבצע”.

 

מסתבר שהקמעונאים חוששים מן ההגבלות שיביא עימו חוק המבצעים, ברגע שיעבור בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לתוקף. איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק כנגד הצעת החוק ולאחרונה הסתבר שהרשות להגנת הצרכן פועלת במסגרת דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת להשגת פשרות שיאפשרו קידום החוק.

 

מה המשמעות של חוק המבצעים?

הרשות להגנת הצרכן מקדמת הצעת חוק בדמות תיקון לחוק הגנת הצרכן, התיקון הפך ידוע כ”חוק המבצעים” ועניינו קביעת תנאים שצריכים להתקיים כדי שבית עסק יוכל להכריז על הצעה שיווקית מסוימת כעל מבצע

 

פשרות עם הקמעונאים שמטרתם הבאת חוק המבצעים לאישור

לכולנו ברור שכיום נעשה שימוש נרחב יתר על המידה במילה “מבצע”. עניין זה פועל לרעת הצרכנים שכן מצד אחד אנחנו עלולים להתפתות לרכוש מוצר במחיר לא אטרקטיבי (לעיתים אפילו מוצר שאיננו באמת צריכים – רק בשל מחיר שנתפש אצל הצרכן כ”משתלם”) ומצד שני קשה לזהות הצעות שהן באמת אטרקטיביות. הפגיעה בצרכנים הניעה את הרשות להגנת הצרכן ליזום את הצעת חוק המבצעים. כאמור, מדובר בתיקון (תיקון מספר 54) לחוק הגנת הצרכן אשר קובע תנאים לשימוש במילה “מבצע”. כך למשל נקבע בהצעת החוק המקורית שניתן להציע מוצר במחיר מבצע רק לאחר שהוצע למכירה במחיר מלא במשך 30 יום לפחות. בהצעת החוק המקורית נקבע גם שמוצרי מזון טרי (כגון בשר, מאפים, גבינות ונקניקים) ניתן להציע במחיר מבצע למשך שבוע בלבד.

 

חוק המבצעים עבר בקריאה ראשונה כבר ביולי 2017 אולם העברתו לאישור בקריאה שנייה ושלישית מתעכב בגלל התנגדויות שמעלים נציגי איגוד לשכות המסחר המנסים לצמצם ככל האפשר את ההגבלות שיביא עימו החוק בכל הקשור לאופן בו רשאים קמעונאים לעשות שימוש שיווקי במילה “מבצע”. לאחרונה נודע שהרשות להגנת הצרכן הציעה בועדת הכלכלה של הכנסת פשרות שמטרתן קידום חוק המבצעים. כך למשל נוסח החוק רוכך כך שניתן יהיה להציע מוצר למכירה במבצע כבר לאחר 21 יום במהלכם הוצע למכירה במחיר מלא (ולא 30 יום כפי שנקבע בנוסח המקורי של חוק המבצעים). מוצרי מזון טרי ניתן יהיה להציע במבצע למשך חודש (ולא רק שבוע כפי שנקבע בנוסח המקורי של חוק המבצעים).

 


האם החוק נוגד מדיניות הממשלה?

את גישתם הכללית כנגד חוק המבצעים מסבירים באיגוד לשכות המסחר בכך שלשיטתם הצעת החוק נוגדת החלטת ממשלה משנת 2014 לפיה יש לפחית ככל האפשר התערבות בחקיקה בהתנהלות המסחר הקמעונאי במשק. הטענה היא כי ייתכן והממשלה יכולה להיטיב את מצב המשק המקומי על ידי מני מיסים ואגרות על יבוא, יצוא ומסחר בין עסקים, אולם, ככל שהדבר נוגע למסחר קמעונאי המדיניות הטובה ביותר היא לא להתערב ולאפשר לכוחות השוק לפעול.

 

נציג איגוד לשכות המסחר טען בפני ועדת הכלכלה כי יש אמנם מקום לפעול להגן על צרכנים מפני שיווק אגרסיבי, בין היתר בדמות נטיעת תחושה שאין לה אחיזה במציאות של הזדמנות שחבל לפספס. עם זאת, יש להיזהר מהתערבות יתר העלולה לגרום לאי בהירות בקרב הקמעונאים ולפגוע במסחר. כנגד טיעונים אלה משיבים נציגי הרשות להגנת הצרכן כי טיעוני איגוד לשכות המסחר הם רק תירוצים שנועדו לאפשר המשך הסוואת שיווק אגרסיבי במעטה של מבצעים משתלמים. חוק המבצעים, כך לפי הרשות להגנת הצרכן, מנוסח היטב ומרגע שיאושר בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לתוקפו הוא יבטיח שקיפות לצרכן. החוק טוב גם לקמעונאים שכן אי הבהירות הקיימת כיום חושפת אותם לתביעות בגין הפרת חוק הגנת הצרכן.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >